בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
מיסטיקה

סיוטים וחרדות.
-------------------
´לפעמים לאדם מאוד קשה להרפות. יש אנשים שמחזיקים בבטנם מתח רב. כשהמתח לא מוצא דרך כלפי חוץ, הוא משנה את כיוונו ומנסה לפרוץ מבעד לאיברים הפנימיים.

כך נוצרת מחלה גופנית. אם לא מטפלים במתח, בשלב מסוים נוצרות מחלות כרוניות בלתיהפיכות. קשה לעקוב אחרי התהליך הזה, כי הוא נמשך שנים ארוכות. כשאדם כבר סובל ממחלת לב קשה, הוא לא מאמין שתחילתה היה מתח רגיל שלא מצא את דרכו החוצה. לשם ההבנה הזו נדרשת מודעות. כל אחד יכול ללמוד להבין את גופו. הבנה זו מסייעת למנוע התפתחות מחלות בלתי רצויות.

מלחמת הכוכבים.
נינה חזרה כעבור שבוע. היא נכנסה לחדר המרפאה בעודה מחזיקה בדף.
-"רשמתי לך את החלומות. זה היה קשה. בגלל המשימה שלך בכלל לא ישנתי".
-למה? האם הכתיבה גזלה ממך זמן כה רב?
-"כן. בכל פעם שהסיוט העיר אותי, הייתי צריכה להירגע כדי להיותמסוגלת להתרכז ולהחזיק בעט. לפעמים חלפו 30 דקות עד שהצלחתילהירגע.גם הזמן שהקדשתי לכתיבה עצמה היה רב. בכלאופן, אנימקווה שלא התאמצתי לשווא".
-אני בטוחה שלא התאמצת לשווא. הקריאי לי בבקשה את מה שכתבת.
-"חלום מס´ 1: מלחמת הכוכבים. נוחתת חללית וממנו יוצאים חייזרים.הם מכוערים ומפחידים במראם. אני מסתתרת מאחורי השיחים. הם לארואים אותי אך נעים היישר לכיווני. אני אחוזת אימה. אם יתפסואותי, הם ייקחו אותי לכוכב שלהם ויעשו עליי ניסויים. בלבי אנייודעת זאת. אני שוקלת לרוץ ולברוח משם, אך איני זזה. (בקול רועד)הם מתקרבים יותר ויותר. והנה, הם באים ישר אליי ותופסים אותי.אני מנסה להשתחרר, לברוח. אני צורחת, זועקת לעזרה, אך אין שם מישיציל אותי. הם גוררים אותי לחללית שלהם. אני מבינה שזה הסוף שלי.עדיף שאמות, אבל אני לא מתה. רגע לפני שדוחפים אותי אל תוך חללית,אני מתעוררת בבהלה. "מה את חושבת על זה, ד"ר ליאנה?"
-חלום מעניין. מה הייתה התחושה העיקרית שלך בחלום?
-"מה זאת אומרת? פחד, אימה! פחד מוות. פחד שמשתק את כל גופי".
-ומה הרגשת כשהתעוררת?
-"במשך מספר דקות עדיין הרגשתי מאוימת. אחרי שנרגעתי, הרגשתי כעס".
-למה כעסת, נינה? על מי כעסת?
-"על עצמי, רק על עצמי".
-על עצמך? נא הסבירי.
-מה יש להסביר? יכולתי לברוח משם לפני שהם התקרבו. יכולתי להינצל! אבללא ברחתי.
למה ישבתי שם בשיחים וחיכיתי? למה בדיוק חיכיתי? אוליאת יודעת?"
-איני יודעת. אמרת שהפחד שיתק אותך ולא יכולת לזוז. אולי בגלל זהלא ברחת?
-"אולי. ואולי לא בגלל הפחד".
-למה הכוונה?
-"אולי לא סמכתי על עצמי שאצליח בוודאות לברוח מבלי להיתפס.חשבתי שיותר בטוח לתת לגורל להחליט".
-לגורל? את מאמינה בגורל?
-"כן. אני חושבת שמה שאמור לקרות, יקרה בכל מקרה. אין טעם להתאמץ".
-לכן לא ניסית להתאמץ ולברוח מחייזרים?
-"אולי..."
-נינה, האם את רואה קשר בין חלומך לבין מצב היחסים שלך עם בעלך?
-"קשר? איזה קשר?"
-אולי יש קשר? אולי הנסיבות היו שונות, אבל אולי חשבת אז את אותןהמחשבות? האם
זה יכול להיות?
-(מהורהרת) "אני לא יודעת. לא הייתי מוכנה לשאלה הזו".
-את לא חייבת לענות לי כרגע. קחי את זמנך וחישבי על כך. אולי תמצאיקשר. וכעת ספרי
בבקשה על החלום הבא.
-"החלום הבא היה דומה מאוד לחלום שכבר סיפרתי לך, שבו בניין רבקומות התמוטט
עליי וגרם להרס רב ולכאבים קשים".
-האם הפעם היה לחלום סוף שונה מזה שהיה לו בפעם הקודמת?
-"הבניין התמוטט בעקבות פיצוץ רב עוצמה. הוא רמס תחתיו את כל מההיה שם, בעיקר
את האנשים החפים מפשע. גם אני הייתי שם. אנינתקעתי בין ההריסות, הייתי פצועה
אנושות. דיממתי קשה, והיה חסרלי אוויר לנשימה. מסביבי כמעט ולא היו ניצולים.
ראיתי רק גופותמעוותות וחלקי גופות. היה הרבה דם מסביב שנזל מפצעיי. הפיצוץ היה
פתאומי, אך אני ידעתי שזה אמור לקרות כבר כמה רגעים לפני כן ולאיצאתי מהבניין.
אילו הייתי יוצאת, הייתי שורדת" (משתתקת עצובה).
-איך הסתיים חלומך, נינה?
-"מתתי שם בין ההריסות מחנק ומדימום. הייתי לבד במותי. חשתי אימהנוראית, הרגשתי
כל כך בודדה ואומללה! זה היה נורא. התעוררתי עםדפיקות לב וקוצר נשימה".
-מה הרגשת כשהתעוררת?
-"כעסתי על עצמי, שלא יצאתי משם בזמן... ואולי... רחמים עצמיים...הבדידות שלי...
היא הורסת כל חלקה טובה בגופי" (מתחילה להתייפח).
-למה לדעתך לא יצאת משם בזמן?
-(בוכה בקול) "לא יודעת! אני ממש לא יודעת! למה את חושבת שאני אמורהלדעת את
הכל? אילו ידעתי, הייתי בריאה! (בוכה מאוד). אבל איני בריאה,אני חולה מאוד. אני
זקוקה לטיפול, לעזרה".
התקרבתי לנינה וליטפתי אותה בכתפה. היא נראתה מסכנה וחסרת אונים. רציתי לתת
לה הרגשה טובה, לעודדה.
-"נינה, אני מאוד רוצה לעזור לך. תאמיני לי שאין דרך אחרת אלא להעלותאת המטענים
הללו פעם נוספת מעל פני השטח. אני מבטיחה לך שלא אכבידעלייך עם חזרות
מיותרות על תוכןחלומותייך. יש דברים שאינך רואה.בחלומות שלך ניתן להבחין במסר
ברור. אני רואה את המסר, כי איני מעורבת רגשית. הייתי חייבת לשמוע ממך את תיאור
החלום. תסמכי עליי,ביחד אנו נצליח. אני אעזור לך.
-"איזה מסר ראית בחלומותיי"? (עדיין מתייפחת).
-יש לך רגשי אשם. את כועסת על עצמך ומאשימה את עצמך בגלל הדבריםשכביכול
יכולת לעשות ולא עשית. את מצפה מעצמך להתנהג כגיבורהגדולה, וכאשר זה לא קורה,
את מאוכזבת וכועסת. סביר להניח שזה מהשאת עושה גם בחיי היומיום. אני חושבת
שזה מה שעשית גם בנישואייך.תקני אותי אם אני טועה.
-(מתאוששת) "איך זה קשור לנישואיי?"
-את סיפרת לי שרצית לעזוב את בעלך כבר אחרי החתונה ולא עשית זאת.אולי את כועסת
על עצמך משום שלא עזבת אותו אז?
-"בטח שאני כועסת! אני שונאת את עצמי בגלל זה. יכולתי לעזוב אותו אז והייתי שורדת.
היו לי הרבה מחזרים. אילו ידעתי אז שהוא כל כך מופרע, עוד לפני החתונה, לא הייתי
מתעסקת איתו בכלל. אבל לאידעתי. אני כועסת על כך שלא היכרתי אותו מספיק ונחפזתי
עם החתונה.אני כועסת שהבאתי לו ארבעה ילדים. יכולתי לעזוב עם ילד אחד. יכולתי..."
-האם תוכלי לשנות את עברך, נינה?
-"לא. זה בלתי אפשרי".
-אז למה שלא תתרכזי בעתיד במקום לחפור בפצעייך?
-"איני מסוגלת. עברי הוא כמו ביצה, הוא מושך אותי אחורה, הוא בולעאותי כמו חולות
טובעניים. זה מעבר לשליטתי".
-זה כן בשליטתך! עלייך רק ללמוד לשלוט בחייך! בואי ננסה להבין אתהדברים. האם
אהבת את בעלך? למה התחתנת איתו?
-"הוא היה חתיך. הוא רצה בי והתעקש להתחתן. לטענתו, בצבא שקלולהעבירו למקום
מרוחק. הוא פחד שיפסיד אותי, לכן התחנן בפניישאתחתן איתו מיד. ראיתי שהוא רצה
בי נואשות. והסכמתי. הייתי בטוחהשהוא אביר חלומותיי. הרי הוא היה כל כך אדיב
ומנומס. לא יכולתילעמוד בפיתוי והתחתנתי".
-האם אהבת אותו באמת, נינה?
-"איני יודעת. אבל ייתכן שחשבתי אז שאני אוהבת אותו".
-האם אהבת אי פעם גבר אחר בחייך?
-"כן. הוא נפל במלחמה. קראו לו מנשה. היינו מאושרים ביחד, אבלהמלחמה הפרידה
בינינו".
-איך התמודדת עם האובדן?
-"לא התמודדתי. פשוט הדחקתי את מותו. מיד יצאתי עם אחרים כדי לשכךאת כאבי".
-אז בעצם לא התאבלת על מנשה?
-"לא. חשבתי שעדיף לשכוח אותו".
-ומה את חושבת על זה עכשיו?
-"איני יודעת. אולי משום שהדחקתי זאת, מיהרתי להתחתן עם בעלי.חשבתי שהמחויבות
למשפחה תשמר את נישואיי, ואוכל לשכוח את מנשה.אבל דבר זה לא קרה".
-בעלך ידע על סיפור אהבתך?
-"כן. סיפרתי לו אחרי החתונה. הוא כעס עליי שלא סיפרתי לו קודם.בעצם, אחרי הווידוי
שלי התחילו הצרות. הוא טען שאיני אוהבת אותו,שאיני משקיעה בזוגיות שלנו. התחילו
המריבות שהתפתחו למכות. הואהרביץ לי בעיקר בגלל קינאתו".
-קינאה? האם בעלך קינא בך בגלל גבר אחר?
-"כן. כל הזמן. לפעמים הוא נעדר מהבית ימים שלמים, הוא היה בצבאהקבע. כשהיה
חוזר הביתה, היה משתכר ומרביץ לי".
-למה הוא חשד בך? האם חשדו היה מוצדק?
-"לא. לא בגדתי בו. אבל לא אהבתי אותו יותר. הייתי אדישה כלפיו.היו לי הרבה רגעי
נוסטלגיה בהם התגעגעתי למנשה. הוא חשב שיש לימישהו אחר ובשכרותו היה משתולל.
(משתתקת). אני רוצה לסיים כאן".
-טוב, בואי נחזור לחלומותייך. האם בעלך מופיע בחלומות שלך?
-"לא, הוא לא מופיע".
-האם מנשה מופיע בחלומותייך?
-"כן".
-באיזה תפקיד?
-"בתפקיד הגיבור. הוא מנסה להציל אותי מאנשים רשעים".
-האם הוא מצליח במשימתו?
-"לא. הרשע תמיד מנצח בכל חלומותיי!"
-נינה, כעת אני רוצה להתחיל עם היפנוזה. עלייך לבחור חלום שחוזרעל עצמו בתדירות
גבוהה. כשתתהפנטי נעבוד עליו ונשנה אותו. נגדיראותו מחדש. האם את מסכימה?
-"כן".
-באיזה חלום את בוחרת?
-"בחלום על הבניין שהתמוטט".
-בסדר. קודם כל אני אעזור לך להיכנס להיפנוזה. וכשתהיי בהרפיהעמוקה, נעלה את
נושא חלומך. את מוכנה?
-"כן. אני מוכנה. חיכיתי לזה. אני מקווה שהיפנוזה תעזור לי".


הכנסתי את נינה להיפנוזה, היא התהפנטה בקלות. כשהיא הייתה בהרפיה די עמוקה,
ביקשתי ממנה להיזכר בחלום על הבניין.


-נינה, דמייני לך שאת נמצאת מחוץ לבניין, במקום בטוח, וצופה מהצד על המתרחש.
יש לך ביד מצלמת וידיאו ואת מצלמת את כל החלום כמושמצלמים סרטים. את הבימאית.
כל האנשים שמשתתפים בסרטך הם שחקנים הכפופים לך. את יכולה לעצור את הסרט
בכל רגע על-ידי הקריאה "cut!",בו בזמן ללחוץ על כפתור ה-stop של המצלמה שבידך.
האם הבנת?
-"כן. אני מצלמת את הסרט".
-יופי. תגיעי לקטע שאת יודעת שהבניין אמור להתמוטט, אך הוא טרם קרס.
-"...הגעתי. מה הלאה?"
-תני לבניין להתחיל בתנועתו מטה ואז עצרי את התמונה על-ידי לחיצהעל stop וקריאת
cut לצוותך.
-"...עצרתי. השחקנים נעצרו. הבית נשאר עומד ללא פגע".
-איך את מרגישה, נינה? כעת עצרת את הרגע.
-"מוזר. במציאות אי אפשר לעשות זאת".
-נכון. אבל את מוטרדת מחלומות. גם בחלום ניתן לעצור את התמונה.
-"בחלום? כיצד? אין לי שליטה בחלום".
-יש לך. את יכולה לנהל את חלומך לפי התסריט שלך. תיכף תראי. מההסיבה בחלומך
לקריסת הבניין?
-"פיגוע של מחבל מטורף".
-הבנתי. המשיכי לצלם, אך שני את הסיפור. צלמי את התמונה הבאה:שוטרים גילו את
המחבל שניסה לחדור אל המרכז המסחרי ועצרו אותו.הוא טרם הספיק להפעיל את
מטענו. את רואה ניידת משטרה שלוקחת אתהמפגע מהמקום. חוץ ממך, בעצם, אף
אחד לא מודע למה שקרה. הכל רגועושקט ומתנהל כהלכה. את רואה את הבניין האיתן
העומד בתפארתו.שמש זורחת ואנשים ממהרים להיכנס לחנויות ולעשות קניות. הכל
שליוורגוע. בנקודה זו סיימי לצלם.
האם הצלחת לעשות זאת, נינה?
-"כן הצלחתי (בשמחה), אבל איני מבינה איך מה שעשינו ישפיע על חלומותיי".
-קודם ספרי לי איך את מרגישה כרגע, בעקבות העבודה שעשינו.
-אני יותר בטוחה בעצמי, יותר שולטת בשטח, ואולי... אולי קצת התחלתילהאמין שניתן
לשנות דברים".
-מצוין. אנו נעבוד גם על חלומותייך האחרים. עם הזמן תלמדי לשלוטבחלומותייך תוך כדי
החלימה.
-"הלוואי. הייתי נותנת הרבה בשביל זה".
-תני רק את אמונתך. כהתחלה זה מספיק.
-"אני מתחילה להאמין".
-כל הכבוד. את מתקדמת! בואי נעבור לחלום הבא. באיזה מהם את רוצהלבחור?
-"החלום על החייזרים".
-יופי. תגידי לי בעצמך מה תרצי לשנות בו ואיך תעשי זאת?
-"לדמיין עכשיו?"
-כן. דמייני את החלום וספרי לי תוך כדי על השינויים שאת מחוללת.
-"... (משתתקת). אני רואה את החללית נוחתת וחייזרים יוצאים ממנה.הם באים לכיווני..."
-(אני קוטעת אותה) לא לכיוונך. זכרי, את נמצאת מחוץ לתמונה עםמצלמה בידך. מישהי
אחרת מסתתרת בשיחים. זאת לא את. האם הבנת, נינה?
-"כן. אני רק מצלמת... הם הולכים לכיוון השיחים שמאחוריהם מתחבאתאישה. האישה
רועדת מרוב פחד, אך אינה מסוגלת לברוח. הם רואיםאותה ומתכננים לתופסה".
-מה היית משנה בהמשך?´...

את ההמשך תקראו בספר.
קריאה נעימה!

©כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה סופר.

בספרי "חלומות היפנוטיים" קיראו פרקים נוספים על הריון ואימהות, על קשר
עם עובר בזמן הריון, על חרדת אמהות,על פחד מנהיגה, על אהבה נכבת, על שחזור גלגולים ועוד.
מאת ד"ר ליאנה סופר, MD,
מוסמכת לטיפול בהיפנוזה
לפרק "הריון, לידה והנקה" הקש כאן.
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות