בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
מחלות

תסמונת המעי הרגיז

תסמונת המעי הרגיש-הרגיז (IBS) נפוצה בקרב 10% עד 15% מכלל האוכלוסייה, שכיחה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, מאת:ד"ר צבי לייכנר
מופיעה לרוב בעשור השלישי או הרביעי לחיים, והיא התלונה השכיחה ביותר בתחום מערכת העיכול. מדובר בשורה של תופעות לא נעימות - שלשולים, עצירות, כאבי בטן ותחושות לא נעימות באזור רצפת האגן, היכולות להתקיים במקביל או כל אחת לחוד. תופעות אלה עלולות לגרום לסבל רב ולשבש את אורח חייו התקין של הסובל מהן המחקרים הרפואיים בתחום תסמונת המעי הרגיש רבים. בחודש יולי 2009 התפרסם בכתבי עת מדעיים שונים מקבץ מעניין של מחקרים חדשים בתחום. באחד המחקרים, שהקיף 1,966 אנשים שסבלו מהתסמונת, דווח כי קיימת הגבלה תפקודית ב-20% בממוצע מהימים בשנה. כמו כן, קרוב ל-13% מהסובלים מהתסמונת הפסיקו כליל לעבוד. רק 24% מהמתלוננים לא השתמשו בתרופה כלשהי, ו-55% תיארו את מצבם הבריאותי כחמור.
 

הפנייה לרופא מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה כרוכה ברוב המקרים בשורה ארוכה של בדיקות גופניות, חלקן פולשניות וכרוכות באי נעימות. בדיקות אלה חיוניות כדי לשלול קיום מחלה אחרת, ובעיקר כדי לשלול קיום גידולים ממאירים. לאחר שאובחנה תסמונת זו, ניתן להירגע: תסמונת המעי הרגיז אינה מסוכנת, אולם כאמור גורמת לסבל רב, כמו חששות להתרחק מהבית בגלל הצורך להימצא בסמיכות לשירותים המינוח העברי מעי רגיש-רגיז משקף היטב את הבעיה - מדובר ברגישות של מערכת העיכול, ובמקביל הכינוי מעי רגיז מתאר תופעה דומה - מערכת העיכול מגיבה בהתרגזות הן ללחצים אובייקטיביים בחיי היום-יום והן ללחצים סובייקטיביים הקשורים למבנה אישיותו ולאופי התמודדותו של המתלונן עם מצבי לחץ ודחק. כיום כבר ידוע כי הסובלים מהבעיה מתאפיינים ברגישות יתר למחושים גופניים. מדובר במעין תהליך "הגברה" ותשומת לב יתרה לתחושות המתרחשות בגוף, כשבמקביל מתרחש תהליך של מתן פירוש פסימי לתחושות שאדם פחות רגיש כלל לא מודע להן. במחקר משנת 1982 נמצא כי 54% מאנשים בריאים שלא פנו לעזרה רפואית מרגישים תופעות דומות מאוד לאלה שמרגישים אנשים שאובחנו על ידי רופאים כסובלים מהתסמונת.

תסמונת המעי הרגיש-רגיז משתייכת לקבוצת התסמונות התפקודיות הסומאטיות (גופניות), דהיינו אוסף של תסמינים הבאים לידי ביטוי בתפקוד ללא עדויות לבעיה רפואית-אורגנית (כמו מיגרנות, תסמונת העייפות הכרונית וכו'). ידוע כיום שלתסמונת המעי הרגיש-רגיז אין גורם אחד האחראי על היווצרותה, אלא גורמים אחדים שהשילוב ביניהם יוצר את הבעיה. את הגורמים העיקריים ניתן לחלק לגורמים פיזיולוגיים, למשל, דלקות במערכת העיכול; גורמים גנטיים, למשל, רגישות מולדת של מערכת העצבים האוטונומית, דהיינו אותו חלק של מערכת העצבים האחראי על פעולות שאינן מכוונות באופן מודע; וגורמים פסיכולוגיים - אופן התמודדותו של הפרט עם מצבי לחץ וחרדה, מבנה אישיותו של האדם וכו'.

 

הקשר הפסיכולוגי

האם מדובר בבעיה כרונית שהסובלים ממנה נידונו לסבול לאורך ימים או שניתן "להיפטר" ממנה? התשובה מורכבת. מכיוון שאין גורם אחד ברור להיווצרות הבעיה, גם הטיפול מסובך יותר, וחייב להתייחס למכלול הגורמים שלא תמיד ניתנים לזיהוי ודאי. אם אכן מדובר בבעיה כרונית, אזי הטיפול התרופתי חייב להינתן בזהירות וגם במינונים הנכונים, כדי למנוע התרגלות או התמכרות של הגוף לתרופה ובעקבות כך הפסקת השפעתה. כך למשל יש להימנע משימוש ממושך במשלשלים, וידוע גם כי תפריט מועשר בסיבים לאורך זמן עלול לגרום להתנפחות מזיקה. גם תרופות לשיכוך כאבים אין לקחת באופן קבוע.

במחקר מקיף שהתפרסם בכתב עת מדעי ביולי 2009 נמצא אישור מחודש לנתון שכבר מזמן מקובל על כל אנשי המקצוע: לגורמים פסיכולוגיים קשר הדוק לתסמונת המעי הרגיש-רגיז. קשר כזה נמצא גם בעוד תסמונות תפקודיות ולכן אינו ייחודי לתסמונת הנדונה בכתבה. המחקר הצביע על כך שאנשים שאובחנו כסובלים מהתסמונת סובלים בדרך כלל בנוסף מאחת או יותר מהמצוקות הפסיכולוגיות הללו: סומטיזציה, הפרעה כפייתית-קומפולסיבית, רגישות יתר בתחום הבין אישי, דיכאון, חרדה, תוקפנות, פוביות, מחשבות רדיפה וכו'. במיוחד בלט הקשר בין תסמונת המעי הרגיש-הרגיז לבין סומטיזציה, דהיינו רגישות יתר לכאבים ומחושים שונים ללא סיבה רפואית ידועה.

לא מעט מחקרים עסקו בשאלת ה"מה קדם למה" - המצוקה הפסיכולוגית לתסמונת או להפך. מחקרים שונים הוכיחו כי המצוקה הפסיכולוגית קודמת להופעת התסמונת, ובמחקרים אחדים אף הוכח כי מצוקה פסיכולוגית, ובעיקר סומטיזציה, יכולה לנבא הופעה של הפרעה תפקודית סומאטית. כמו כן, הקשר בין מצבי לחץ ודחק לבין התסמונת כבר התקבל בקרב הרופאים כעובדה שאינה עלייה עוררין. נמצא כי 51% מהסובלים מהתסמונת ציינו כי מצבי לחץ מעצימים את התסמינים. מאידך, חשוב ביותר להדגיש כי בשום מקרה לא מדובר על הגדרת הסובלים מהתסמונת כאוכלוסיה הסובלת מתחלואה פסיכיאטרית.

 

לא רק תרופות

למרות שהקשר בין גורמים פסיכולוגיים לבין הופעת התסמונת כבר מזמן אינו מוטל בספק, בקרב הרופאים המתמחים בטיפול בתסמונת קיימת נטייה להמליץ בעיקר על טיפולים תרופתיים שונים, כולל תכשירים מתחום הרפואה האלטרנטיבית כמו הומאופתיה. התחום הפסיכולוגי לא תמיד זוכה להתייחסות מספקת, לא מעט בגלל סיבות אובייקטיביות. לרופאים הכשרה בתחום הביו-פיזיולוגי ולא תמיד הכשרה מספקת בתחום הפסיכולוגי, ולכן מטבע הדברים הם רואים את הייעוד שלהם בריפוי מחלות באמצעים שהוכשרו אליהם. במחקר נוסף שפורסם לאחרונה צוין כי קרוב ל-50% מהסובלים מהתסמונת אינם מרוצים מהטיפולים הרפואיים השונים שהתנסו בהם, ולכן פונים לרפואה אלטרנטיבית, ששאלת יעילותה ממשיכה להעסיק את אנשי המקצוע הקשורים לנושא.

הספרות המקצועית בתחום הטיפול בתסמונת המעי הרגיש-רגיז ענפה מאוד. אין עדיין הסכמה מלאה על שיטת הטיפול המועדפת, אך לדעת רוב המחקרים טיפול פסיכולוגי (התנהגותי, קוגניטיבי או מסוג אחר) כטיפול יחיד או במקביל לטיפול תרופתי או דיאטה, מעלה באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה. מחקרים אחדים מצביעים על כך שהטיפול הפסיכולוגי יעיל במיוחד במקרים של תלונות על שלשולים וכאבים, מכיוון שהוא מספק למטופלים כלים להבין את הקשר בין מצבי לחץ וחרדה לבין פעילות מערכת העיכול.

אחד האמצעים שמפעילים במסגרת הטיפול הפסיכולוגי, ושהוכיח את עצמו כיעיל בטיפול בתסמונת הנדונה, הנו המשוב הביולוגי, ביופידבק. מדובר בשיטת טיפול ידידותית מאד מתחום הפסיכופיזיולוגיה הנעזרת במחשבים כדי לשקף למטופלים ביטויים גופניים של מצבים נפשיים באופן רציף בזמן אמת.

שיטת הטיפול מבוססת על הנחת הקשר ההדוק הקיים בין הגוף והנפש. עוד לפני עשר שנים בוצע במכון לביופידבק במרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר מחקר שבדק את יעילות שיטת הטיפול בביופידבק בתסמונת המעי הרגיש-רגיז. המחקר, שנערך על ידי אנשי מקצוע מתחומי הביופידבק, הגסטרואנטרולוגיה והפסיכולוגיה, פורסם בכתב העת "הרפואה". מאז טופלו במכון מאות אנשים נוספים שאובחנו על ידי הרופאים המומחים בתחום כסובלים מהתסמונת, והניסיון המצטבר הראה כי חשוב לשלב את הטיפול בביופידבק בטיפול פסיכולוגי. יש לציין כי הצלחה בטיפול דורשת התמדה, מכיוון שלא בכל המקרים ניתן להשיג "מחיקה" של הבעיה בעקבות טיפולים ספורים.

התהליך הטיפולי, שכאמור משלב טיפול פסיכולוגי בשיחות וביופידבק, מיועד להיות טיפול קצר מועד, בדרך כלל עד 20 פגישות, ומתבצע על ידי פסיכולוגים מומחים בכירים באמצעות מכשור שפותח באופן מיוחד לטיפול בתסמונת. בנוסף להקניית שליטה על מצבי לחץ ודחק באמצעות הביופידבק, מטרת הטיפול גם להשיג תובנות ומודעות בנושא הקשר בין הנפש לבין תפקוד מערכת העיכול. המחקרים מצביעים על כך שתהליך טיפולי משולב בין ביופידבק וטיפול פסיכולוגי נשאר יעיל לאורך זמן, וברוב המקרים נמנעת הישנות של התסמונת גם שנים רבות לאחר סיום הטיפול.

ד"ר צבי לייכנר הוא פסיכולוג, מנהל תחום ביופידבק במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר.
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות
 
  תגובות  
  כאבי בטן ותחושות לא נעימות באזור רצפת האגן
חנה   - ‏30/‏12/‏2013 00:17 
1.
  מעי רגיז
לילי קול   - ‏31/‏12/‏2013 13:33 
2.
  מעי הרגיז
חנה   - ‏14/‏02/‏2015 18:13 
3.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות