בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
נשים

טיפים לחיים מאושרים יותר

בשנים האחרונות מתחולל שינוי לכיוון "פסיכולוגיה חיובית". חוקרים מתחומים שונים התחילו לבחון לעומק גם נושאים כמו אושר וסיפוק.

לכן כיום אפשר למצוא עשרות מחקרים בנושאים שונים ומגוונים בנושא האושר: מה עושה אותנו מאושרים?
אחת השאלות הבסיסיות שעולה היא איך מודדים אושר?
במחקרי האושר משתמשים ב- 2 שיטות:

  1. בשיטה אחת פשוט מבקשים מאנשים לדרג עד כמה הם מאושרים בטווח של 1-10 או מבקשים מהם לציין דברים שמשמחים אותם. בשיטה זו משתמשפרופ' מרטין זליגמן מאוניברסיטת פנסילבניה והיא נקראת "האני שזוכר", ובה נשאלים הנבדקים בדיעבד על הרגשת האושר שלהם לגבי דברים מסוימים.
  2. בשיטה השניה מבקשים מהנבדקים לדרג את רמת ההנאה שנגרמת להם בזמן ביצוע פעולותיומיומיות שונות. בשיטה זו מצדדהפסיכולוג פרופ' דניאל כהנמן (זוכה פרס נובל) והיא נקראת שיטת "האני שחווה", ובה הנבדקים נשאלים באופן ספציפי על רמת האושר שגורמים להם דברים או פעולות שונות קרוב לזמן אמת.

לכל שיטת מדידה יש יתרונות וחסרונות, והתוצאות בכל שיטה לעתים שונות.
ההבדל בין שתי שיטות המדידה מתבטא בדוגמה הבאה: הורים נוטים לדרג את ילדיהם כאחד הדברים שגורמים להם את האושר הרב ביותר, אבל במחקר שעשה כהנמן בקרב 900 נשים בטקסס, ניתוח חוויות היומיום של הנבדקים העלה כי הטיפול בילדים מדורג נמוך ברשימה של הפעילויות החיוביות (לא רחוק מבישול ומעבודות הבית). באותו מחקר, אגב, חמש הפעילויות שדורגו כהכי חיוביות היו (לפי הסדר): סקס, חברות, מנוחה, תפילה או מדיטציה ואכילה.
כהנמן סבור כי יש לשים דגש על החוויות האמיתיות של האנשים, ולא על איך המצב משתקף בעיניהם בדיעבד, שכן הזיכרון נוטה לעיוותים. לעומתו, פרופ' מרטין זליגמן סבור כי יש לשים את הדגש על "האני שזוכר", שכן בני האדם הם יותר סך הזיכרונות שלהם מאשר סך החוויות שלהם.

למרות השוני בשיטת המדידה, לפי שתי השיטות נמצא קשר בין אושר לגורמים אחרים כמו בריאות, עושר, דת, מין ומצב משפחתי, אם כי לא מדובר בקשר של סיבתיות. למשל, נמצא קשר חיובי בין אושר לבריאות, אבל לא ברור אם אנשים הם בריאים כי הם מאושרים או שהם מאושרים כי הם בריאים.

כמאמנת אישית שמסתייעת בעקרונות הפסיכולוגיה החיובית, אספתי מהמחקרים עקרונות או טיפים לחיים מאושרים יותר:

1. נמצא קשר בין אושר לקשרים עם חברים ומשפחה. במחקר שערכו דיינר וזליגמן ב-2002, נמצא שלנבדקים שדיווחו על רמת אושר גבוהה היו קשרים חזקים עם המשפחה ועם חברים ומחויבות לבלות אתם.

2. גם נישואים או זוגיות יציבה הם פרמטר חשוב בדרך אל האושר. באחד המחקרים התגלה שחיי נישואים יציבים מוסיפים שבע שנים בממוצע לחייו של גבר וארבע שנים לחיי אשה (בהנחה שתוחלת החיים הגבוהה מעידה גם על חיים מאושרים). גם כאן אפשר לתהות באשר לסיבתיות: ייתכן שאנשים שמתחתנים הם מלכתחילה מאושרים יותר מאלה שבוחרים שלא להתחתן.

3. האם כסף קונה אושר? כאן התשובה שלילית באופן חד משמעי. מחקרים מצאו כי להכנסה יש השפעה פחותה על האושר ממה שניתן היה לצפות. בנוסף, אנשים עם הכנסה גבוהה אינם משקיעים זמן רב יותר בדברים שהם נהנים מהם.

במחקר שערך כהנמן בשיתוף חוקרים אחרים, נמצא כי האמונה שהכנסה גבוהה מקושרת למצב רוח טוב אמנם נפוצה, אבל היא ברובה אשליה. אנשים עם הכנסה מעל הממוצע יהיו בדרך כלל " מרוצים מהחיים שלהם, אבל בחיי היומיום הם אינם מאושרים יותר מאחרים. הם נוטים להיות יותר מתוחים ולא מבלים יותר זמן בפעילויות מהנות. אפשר לומר שככל שאדם השיג יותר כסף, יהיה לו קשה יותר ליהנות מתוספת של עוד כסף".אנשים שהגיעו לרמת חיים מסוימת מתרגלים אליה, ואז חשים מחויבים לשמור עליה. הם משקיעים בכך משאבים גדולים, והלחץ שמופעל עליהם גובר.
מחקרים נוספים מראים כי ברגע שיש מענה לצרכים הבסיסיים של האדם, כל הכנסה נוספת תורמת פחות לרמת ההנאה מהחיים - אנחנו מתרגלים ומסתגלים.
אפשר לבחון את הקשר גם מכיוון אחר: כהנמן מציין כי בעוד רמת החיים השתפרה משמעותית בעשורים האחרונים, הרי שרמת האושר לא עלתה כלל, ובמקרים מסוימים אפילו ירדה. במלים אחרות - העובדה שלאנשים יש כיום יותר כסף לא הפכה אותם למאושרים יותר.

4. מטרה ומשמעות בחיים מעלים את רמת האושר. כמובן שמדובר במטרות שהן משמעותיות לנו, חשובות לנו ותואמות לאישיות שלנו.

אנשים ששואפים למשהו בעל משמעות, כמו התמחות במלאכת יד או גידול ילדים עם ערכים, הם מאושרים הרבה יותר מאלה שאין להם חלומות או שאיפות, כך טוענים דיינר ובנו. "כבני אדם נדרשת עבורנו תחושת משמעות כדי שנשגשג," הם אומרים. טל בן שחר, מסביר: "האושר שוכן במפגש שבין הנאה למשמעות. בבית או בעבודה, המטרה היא להתחייב לפעולות שיש להן חשיבות אישית ושהן גם מהנות."

אבל חשוב להבין שהשגת המטרה היא לא הכל, אלא חשובות גם התייחסות לדרך, הנאה והערכת ההישג. אחרת משיגים מטרה אחת ועוברים לשניה. מחקרים מראים כי בפועל, ברגע שהשגנו את המטרה הנכספת, נהיה פחות מאושרים ממה שחשבנו. הסיבה לכך היא שיש שחיקה באושר - בהתחלה יש שמחה עם השגת המטרה, אבל מהר מאוד ההנאה פוחתת. אנחנו מתרגלים ומסתגלים.

5. אימון גופני מסייע להרגשה הטובה. מחקר שנערך באוניברסיטת דיוק מראה שאימון גופני יכול להיות אפקטיבי ממש כמו תרופות נוגדות דיכאון ללא כל תופעות הלוואי. מחקרים נוספים מראים שפרט ליתרונות הגופניים,כמו שמירה על משקל תקין ושיפור פעילות הלב וכלי הדם, אימון יוצר תחושת הישגיות ותורם להתפתחותם של קשרים חברתיים. באימון משוחררים בין השאר אנדורפינים המסייעים לשיכוך כאב ולשיפור מצב הרוח, והביטחון העצמי ויכולת ההתמודדות עם מצבי לחץ משתפרים.המסקנה היא שצריך לרוץ, לרכוב או לשחות לאורך זמן. ההקלה במתחים ובחרדות לא תהיה מיידית, אבל השינוי הביוכימי מתחיל עם תחילת הפעילות.

6. אנשים אופטימיים נוטים להיות מאושרים יותר.
אושר אינו מותנה אך ורק בדברים שאנו עושים ובמקום שאנו נמצאים, אלא גם במה שאנו בוחרים לתפוס. בני אדם שונים יתפסו את אותו האירוע בדרכים שונות לחלוטין, ולפיכך החוויה שלהם תהיה שונה. אפשר ללמוד להפיק משמעות והנאה מדברים שונים: עבודה, מערכות יחסים וכו' על ידי שינוי התפיסה וההתמקדות.
חשוב להסתכל על החיים בצורה מאוזנת, להתיחס לחיובי ולתת לו משקל ולראות קשיים כדבר משתנה, חולף ונשלט בד"כ.

אפשר להתאמן בלראות את חצי הכוס המלאה ולהיות אופטימיים יותר בעזרת:

  • זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שליליים ובעיתיים. ראיית עוד אופציות שקיימות במציאות,כמוהזדמנויות ואפשרויות להצלחה;חוץ מהאופציות השליליות.
  • שימת לב לדברים הקטנים, היפים והחיובים שבחיים (שנתפסים כמובנים מאליהם). לעצור מדי פעם כדי להריח פרח או להביט בילדים משחקים. משתתפי מחקר שהתענגו על רגעים שלרוב נטו להתעלם מהם, או ששחזרו בזיכרונם מקרים נעימים מאירועי היום, הראו עלייה ניכרת באושר וירידה בדיכאון, כך עולה ממחקר של ליובומירסקי.
  • הודיה – בטאו את הכרת התודה שלכם על בסיס יומי. מייסד הפסיכולוגיה החיובית, מרטין זליגמן, גילה שאנשים שכותבים מכתבי תודה מקבלים במחקרים, ציוני אושר גבוהים יותר וציוני דיכאון נמוכים יותר. האפקט נמשך מספר שבועות.

7.נתינה – הפיכת הנתינה לחלק מהחיים. סטפן פוסט אומר שכאשר עוזרים לחבר, מתנדבים או תורמים התוצאה היא תחושת "היי". מצב הרוח המשתפר בעקבות עזרה לזולת קשור בהפרשה של סרטונין ואנדורפינים (האופיאטים הטבעיים של הגוף). הקשבה לחבר, תרומה מכישוריכם, שמחה בשמחתו של הזולת וסליחה – תורמים אף הם לאושר. החוקרת אליזבת' דאן גילתה שאלה שמוציאים כסף על זולתם מדווחים על יותר אושר לעומת מי שמוציאים כסף על עצמם.

8. הימנעות מהשוואות – למרות שאנו נוטים לבדוק האם הדשא של השכן ירוק יותר כחלק מהתרבות שבה אנו חיים, ההשוואה הזאת עלולה לפגום באושר ובהערכה העצמית. במקום להשוות את עצמנו לזולת, עדיף להתמקד בהישגינו האישיים, מה שמוביל לסיפוק רב יותר, כך על פי הפסיכולוגית סוניה ליובומירסקי.
דגנית רוזנר - אודות כותב המאמר:מנחה ומאמנת אישית, פסיכולוגית קוגניטיביתdganit@5advantage.com
באדיבות אתר: מאמרים
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות