בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
לימודים

הפחד מעימותים

מדוע אנחנו חוששים מעימותים?מאת:אסתי פישר-היים

 

במבט ראשון, התשובה היא פשוטה – אנחנו רוצים שיאהבו אותנו. ואמנם, אלמלי חששנו מאובדן האהבה היינו כולנו מתעמתים זה עם זה הרבה יותר. נזכור כי אהבה קשורה לרגשות חיוביים ולהרגשה טובה, ואילו עימות מייצג את ההיפוך הגמור לכך: עימות מלווה בהרגשה רעה, בתחושות לא נעימות, והוא מייצג עניינים שליליים כמו חוסר שביעות-רצון, עוינות, מאבק, התנגשות, ועוד. פעמים רבות, גם לאחר שעימות מסתיים נותרת הרגשה של "אחרי מלחמה".

ולמרות זאת, כמעט בכל מערכת של יחסים אישיים אין מנוס מעימותים מפעם לפעם. הדבר נובע, בין השאר, מהעובדה כי לכל צד עשויים להיות אינטרסים שונים או דעות שונות, תפיסה או גישה שונה, ואפילו ערכים או עקרונות שונים. מתוך ההבדלים האישיים הללו צומחת, לעיתים, אי-הסכמה לגבי עניינים מהותיים ואז נוצרת התנגשות המזמינה עימות.

מהו עימות?

עימות הוא מצב בו אי-ההסכמה בין הצדדים מתבטאת בפועל, ולמעשה, עימות הוא מעין "מלחמה חזיתית". כל צד מביא עמו עניינים הסותרים או נוגדים את הצד השני.

עימות עשוי לנבוע מהתנגשות ערכית או מהתנגשות של אינטרסים או דעות.

עימות עשוי להיות קשור להשוואה בין ציפיות להתנהלות בפועל, או להשוואה בין הדברים כפי שצד אחד מבין אותם לעומת ההבנה של הצד השני.

עימות אף עשוי להתפתח כתוצאה מקריאת תגר של צד אחד כלפי גורם אחר. בכל מקרה, זה מצב דיס-הרמוני, ואין ספק כי מצב כזה מרתיע אנשים שחשוב להם מאוד לשמור בכל עת על הרמוניה, שלווה, איזון ושקט. כאמור, החוויה המלווה עימותים איננה נעימה, ובמקרים מסויימים עלולה אף להתפתח עוינות.

עימות הוא תמיד בלתי-נעים. אולם, האם הוא תמיד בלתי-רצוי?

התשובה היא: לא. פעמים רבות עימות לא רק שהוא רצוי אלא הוא אף מועיל ואפקטיבי.

בסופו של דבר, עימות עשוי להוביל ליחסים טובים והדוקים יותר. לאחר שכל צד הביע את דעותיו ושמע את דעתו של הצד השני, עשוי להיווצר מצע נוח יותר לשיתוף פעולה נעים והרמוני. העמדת הדברים באופן ברור מאפשרת לשני הצדדים להתאים את עצמם למשך התנהלותם בתוך מערכת היחסים הנתונה.

אמנם, יש סיכון בעימות. למשל, בין גבר לאישה, יתכן מצב בו אחד מהם יחליט כי לא מתאים לו להמשיך את הקשר בתנאים הנוכחיים ועדיף לו לפרוש. אולם בין הורים לילדים, מצב זה הוא נדיר, בעיקר מפני שילדים מצפים מהוריהם לקווים אדומים, לגבולות ברורים, ולעמדות בהירות. בנוסף, לילדים אין ברירה אלא לקבל את הגבולות והעקרונות אותם מציבים הוריהם. דבר זה נכון גם לגבי מתבגרים.

אין בטיעון זה משום עידוד למהר ולריב עם הילד, אלא להפך. על ההורים להימנע ממריבות שוליות באמצעות יצירת מערכת בה הגבולות ברורים ומובהרים, עד כדי כך שלא יהיה צורך לריב כל הזמן. ואין הכוונה לעודד הורים להתעמת עם ילדיהם לגבי כל עניין ועניין, אלא לחזק את ההורים במצב בו עליהם להיכנס לעימות עם הילד לגבי עניין משמעותי במיוחד. במצב כזה, ההורה עשוי לרצות להתעמת גם אם מנקר בו החשש שהילד יקום ויעזוב את הבית.

עימות מפתיע

אם התרגלנו להשיג מה שאנו רוצים בזמן הנוח לנו ובדרך הנוחה לנו - אין ספק כי עימות יזום בידי הצד השני יפתיע אותנו. אולם המשמעות של הפתעה איננה בהכרח שלילית. להפך. אנחנו עשויים לחוש אפילו יותר כבוד אל הצד ה"נלחם" בנו.

הצורך בעימות עשוי להפתיע הורים המצפים, לעיתים מתוך אופטימיות יתרה, כי ילדיהם ינהגו על פי הכללים שנקבעו. ולעיתים, גם הילדים, מצידם, מופתעים מעימות ביוזמת ההורים, בעיקר אם האמינו כי ההורה יבליג כדרכו או יוותר או ייכנע.

ההפתעה הבאה עם עימות לא רק שאיננה שלילית אלא לעיתים היא מיטיבה עם כל המעורבים. למשל, בבתים בהם ההורים נוטים להבליג, הילד לפתע חש כי יש מישהו שממש אכפת לו ממנו ואפילו עד כדי "ע י מ ו ת". הורה מתעמת עשוי להקרין תחושה של קוצר סבלנות או חוסר אכפתיות, אולם, באותה מידה, עימות עשוי להקרין תחושה של דאגה טובה ועמוקה, אכפתיות ומעורבות.

מול בני נוער אשר גדלו בבתים ליברליים, באווירה חופשית או מתירנית, עימותים הם לעיתים מצב מתבקש, בעיקר אם הילד חוצה קווים אדומים, מסוכנים.

מתי ועל מה להתעמת?

מכיוון שעימות כרוך בסיכון של הסלמת היחסים או התדרדרותם עד לכדי נתק, עלינו לשקול היטב לפני כל עימות את נחיצותו, ולהבהיר לעצמנו את מטרתנו.

באימונים להורים אנו מגלים כי הורים רבים חוששים מעימותים ויש אף הנמנעים מעימות כמעט בכל מחיר. יש אנשים הטוענים כי הם "שונאים" עימותים ויש כאלה האומרים שעימותים מפחידים אותם. הפחד מעימותים עשוי להיות קשור לחשש מקרע בין ההורה לבין הילד או לחשש מהחמרה במצב היחסים הבלתי-יציב בלאו הכי.

הימנעות מעימותים עשויה לאפיין אנשים מסויימים המעדיפים "לבלוע" ולוותר על פני התעמתות כל שהיא. הרמוניה ושלווה הם אלמנטים חיוניים לקיומה של מערכת יחסים טובה, אולם, לפעמים, יש צורך במאמץ לא קטן על מנת לבנות או לשמר מערכת יחסים כזאת. חשש מעימותים עשוי לגרום להורה להבליג דווקא במקומות בהם מתבקשת תגובה חד-משמעית ובלתי-מתפשרת; תגובה אשר ברור כי לא תמצא חן בעיני ילדיו.

יתכן כי כל מה שהורה אינו מוכן או אינו רוצה להשלים אתו מזמין עימות, אולם ההורה הנבון יידע מתי להתעמת ומתי לוותר. לפעמים, ההורים אפילו נדרשים "לעצום עין" או להתעלם מעניינים מסויימים.

פעמים רבות מאוד, הקושי של הורים להתעמת גם במצבים קריטיים הוא נושא האימון. קושי זה אינו שולי אלא מסמל תפיסות, אמונות, ולעיתים חולשה או חוסר בטחון של ההורה עצמו. ואמנם, הבחירה מתי להתעמת ומתי לא היא קלה - יחסית להחלטה העקרונית האם בכלל להתעמת או לא.

מהו באמת המחיר האמיתי של הימנעות מעימותים?

מחירו של עימות חזיתי עשוי להיות כבד, אולם מחיר ההימנעות עשוי להיות כבד אף יותר. הימנעות מעימות עם ילדך עשויה להתבטא הן בהחמרת המצב הקיים והן ביצירת תחושה של חוסר בטחון אצל הילד; שני עניינים שונים אלה קשורים זה לזה וטעונים הבהרה.

ילדים בכל גיל שמחים כאשר שמים לב אליהם, ועל כן, עימות הוא הרבה פעמים שדר של "אכפת לי ממך". אם הילד שלי נוהג באופן אשר מסכן אותו או מזיק לו ואני נמנעת מעימות, השדר עלול להיות "אין לי כוח לדאוג לך" וזה איננו שדר המיטיב עם הילד. כהורים, אמור להיות לנו "כוח" לדאוג לילד, להתערב, ואף להתעמת, אם צריך.

מעורבות ההורים חשובה לתחושת השייכות של הילד. מחקרים הראו כי ילדים בבתים בהם יש משמעת קפדנית מאושרים ויציבים יותר מילדים אשר גדלו ללא מסגרת, ללא גבולות, ובחופש בלתי מוגבל. הידיעה כי יש קפטיין לאנייה ששמה "משפחה", קפטיין היודע לאן הוא מנווט ולאן הוא רוצה להגיע, היא מרגיעה, ונוסכת בטחון גם כאשר המים גועשים.

התעלמות ממצב המזמין עימות, למשל, אם הילד מתחמק משיעורים בבית הספר, משדר לילד נוכחות של הורה "חלש", וחוויה זאת מאכזבת את הילד הזקוק ל"קפטיין" שאפשר לסמוך עליו. במצב כזה, עשויה להצטייר מסקנה אצל הילד כי לפניו הורים שאי אפשר להישען עליהם: אם ההורה אינו חזק מספיק להתעמת איתי, כיצד אוכל לסמוך עליו ברגעים קריטיים בהם אזדקק לו? הורה חלש הוא הורה חלש.

לסיכום

היה נהדר לו יכולנו להעביר את כל חיינו בשלום ובשלווה, בהרמוניה ובנעימות, ללא כל עימותים שהם. אולם, החיים, כמו זר של ורדים, מכילים גם קוצים. אם העניין הרלבנטי ממש חשוב לך או לילדיך, ואם עימות בהווה עשוי לפתור קשיים בעתיד - כדאי לשקול אפשרות להתעמת. וכמאמנת, אוסיף כי בהחלט מומלץ להסתייע בתמיכה מקצועית של מאמן אישי מוסמך. מאמן מקצועי לנוער והורים יידע לכוון את המעורבים להתנהלות המקטינה חיכוכים ובונה אווירה חיובית והרמונית.

בברכת הרמוניה ושלווה,

אסתי פישר היים, מנהלת מכללת iCU

ביה"ס לאימון אישי מקצועי

http://www.my-intuition.com/

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות