בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו


פרשת מקץ
------------------------
 
בסופה של הפרשה הקודמת "וישב" קראנו, שדווקא שר האופים אשר לפי פתרון החלום של יוסף נגזר עליו למות, דווקא הוא ראה, שיוסף היטיב לפתור: "וירא שר האופים כי טוב פתר". דבר שכזה לא נכתב על שר המשקים. להיפך, -"ולא זכר שר-המשקים את-יוסף וישכחהו:". מהכתוב נלמד - כי שר זה הירשה לעצמו לשכוח את האיש שסילק את זעפו שתקפו לאחר החלום. הוא שכח אפוא, את מי שהביא לו את הבשורה הטובה. יתר על כן, גם כאשר נזכר לספר לפרעה על היודע לפתור נכון חלומות, "ושם איתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר-לו: "מאמירה זו נודף זלזול ביוסף. ועל כך רש"י: "נער עברי עבד. ארורים הרשעים שאין טובתם שלימה מזכירו בלשון ביזיון. נער, שוטה ואינו ראוי לגדולה. עברי. אפילו לשוננו אינו מכיר. עבד. וכתוב בנימוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים, "כמה טובה צמחה לאומות העולם, בארצות הגולה, בזכות כישרונותיהם ומאמציהם של נערים עבריים, ששרתו אידיאלים זרים ונטרו כרמי זרים. ומה רבה היתה כפיות הטובה שהחזירו הגויים לנערי ישראל אלה. מקץ ולא בקץ. כי הקב"ה זיכה את יוסף ואת היהדות בכח יקיצה והתנערות כארי להתחלה חדשה על אף הכל. בזכות הנ"ל, השכילה היהדות להיחלץ בכוחות נפש גדולים, מנוראות שואה לנפלאות תקומה וגאולה. יוסף המטולטל מחלומות גדלות למציאות של עבדות ובית-סוהר; וכן אותו יוסף שנשכח על ידי שר המשקים, נקרא לפתע, מקץ שנתיים ימים אל פרעה, ואינו מסתחרר ואיננו מאבד את עשתונותיו ומכריז על אסירות תודתו לבורא "בלעדי א-לוהים יענה...".
ב. "מרגלים אתם" (מ"ב, ט') : מדוע האשים יוסף את אחיו באשמת ריגול דווקא? אחד הפרשנים או הדרשנים - לא זכור לנו שמו - אמר שיוסף רצה, ש-כנחשדים בריגול יחששו האחים לנהל חקירות במצרים, וכך, לא יוודע להם מאחרים, שיוסף המשנה למלך, עשוי להיות אחיהם שנמכר על ידם.
ג. שבת פרשת "מקץ" חלה תמיד בחנוכה. כאשר פרשת "מקץ" חלה ביום השמיני של חנוכה, קוראים בהפטרה על ההכנות למקדש שלמה (מלכים א': ז', מ'-נ'). הפרשה וההפטרה מעוררות שאלות על היחס בין חומר לרוח, ולכן מתאימות להיקרא בחג שבו נצחו מעטים את הרבים: בפרשת "מקץ" עצמה, נפרסת לעיני פרעה תופעה על-טבעית מבחינה חומרית: כמות גשמית מעטה, בולעת כמות גשמית גדולה; פרות רעות מראה ודקות בשר אוכלות ובולעות פרות יפות מראה ובריאות בשר ולא נודע כי באו אל קרבנה (מקץ, מ"א, כ"א). שבלים דקות בולעות שבלים בריאות ומלאות, "ותפעם רוחו". (מקץ, מ"א, ח'). רוחו של פרעה, נפעמה מן האפשרות שמעט גשמי יבלע מרובה גשמי, ובזאת חש ניסיות בגשמיות המעטה. בהפטרה קוראים אנו על כמות עצומה של נחושת וזהב שהושקעה בבניית המקדש הראשון. "וינח שלמה את כל הכלים מרוב מאד מאד לא נחקר משקל הנחושת". בהמשך נזכרת המילה "זהב" שש פעמים; זהב זהב עד בלי די, אך חשוב לזכור, ששפע זה נועד להזכיר את "הזהב" האמיתי: את הזכות היקרה מפז, שזכה בה עם ישראל, להיות קשור למקדש, שהוא מקום גילוי השכינה בישראל. בלשונו של הרב שלמה גורן זצ"ל, המשכן והמקדש הם "מובלעת על-טבעית" עלי אדמות"! שפע של כלי זהב נראה בעיני בשר כעושר, אך לא שפע של זהב מסמל את חג החנוכה, אלא האור מסמל אותו. חכמי ישראל בכל הדורות, ראו לאור נרות חנוכה את אור התורה וחזונות הנביאים. הם צפו דרכם בגאולה העתידה, אף כי זו לא אירעה בימיהם. ראייתה של העין השכלית , אפשרית גם מרחוק. בנרות החנוכה וסדר הדלקתם, לומדים לא לזלזל בכמויות קטנות. בלילה הראשון של חג החנוכה מדליקים רק נר קטן אחד, שעדיין לא די בו לגרש את כל החשיכה; אולם, בימים הבאים, כשמצטרפים לנר הקטן האחד, עוד ועוד נרות קטנים, האור מתגבר לשלהבת גדולה המסמלת את נצחון המכבים על כוחות החושך. נר ישראל הוא אור התורה, "כי נר מצווה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר" (משלי ו', כ"ג). יש דרגות שונות באנשים המתחנכים לקיים מצוות. יש העוסקים במצוות גדולות של פיקוח נפש בבטחון המדינה וברפואה, ואינם מתפנים גם למצוות אחרות. יש המוכנים לקיים מצוות "קטנות" ונדמה להם שזה למעלה מכוחם להתאמץ גם במצוות גדולות; ויש כאלה המצליחים להתגבר על יצרם ולהתרחק ממעשים רעים. אולם, מכיוון שאינם מוכנים להתאמץ במצוות גדולות, אינם מקיימים גם מצוות "קטנות". אך, דווקא נרות חנוכה מלמדים שיש כח למצווה "קטנה" לצרף אליה ולגרור עוד ועוד מצוות - דבר היוצר בעז"ה את התשתית להתעלות.
 
 
 
גדליהו רחמן -בוגר האוניברסיטה העברית במקצועות מתמטיקה ופילוסופיה. פירסם מאמרי הגות רבים וכן ערך בשנים תשכ"ח-תשל"א בטאון להגות יהודית בשם מ.ת.ת (מציון תצא תורה).
בשנת תשס"ה יצא לאור ספרו "פרוזדור הקליטה בעולם של חמישה ממדים" בהוצאת ספרים "מ.מזרחי".
ד"ר אליעזר רחמן בעל תואר PH.D בכימיה מטעם מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית. עבד במכון וייצמן ובמכון הביולוגי בנ"צ, וכן השתתף כחבר מערכת בבטאון הנזכר לעיל.
באדיבות: מאמרים
כתבות נוספות
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות