בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בגיל הרך

מומחה בפסכיאטריה ילדים ונוער, מנהל מרפאת ADHD לאבחון וטיפול הפרעות רגשיות בילדים ונוער בזכרון מאת:יעקב ד"ר אבי שפירא
הפרעות קשב וריכוז (ADHD) הן מההפרעות המושפעות ביותר מסביבתו של האדם. במקרה של הפרעות קשב וריכוז בגיל הרך, האבחון מסובך יותר אך יש טיפולים מועילים. על אבחון הפרעות קשב וריכוז בגיל הרך.הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בגיל הרך ובגיל בית הספר מורכבות משלושה חלקים: ליקוי בתשומת לב, אימפולסיביות ופעילות יתר. בבסיסן, הפרעות קשב וריכוז הן אורגניות, מוחיות וגנטיות והשילוב תורשה-סביבה הוא זה הקובע את זמן הופעת התסמינים, חומרתם וכו'.

הפרעות קשב וריכוז הן מההפרעות המושפעות ביותר מסביבת חייו של הילד. אין כל ספק בכך שגננות ומורות מסוימות מסוגלות, בזכות יכולתן ואישיותן, להקל או להחמיר תסמיני הפרעות קשב וריכוז וכמו כן גם מצבים משפחתיים קשים, כגון גירושין ו/או מאבקי הורים, בהחלט עלולים להחמיר את התסמינים של הפרעות קשב וריכוז. ישנן עוד סיבות רבות להחמרת התסמינים הקשורות לסביבתו של הילד.

רמת הפעילות והקשב בגיל הינקות שונה לחלוטין מזו שבגיל גן חובה ובגיל בית הספר. זוהי הסיבה העיקרית לעובדה כי החשד להימצאותן של הפרעות קשב וריכוז, על פי רוב, אינו עולה לפני גיל שנתיים.
מאחר וישנם מדדים רבים הקשורים למצבי למידה, הקושי באבחון ילדים קטנים כסובלים מבעיית הפרעות קשב וריכוז הוא רב. מקובל לחשוד בהפרעה אצל ילדים בכל גיל, אולם מכיוון שהתסמינים מופיעים לפני גיל שבע, את האבחנה הסופית קובעים בסביבות גיל חמש (הגיל אינו קריטריון קדוש וחשוב תמיד לזכור זאת באבחון ילדים).

מאחר והפרעות קשב וריכוז הן ביולוגיות, מולדות במהותן ואינן סטטיות, כלומר התסמינים שלהן משתנים במהלך החיים מהגיל הרך, גיל בית הספר, גיל התבגרות והגיל המבוגר, התסמינים, חומרתם וכן זמן תחילת ההפרעה תלויים בגורמים סביבתיים משתנים, בהתפתחות האישיות של הילד ובעוד גורמים אחרים.

העובדה כי לפני שקובעים אבחנה של הפרעות קשב וריכוז בגיל הרך - כמו גם בכל גיל - חשוב לבצע אבחון מקיף בכדי לשלול מצבים הדומים להפרעת קשב וריכוז, מוכרחה להיות ברורה לכל ובמיוחד להורי הילד. הסיבה היא שישנם מצבים משניים אשר הטיפול בהם שונה מהטיפול במקרים של הפרעות קשב וריכוז אמיתיות. הדוגמאות לכך הן רבות:

1. טמפרמנט (מזג) קשה שהוא בעצם בטווח הנורמה.

2. ילד שלא הציבו/מציבים לו גבולות.

3. הפרעת התנהגות או הפרעה מרדנית מתנגדת.

4. חריגוּת במנת משכל (פיגור או מחוננות).

5. הפרעות נוירולוגיות שונות (PDD , תסמונות גנטיות, אפילפסיה).
6. בעיות ראייה, בעיות שמיעה לא מאובחנות או דלקות אוזניים כרוניות.

7. הפרעות נפשיות כגון פסיכוזה או מצב פרה-פסיכוטי, תסמונת פוסט-טראומה (PTSD), חרדה, דיכאון ועוד.

8. הפרעות ויסות בתחום התחושתי ותחום ויסות האפקט.

רק לאחר שנשללו בעיות אחרות, ניתן להתחיל בטיפול נגד הפרעות קשב וריכוז בגיל הרך, המבוסס בעיקר על הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי והפסיכולוגי בגן.

במקרים רבים הטיפול משלב גם טיפולים התנהגותיים בילד. מאחר והתגובה לטיפול תרופתי בגיל הרך היא לא תמיד יעילה ועלולה להיות מלוּוה בתופעות לוואי, מקובל לשקול מתן תרופות רק מגיל גן חובה, אם כי במקרים מסוימים ניתן לשלב תרופות קודם לכן. הבסיס לטיפול הוא כאמור הדרכת הסביבה המטפלת בילד (הורים, גננות, פסיכולוגית הגן). למאגר המאמרים והמידע חינם לחצו
מאת:ד''ר אבי שפירא באדיבות:www.beok.co.il
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות