בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
מיסטיקה

אמונות תפלות

חתולים שחורים, חמסה על הצוואר, נקישה בעץ , שום או פרסת ברזל על דלת הבית ושריפת מרווה לטיהור רוחות רעות – הם רק חלק מן המנהגים הטקסים ואמונות התפלות שהשתמרו עד ימינו

אם תתבוננו היטב סביבכם תגלו של שלא רק בני גיל הזהב מן הדור הישן, מאמצים אותן אלא גם אנשים מודרנים, רציונליים ואפילו מדענים שגדלו על חשיבה ביקורתית שיפוטית.

בהקשר הזה ראוי להזכיר את הסיפור המשעשע על נילס בוהר הפיזקאי הסקנדינבי שתלה על ביתו פרסת סוס. כשנשאל פעם "האם אתה מאמין באמונות טפלות?" השיב "ממש לא. אבל שמעתי שפרסה של סוס מביאה מזל, גם אם לא מאמינים בה"...

גם המתמטיקאי פסקל התייחס לנושא הומור ואמר כי מבחינת ההערכת הסיכונים והסיכויים לתקפות אמונה תפלה{ 50% לכל צד }- הרי שהוא בוחר ללכת על פי צו האמונה התפלה שכן אם יתברר בדיעבד שהיא תקפה- הכל היה כדאי.

אנשים הגיוניים מודרנים עם שכל ישר שמאמצים אמונה תפלה כלשהי יחייכו בבישנות כשיעמתו אותם עם חוסר ההגיון שבנקישה על עץ או במלמול פסוקים נגד עין הרע. 'אם זה לא יועיל זה לא יזיק'- תהיה לרוב התשובה שבה יפטרו לעצמם את ההסבר.

אם נסיר לרגע את כובע האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה מן הנושא ונהיה לרגע קט הסטוריונים נגלה כי אמונות ומנהגים טפלים שטפו את מרוץ הדורות עוד מימי הפגניזם דרך הדתות המונותאיסטיות ועד היום כשתובנות העידן החדש באות להחליף את הדתות המסורתיות ואת תפיסותיהן הקמאיות. האמונות התפלות שגשגו והועברו מדור לדור כ'דת צדדית שנולדה בתוך הבית' והתופעה הזו היתה חוצת גבולות גאוגרפיים לכל אורך הדורות. נביאי זעם , מדענים ואנשי הגות שהטיפו לרציונליות ולשכל ישר - נזפו גינו הוקיעו וחתרו תחת תקפותן של האמונות התפלות – ללא הועיל. עובדה, עד היום אנשים [בעולם המערבי] מסתובבים עם קמעות, חמסות בכיסיהם והמחזיקי המפתחות, נוקשים על עץ לסילוק כוחות מאגיים שהם מכנים 'עין הרע', נוטלי יועצי פנג שואי לטיוב האנרגיות בבית, וחרדים מפני יום שישי שנופל ב13 בחודש.

הבסיס המקורי של האמנה התפלה מונח בנסיונו הקדום שלהאדם להסביר את הטבע שמסביבו וכן את קיומו הוא מתוך כוונה לפייס את הגורל , לזמן לעצמו מזל טוב ולהרחיק מעליו כוחות שליליים שאורבים לפתח בעתיד.

יחיעם פדן, אחד ממחברי 'ספר המאגיה והמיסתורין' בהוצאת מפה מסביר כי אימוץ אמונות , מערכת השערות, תיאוריות וסדרה של מנהגים וטקסים סביבן משרת את האדם כטכניקה בדוקה של שיכוך חרדות.

מערכת האמונות הזו, מסביר פדן, "נועדה להרגיע אותנו ולהסביר לנו את העולם הסבוך סביבנו ואת הקיום הנפתל שבתוכנו פנימה. בדרך הזו אדם יכול להסביר לעצמו חוליים, אסונות, תאונות, מדווים אחרים ולהצטייד באשליה שיש גם בכוחו להסיר אותם".

מתי אמונה מסוימת הופכת להיות 'אמונה תפלה'?

למעשה הייתי מכניס את הכל תחת קטיגוריה של 'אמונה'. כיון שהמושג אמונה תפלה הוא מושג שיפוטי. 'אמונה תפלה' היא לעולם האמונה שהאחר מחזיק בה ולא מערכת האמונות שלך שלעיתים קרובות אתה עיוור להן. אם בעבר הקדמונים פירשו את המופע של 'הרעם' בכך שזאוס משתולל עם הרה ונובח עליה- הרי שהיום בעיניים מדעיות ההסבר הזה נתפס כאמונה תפלה וכמגוחך. אבל מהו בעצם הגבול? – זה לגמרי סובייקטיבי. יש היום עדיין המון נושאים סמויים ומיסתוריים גם לעולם המערבי והמדעי- שסביבם ניתן לאמץ אמונות והסברים מסוגים שונים. קחי לדוגמא את נושא ההומאופטיה- יש אנשים מודרנים ורציונלים שיישבעו לך שהטכניקה ההומאופטית עובדת כמו פלא בשעה שאחרים יאמרו שמדובר בסוג של 'מעשה כשפים' witch-craft. אותו הדבר נכון גם לגבי פנג-שואי שהפך פופולרי בזמנים המודרניים. אמונה תפלה במילים אחרות היא עניין סובייקטיבי ויחסי.

מן המחקר שעשית עם כתיבת הספר ומתוך התרשמותך, מי נוטה יותר לאמץ מערכת אמונות כזו ומי יותר חסין אליה ?

אם כי אף אחד כמעט לא חף מן הנושא, הרי שאדם שמאמין בעצמו ובטוח יותר בכוחותיו הפנימיים – נוטה הרבה פחות להיצמד לאמונות תפלות. שימי לב שהשתמשתי במונח' מאמין בעצמו' ולא במקרה. ככל שהאמונה הפנימית שלך חזקה יותר כך אתה גם פחות נזקק לאמונות מבחוץ. את ההוכחה לכך תמצאי למשל במצבים שבהם האדם חלש, במצבי מחלה למשל. כמישהו חולה- מעתם הההגדרה הוא חש חלש יותר ופחות בטוח מבפנים –וזה הופך להיות כר מחיה להתפתחותן ולשגשוגן של אמונות תפלות. אלו הם המצבים שבהם האדם רץ לחפש לו אמונות מושיעות מבחוץ. כשאדם בריא לעומת זאת – הוא חש חוסן פנימי אורגני ולכן לא נוהה אחר כישופים אמונות טקסים ויידעוניים למינהם. . אצל אנשים נוירוטים למשל – הבחנתי שהם נוטים באופן יחסי יותר לצורות של מאגיה וכישוף ומחפשים טקסים חיצוניים כדי לשכך פחדים פנימיים

נשמע שאתה מאד מסתייג מן התופעה הזו של היצמדות לאמונות תפלות.

פדן: אין לי בעיה עם האמונות עצמן ואם הן משככות חרדה מרגיעות ומקלות על האדם – הרי שיש להן תפקיד פסיכולוגי לא מבוטל. הבעיה שלי עם הנושא נוגעת כמובן לניצול שעושים יידעונים למינהם מניצול מצוקתו של הזולת ובעיקר לכך שהאמונה התפלה משתלטת על חיי האדם ומנהלת אותם כציר מרכזי תוך התעלמות מן החיים עצמם. אתן לך דוגמא. כשעברתי דירה הגיעה אלי יועצת פנג שואי והתנתה את שירותי היעוץ שלה בכך שאתחייב מראש לאמץ את התובנות שלה. כשהתנגדתי לכך – היא ממש נעלבה. האמונה שלה באמיתות תורתה היתה כל כך עמוקה – שהיא התקשתה לראות איך ניתן לנהוג בכלל אחרת...

יעל ענבר, שותפתו של פדן לכתיבת הספר מסבירה כי בבסיס האמונה התפלה יושב פחד מאד גדול.

"חוסר שליטה, חוסר אונים ואי-ודאות", מסבירה ענבר, "הזינו וטיפחו את התפתחות מערכת האמונות של האדם וזה קורה עד היום למרות שכמויות הידע והמידע גדלו והתרחבו בעולם המערבי המודרני. חוסר השליטה הזה דוחף את האדם לעשות הכל כדי להשיג אשליה שליטה על המתרחש סביבו או לפחות דרך להבין את הסובב אותו.

מה שעניין אותי במחקר הזה היה הנסיון להבין כיצד אמונות תפלות זהות התפתחו בו זמנית במקומות שונים בעולם – למרות שלא היה קשר בין אותם איזורים.

תני דוגמא:

ביהדות למשל חל מנהג שאוסר להשליך ציפורניים גזורות לאשפה ומחייב לשרוף אותן. אותה אמונה התפתחה במקביל באירופה שם התפיסה הרווחת גרסה שמכשפות משתמשות בשער ובציפורניים כמצרכי יסוד להטלת כישוף.

עוד משהו הוא נושא האבן החשופה בבית חדש שבונים- ביהדות קשרו את הנושא עם 'זכר לחורבן' אבל המנהג הזה קדום יותר ומסתבר שהאדם אימץ אותו מתוך מסיון לבלבל ולהרחיק כוחות שליליים. האמונה בהקשר הזה היא שהרוחות הרעות נכנסות לבית רק ברגע שהוא שלם ולכן מומלץ להותירו עם אבן אחת לא שלמה.

שבירת מראה או הצבת מראה בחדרי השינה – אינם רצויים על פי הפנג שואי ומסתבר שבאפריקה האמונה הרווחת היא שמראות גוזלות חלק מן הנפש... – מן הסיבה הזו קיימים שם שבטים שמסרבים להצטלם. גם מספרים בעייתיים כמו 4 שנתפסים ככוחות שליליים או כסמל של מוות ותקיעות שותפים למספר תרבויות [ביפנית 4 זה גם מוות] ומספרי כמו 5 נתפסים כמספרי מזל ולא רק ביהדות

האם יש יסוד רציונלי כלשהו בבסיס של חלק מן האמונות התפלות?

פדן: קחי לדוגמא את נושא עין-הרע, אמונה חוצת גבולות זמנים ומגדרים שקושרת הצלחה מטאורית של האדם עם הפיכתו מושא נוח לקנאה ולקללת עין-הרע. במישור הרציונלי, אם אדם יצליח , יבלוט מעל הממצוע ויפגין את כל הצלחותיו בגאון, יש סיכוי סביר שתתעורר סביבו קנאה אנושית ומישהו ינסה לשים לו רגל ולהכשילו. מאד יתכן שזהו הבסיס ההגיוני שמונח מתחת לנושא של עין הרע כאשר באמת על פי האמונה העממית אחת הטכניקות למיגון מפני עין-הרעה היא מניעה- לצמצם את עצמך ולא להתבלט.

ענבר: דוגמא אחרת היא פרחי הפרג סביבם התהלכה אמונה תפלה כי האבקנים השחורים שלהם יכולים לגרום למתבונן בהם לעיוורון. בדיעבד, ידוע שהפרג הוא צמח אופיאטי וייתכן כי האמונה התפלה שנשזרה סביבו והועברה במשך הדורות נועדה להרחיק את הצאצאים ואת האדם בכלל מן הצמח הזה שעלול להיות גם מסוכן לגוף ולנפש

איך קורה שמדענים, אנשים רציונליים שהתרגלו לחשיבה ביקורתית המטילה ספק מאמצים אמונות תפלות וחיים על פיהן? איך הם מסבירים לעצמם את הדיסונאנס הזה?

ענבר: אמונה תפלה, או אמונה בכלל הן ישויות שאוחזות בך ולא בנקל ניתן להשתחרר מהן.

הילדות שלתוכה צמחת ושעל אמונותיה גדלת רודפת את האדם בבגרותו גם אם הוא אדם שמגדיר את עצמו כביקורתי או רציונלי.

בדרך כלל האמונה הזו שקופה לאדם הבוגר ולא תמיד הוא שומע ורואה כיצד היא מנהלת אותו. גם במקרים של מודעות גבוהה - האדם הבוגר ההגיוני שממשיך לדבוק בטקס סביב אמונה מסוימת יפטור את עצמו באמירה כמו 'לא יועיל?- גם לא יזיק.'

הרבה פעמים קורה שאמונה תפלה מוכיחה את עצמה ולו מתוקף כך שהיא מחדירה באדם כוחות של אמון בעצמו שמוקנים החוצה ומולידים עבורו את התוצאה הרצויה. קחי לדוגמא אדם חרד לפני ראיון עבודה כאשר הוא חושק במשרה בכל מאדו.

מאד ייתכן שאם הוא נוהג על פי אמונה תפלה שהוא מאמץ [ אם לא אדרוך על החריצים במדרכה- סימן שאקבל את המשרה...'] הרי שהוא כבר יגיע לראיון בטוח ושלו יותר – מה שבאופן טבעי יגביר את סיכויי ההצלחה שלו להתקבל.

בוקסא 1

מהו מקורן של האמונות התפלות השכיחות?

  • היזהרו מיום שישי ה13 בחודש - אמונה תפלה שמקורה בסעודה האחרונה של ישו שנערכה ביום שישי בהשתתפות 13 סועדים [ולאחריה נצלב] . ביום שישי הוא גם היום שבו אדם וחווה גורשו מגן עדן וכן היום שבו המבול פצח [בתקופת נח]
  • חתול שחור שחצה את דרכך מביא מזל רע- מקור נוצרי. החתול השחור הוערץ ע"י המצרים הקדמונים מה שבא לידי ביטוי בדמותה של האלה באסטbast ] [. הנוצרים הראשונים בבואם להכחיד את הפגניזם – תפסו את אותו 'חתול מצרי' כישות שלילית שמנוגדת לאמונה החדשה. באנגליה ובאירלנד – חתול שחור הינו דווקא סימן למזל.
  • הקשה על עץ למניעת מזל רע או עין רעה- הקדמונים האמינו כי שדים ורוחות שוכנים בתוך עצים. הקשה על עץ נועדה לשמר אותן בפנים לפייס את דעתן ולהניא אותן מלצאת החוצה ולקלקל את המזל הטוב
  • הרג חיפושית [פרת משה רבינו] יוביל לפורענות –באירופה טרם עידן הנצרות החיפושית סמלה סימן מבשר טובות ל'יבול שופע' ועל כן הריגתה נתפסה כ'יבול דל'. בתקופת הנצרות היא סמלה את מריה, אמו של ישו ולכן החיפושית נתפסה כ'קדושה'
  • שבירת מראה היא מעשה שכדאי להימנע ממנו - בעבר סברו הקדמונים כי הבבואה שבמראה, גם היא חיה ונושמת וכי 'שבירתה' הינה סוג של מוות. באםריקה קיימת אמונה כי המראה גוזלת חלק של הנפש
  • 17 הינו מספר מבשר רעות- המקור לאמונה זו הינו רומי שכן המספר 17 בספרות רומיות הינו XVII; ובהיפוך אותיות vixi שמשמעותו בלטינית היא 'חייתי' [בשון עבר] -הווה אומר : אין חיים בהווה.
  • פרסת סוס על דלת הבית תביא מזל טוב- המקור לפרסת הסוס טמון בתרבויות קדומות שם צורת חצי הסהר [צורתה של הפרסה] נתפסה כסמל אלוהי. החומר ממנו עשויה הפרסה, ברזל, המסמל חוזק – נחשב כסגולה לגירוש שדים ומכשפות ומרעין בישין אחרים. גם בפולקלור ההינדי והבודהיסטי – סוס הינו סמל למזל טוב והסינים סבורים כי שנת הסוס הינה שנה מבורכת.
כתבות נוספות
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות