בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
בריאות

בריחת סידן

הרפואה הטבעית/המשלימה/החלופית מתאפיינת בזריזות, בהשוואה לרפואה הקונבנציונלית.מאת:דולב גילמור
הממסד הרפואי גדול וכבד, ועד שטיפול יעיל מתקבל לרשימת הטיפולים השגרתיים, עובר זמן רב,
הכבדות הזאת מוצדקת, כאשר מדובר בטיפול מסוכן, אבל לא כאשר הסיכון מועט והתועלת האפשרית מרובה. מצב כזה קיים, בדרך כלל, כשמדובר בטיפול בחומרים אורתומולקולריים. בעיניי, אחד התפקידים של הרפואה הטבעית הוא להיות חלוצה, למצוא דרכי טיפול יעילות ובטוחות, וליישמן בפועל, בזמן שהרפואה הקונבנציונלית מהססת. אותו עולם של מחקרים פתוח בפני כולם, אלא שבין הממצאים החיוביים במחקרים לבין יישום הממצאים הללו ברפואה, מפרידה תהום עמוקה, ושוב מדובר במיוחד במקרה שבו הממצאים קשורים לשימוש בחומרים אורתומולקולריים.
 
לדוגמה, כעשור שנים עבר בין הגילוי המחקרי, שמתן תוסף של חומצה פולית לנשים בהיריון מפחית בכ- 75% את השכיחות של שדרה שסועה בילודים, עד שגילוי זה הוביל להמלצה כללית לנשים בהיריון, שייטלו תוסף יומי של חומצה פולית. בינתיים, רופאים ותזונאים מסוימים לא חיכו להמלצה הכללית, לרווחת מטופלותיהם. באופן דומה, התועלת הטמונה בנטילת תוספים המכילים חומצות שומן מסוג אומגה-3, הוכרה קודם כול בחוגי המרפאים הטבעיים, ונכנסה לתודעה הטיפולית של הרפואה הטבעית, זמן רב לפני שארגון הרופאים האמריקאי (ה-AMA) הכיר בצורה רשמית בכך שיש לאומגה-3 תועלת רפואית, וזאת רק לטיפול במחלות לב. אז טרם הוכרו במסדרונות הרפואה הקונבנציונלית הסגולות נוספות של חומר זה.

הערת ביניים:
לעניות דעתי, אחת הטעויות הנפוצות ביותר בתחום של מתן תוספי תזונה, הנה מתן סידן ללא חומרים נלווים, וזאת גם אם התוסף מכיל ויטמין D, כמקובל בתוסף המצוי בקופות החולים בישראל. בעצמות ישנם מינרלים נוספים, לא רק סידן, ובמיוחד חשוב להוסיף גם את המגנזיום, העובד כזוג יחד עם הסידן ומאזנו במספר תהליכים. מחסור במגנזיום הנו נפוץ באוכלוסייה הכללית, וללא תוספת של מגנזיום, הסידן עלול לגרום נזקים. במאמר זה, נעסוק בחומר חשוב נוסף.

הפרדוקס:
מטופל מציג בדיקות. יש לו אוסטיאופורוזיס, ויש לו הסתיידות העורקים. הלא המצב אומר דרשני? מצד אחד, הוא סובל ממחלה המכונה בלשון העם, 'בריחת סידן', ובו בזמן, הוא סובל גם משקיעת סידן בעורקים - האם הוא סובל, למעשה, מכמות גדולה מדי של סידן או מכמות קטנה מדי שלו? ללא ספק, אין זו שאלה של חוסר סידן או של עודף סידן, אלא השאלה היא: מה גורלו של הסידן שקיים אצל מטופל זה ואצל מטופלים רבים כמותו?

הסבר לפרדוקס:
א) חומר נוסף חשוב מאוד, ואולי החשוב ביותר, בקביעת גורלו של הסידן - האם הוא ישקע בעצמות, המקום הטבעי והרצוי לאחסונו, או ברקמות הרכות, כמו העורקים או הכליות, מקומות שבהם עודף סידן מסב נזקים - הוא החומר הקובע, ויטמין K, המוכר היטב עקב השתתפותו בתהליך המורכב של קרישת הדם. ויטמין K הוא קו-אנזים*, הדרוש להפעלת מספר חלבונים מתוך רצף החלבונים המעורבים בקרישת הדם. התרופה מדללת הדם, קומדין, עובדת באמצעות חסימת הפעילות של ויטמין K. (אגב, תרופה זו עברה "הסבה מקצועית" מבחינת שימושה הרפואי, לאחר קריירה ראשונה כקוטל עכברים. העכברים אכלו אותה, ומתו מדימום פנימי.)
*(הגדרת קו-אנזים: קו-אנזים הוא מולקולה או אטום המסייעים לאנזים ספציפי בתפקידו כזרז, והם הנם הכרחיים לפעולתו של אותו אנזים. אנזים זה מסוגל לבצע את תפקידו, רק כאשר הקו-אנזים קשור אליו.)

ב) התגובה הכימית, המתאפשרת כאשר ויטמין K עובד בתור קו-אנזים, נקראת "גמה-קרבוקסילציה", שהיא הוספה של הקבוצה -COOH למולקולה.

ג) ויטמין K משתתף בתור קו-אנזים (ובגמה-קרבוקסילציה), לא רק בתהליך של קרישת הדם, אלא גם בעוד שני תהליכים החשובים לנו במציאת פתרון ל"פרדוקס ההסתיידות":
1. בתוך העצם, נמצא חלבון בשם "אוסטיאוקלצין" (אוסטיאו = עצם, ו-קלצין = סידן). כשמו, כן הוא: חלבון זה מושך סידן (וייתכן שגם מינרלים נוספים, כמו המגנזיום) לתוך העצם, וזאת אך ורק כאשר הוא מופעל באמצעות הקו-אנזים שלו, הלא הוא חברנו החדש - ויטמין K! ללא ויטמין K, מתפתח המצב של "בריחת הסידן", האוסטיאופורוזיס.
2. בתוך כלי הדם נמצא חלבון אחר, הנקרא MGP (חלבון מטריקס Gla). חלבון זה, כאשר, ורק כאשר, הוא מופעל על ידי הקו-אנזים שלו, ויטמין K, דוחה את הסידן ומונע את שקיעתו בכלי הדם. ללא ויטמין K מתפתחת הסתיידות העורקים.

לאור הנאמר עד כה, הצענו פתרנו לחידה של "פרדוקס ההסתיידות": מחסור בוויטמין K תורם בו- זמנית לאוסטיאופורוזיס ולהסתיידות העורקים!!!

ה) בקלות ניתן לקבל את הקצובה היומית המומלץ לוויטמין K (הנעה בין 65 ל-100 מק"ג) מתזונה רגילה, יחד עם הכמות המיוצרת על ידי חיידקי המעי. רמה זו מספיקה למנוע בעיות בקרישת הדם, היות שחלבוני הקרישה רוויים ברמה כזו. מצד שני, רמה זו אינו תמיד מספיקה לרוות בוויטמין K את האנזימים האחראיים על השקעת הסידן בעצמות ועל דחייתו מכלי הדם, ולכן ייתכן שאצל אנשים מסוימים, מתפתח מחסור בוויטמין זה.

קומדין
הפתרון הזה ל"פרדוקס ההסתיידות" מסביר את הממצאים, שהתרופה קומדין גורמת לדילול בצפיפות העצם, כתופעת לוואי. תרופה זו מעכבת את תגובת הגמה-קרבוקסילציה הדרושה לקרישת הדם, ולכן היא "מדללת" את הדם, אבל היא גם מונעת את שקיעת הסידן בעצמות, ואת דחיית הסידן מהעורקים. לפי חוק פייפר, ניתן להחליף תרופה בחומרים טבעיים, אורתומולקולריים, ובהחלט ניתן "לדלל דם" בעזרת חומרים אורתומולקולריים, אבל זהו נושא למאמר נפרד.

הערה: המאמר הזה לא נכתב כדי להציע דרך טיפולית בפועל. למטופל הנוטל את הקומדין או תכשיר אחר המיועד להאריך את זמן הקרישה ("דילול דם"), אסור לסטות מהוראות רופאו בעניין זה. בהחלט אסור לו ליטול תוסף של ויטמין K ללא אישורו של הרופא וללא השגחתו.

בנוגע לשימוש בוויטמין K כחלק מהטיפול באוסטיאופורוזיס - גם בנושא זה לא דנו כאן הלכה למעשה, ועד כאן, לא הצענו עצות פרקטיות בנוגע למינון הוויטמין או לסוגו. כל אשר עשינו בזאת, היה רק להניח את התשתית הרעיונית לשימוש בוויטמין K כאמצעי לטיפול באוסטיאופורוזיס (ואגב, למניעתה של הסתיידות העורקים). קיימים כמה סוגים של ויטמין K, עליהם כתבנו בחלק ב' של מאמר זה, המופיע באתר של דולב גילמור, יחד עם קביעת מינונים וסוגיות נוספות בטיפול באוסטיאופורוזיס.למאגר המידע חינם לחצו
כתבות נוספות:
חוסר סידן
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות