בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
הריון ולידה

הפרעות אכילה וילדי אינדיגו
10.07.06

" אנורקסיה" ו"בולמיה" - שמות תואר מרתיעים לתופעה מורכבת של הפרעות אכילה, מאת:אדית דניאל

תופעה שזכתה, במשך הזמן, בדימוי המכוער הזה בעיקר בגלל חוסר-ידע של העוסקים בניסיון להבין ולטפל בה. אף התווית "מחלת נפש" המוצמדת לבנות החוות תופעות חוסר איזון שגורמות להפרעות אכילה, מצביעה על חוסר הבנה עמוק בנושא.
 
הפרעת-אכילה היא בעיה המאפיינת בעיקר ילדות, נערות ונשים אשר מטבען הן רגישות מאוד, בעלות אינטליגנציה גבוהה, ומוכשרות מעל הממוצע בתחומים רבים. פעמים רבות מקורה של הבעיה אינה בנערה עצמה אלא בחברה בה היא חיה, אשר מביאה אותה לבטא את עצמה בדרך ההרעבה העצמית. כמו אסיר השובת רעב, כך גם היא, בתת המודע שלה, אסירה של חברה תובענית המכריחה אותה להתנגד לה. שביתת הרעב, ההתנגדות, מתחזה לדיאטה ולשמירה על משקל, אך בבסיסה זוהי התנגדות לדבר-מה שהחברה מנסה בכוח "לדחוף לה" מבחוץ: רעיון שונה, דעה אחרת, פעולה לא רצויה, יחסי-מין בכפייה, צורת התנהגות שנדרשת ממנה ואשר מתנגשת עם ה"אני הפנימי" שלה – כל אלה יכולים להיות מושא להתנגדותה, ולצורך שלה בהתגוננות. הרעבה עצמית, אנורקסיה, הנה תמרור המתריע על קשיים בחיי הנערה, אם במעגל המשפחתי הקרוב, בסביבת הלימודים שלה, או בין חבריה. חסימת הפה בפני המזון הנה בעצם חסימת אזור הגרון, וחסימת האמצעי המילולי לביטוי רגשותיה הפנימיים.

גרימת הקאה עצמית, בולימיה, היא פן אחר של הפרעת אכילה. הנערה המקיאה את המזון שהכניסה לגופה עושה זאת מפני שזו דרכה היחידה לבטא את דעתה על מה שנכפה עליה. היא עושה זאת בסתר מפני שדעתה האישית איננה חשובה לאיש, ומפני שהיא עצמה מרגישה חסרת חשיבות וחווה עצמה כחסרת ידע, שטחית, כמי שאינה חכמה די, כמי שכל מהותה אינה מספקת. יתכן כי זו ביקורת שספגה כל חייה מאם שתלטנית או פולשת, או מאחות קנאית. דרך המילוט שלה היא ניסיון מעוות לנקות עצמה מבפנים על ידי הקאה שהיא גורמת לעצמה. רק כך היא מרגישה שיש לה שליטה ויכולת לפלוט את הרעל שנצבר בתוכה, שנכפה עליה מידי אחרים.

הנערה האנורקטית, לעומת הבולימית, חשה עצמה כבר מלאה עד תום, היא אינה יכולה להכיל יותר את הזבל הסביבתי, חושיה מכוונים לקלוט כל תחושה בעוצמה חזקה מאוד: רעשים, ריחות, התנהגות של אחרים, מסרים דו-משמעיים המסתתרים מאחורי מלים – את כל אלה היא קולטת בתדרים גבוהים מאוד, גבוהים מדי מיכולת ההכלה שלה. היא, שחשה עצמה כמי שנולדה טהורה ואמיתית, נקייה מכל שקר ועיוות, רואה וקולטת בראיית רנטגן את האמת מאחורי כל מלה, אמירה או מחווה התנהגותית, אך אין בכוחה לשנות את העולם בו היא חיה, ולכן היא בוחרת, באופן בלתי מודע, להפריד את עצמה מפני העולם ולא לאפשר לו לחדור לתוכה. היא בוחרת להיות נבדלת, שקופה, ולהיעלם אט אט.

נשים שחוות תופעות אלו הן בדרך כלל בעלות חוש צדק מפותח, כמעט אפשר להגיד "מפותח יתר על המידה", וחוש מוסרי חזק מאוד, אני עצמאי וחזק שאותו ניסו לדכא תמיד מבחוץ, ויכולות ראייה על-טבעית ועל-חושית, כמו כן הן בעלות יכולתי להבחין באמת ובשקר, צורך עמוק טבוע בהן לחולל שינוי ולהחזיר לעצמן את האני שלהן "תעודת הזיהוי" שנלקחה מהן, הצורך שלהןהואלהביע את עצמן למרות שדעתן לא תמיד נתפסת לרוב כחשובה, הןלא רוצות לתת להשפעות חיצונית ושליליות לחדור לתוכן להרעיל להן את את הנשמתה, רצונן התמידי הוא להתגבר על ניסיונות של ניצול לרעה מצד הסביבהולכן הן לוקות במחלה בעצם ככלי הגנה בפני נזקים סביבתיים.רבות מהן נולדו כילדי אינדיגו ועל ילדים מיוחדים אלו תוכלו לקרא בכתבה הבאה.

ילדי האינדיגו משמיעים את זעקתם, אך לעיתים קרובות מושתק קולם ברגע שהוא נשמע. אנו, בני "האנושות הנאורה", עדיין איננו מוכנים לשמוע את האמת שלהם המטיחה בסלע בעוצמה רבה מדי. עדיין איננו מסוגלים להכיר בטעויותינו ובחולשותינו המוטחות בפנינו.

 

מה צפוי לנו, כאנושות, אם נמשיך להתעלם מקיומם של ילדים מיוחדים אלה, אם נמשיך להשתיק את יכולתם המולדת באמצעים כימיים כ"רטלין"? איזה עתיד צפוי לילדים מיוחדים אלה אם יאובחנו בטעות כאוטיסטים, כלוקים בבעיות למידה, כסובלים מבעיות התפתחות ותקשורת? מה צפוי להם אם נמשיך להצמיד להם תוויות של חולי-נפש, של ילדים הסובלים מהפרעות תקשורת או מהפרעות התנהגות שונות? מה יקרה אם נמשיך להכתיר אותם בתארים מפוקפקים המתנגשים עם ה"אני הפנימי" העמוק והכן שלהם, עם יכולות החישה האינטואיטיבית שלהם, ועם הצורך לחיות את עצמם כפי שנועדו בעת לידתם?

איך נוכל, אם אכן נמשיך להתעלם מהם או לאבחנם בטעות, לעזור להם לבטא את כישוריהם המיוחדים, שנועדו בסופו של דבר לשרת את האנושות כולה – אם נעשה זאת רק באמצעות פתרונות תרופתיים. הפרעות אכילה כגון אנורקסיה ובולימיה הנן רק דוגמאות אחדות לכלים באמצעותם נשמעת ללא קול צעקת נשמתם שדוכאה, המנסה בכוחותיה האחרונים להגדיר גבולות קיומיים כדי להגן על עצמה, על גופה ועל נפשה.


ילדי האינדיגו זקוקים להגנת המבוגרים כדי שיוכלו לשרוד בעולם, כדי שילמדו איך להיות חלק ממנו, כדי שידעו להבחין מי האדם הטוב בו הם יכולים לתת אמון ולשתף עמו פעולה, ומי האדם הרע המבקש לנצל אותם. הם זקוקים להגנת המבוגרים כדי ללמוד להציב גבולות נכונים לעצמם, כדי ללמוד איך לשמור על כוחותיהם ולא לבזבזם עד תום, כדי לפתח אגו בריא שיעזור להם לשמור ראשית לכל על עצמם, ורק אחר כך על זולתם.

 

אך למזלם, הגנטיקה המיוחדת שלהם שומרת עליהם כך שלמרות מפגשם הקשה עם העולם החיצון הם מצליחים תמיד לקום, בדומה לחתול שלעולם נופל על רגליו.

ההומיאופתיה כמו נוצרה במיוחד עבור המבנה הרגיש של נשמתם, היא מספקת תשובות לכל סוגי הבעיות בהן הם נתקלים במהלך חייהם.

 

 כל הזכויות לתוכן דף זה שמורות לאדית דניאל ©
האחריות לתכנים בדף זה חלה על אדית דניאל באופן בלעדי
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות
 
  תגובות  
  וואו, סוףסוף אני מרגישה שמישהו מבין אותי
תודה   - ‏30/‏08/‏2008 21:17 
1.
  מתנהל דיון על הכתבה הזו
ענהאל   - ‏31/‏08/‏2008 00:54 
2.
  כתבה מקוממת במיוחד
גילי   - ‏31/‏08/‏2008 01:01 
3.
  כאחת הסובלת מהפרעת אכילה
ססס   - ‏31/‏08/‏2008 11:18 
4.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות