בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
אקטואליה

החלטה קשה לעיכול
14.08.06
הפולמוס הציבורי והתקשורתי באשר לתוצאות העימות הנוכחי בלבנון צובר תאוצה, על רקע העובדה שחיזבאללה טרם הוכרע בקרב, לא יפורק מנשקו, יכולתו לאיים על צפון ישראל לא חוסלה, ושחרור החיילים לא מוזכר כדרישה ברורה. להלן ניתוח ראשוני של החלטת האום 1701. רפי בוכניק,באדיבות: אומדיה

תהא זו בבחינת גישה פשטנית להתייחס למימד הניצחון הצבאי או ההכרעה כאמת מידה אסטרטגית להערכת תוצאות המלחמה, בשעה שהמגמה השלטת ביחסים הבינ"ל בעידן המודרני, נוטה להתייחס לסוג ההסדר המדיני שיגובש בעקבותיה, כברומטר דומיננטי שיקבע את ערכם ואיכותם של ההישגים בשדה הקרב.

מכאן עשויה לנבוע מסקנה פרקטית לפיה שקלול מידת ההצלחה של צה"ל בלחימה ייבחן לאורך זמן לפי הפרמטר שיצביע עד כמה שופר או חלילה הורע מצבה של ישראל. אין בהכרח צורך לנקוט שיפוט מדוקדק על העמידה במלוא מטרות המלחמה בהקשר זה, אלא מוטב לשאוף לעיצובו של הסדר, יציב ככל הניתן בשטח, באופן שההישג האופרטיבי עם סיום המערכה יעגן תשתית שתעצב סוג של ניצחון אסטרטגי.

על סדר היום ניצבת עתה החלטת מועצת הביטחון 1701 מ-12 באוגוסט, האמורה לקדם מתווה לביסוס הפסקת-אש שתסיים את סבב הלחימה הנוכחי. נוסח ההחלטה הוא יציר כפיה של שושבינות צרפתית-אמריקנית נמרצת, שידעה גרסאות לא מעטות ואשר הונעה מהרצון ללכת "בין הטיפות" וכן מתוך רצון לרצות עד כמה שניתן את ישראל מחד גיסא ואת לבנון מאידך גיסא.

ככל הידוע, נטייתן הספונטאנית של ממשלות ישראל ולבנון היא לקבל את ההחלטה כהווייתה גם אם משתקפות הסתייגויות מינוריות בדרך כלל, מחלק מסעיפיה. גם חסן נסראללה מצידו הבטיח פומבית לכבד את עקרון הפסקת האש בהנחה כי זו תיכנס לתוקף במועד שעליו יוסכם.

לכאורה הוכשרה הדרך לקראת קידומה המעשי ובלוח זמנים קצר של החלטת מועצת הביטחון, אולם המציאות בשטח מסתמנת כמורכבת יותר, בפרט נוכח המתקפה הכוללת של צה"ל בדרום לבנון הנותנת את אותותיה בשטח ומייצרת אילוץ בלתי מבוטל המשחק לזכותה של ישראל.

מכל מקום, לצד תמונה המשקפת מידה של יצירתיות מרשימה, דוגמת ביסוס הפתרון בשטח על עיקרון העצמתו של מנגנון יוניפי"ל ושידוכו כמכאניזם חונך ומלווה לפעילות הצפויה של צבא לבנון, זאת במקום הסרבול הביורוקראטי שהיה כרוך בכינונו של כוח רב-לאומי חדש, מבט נוקב הבוחן את סעיפי ההחלטה חושף מספר נקודות תורפה הראויות לתשומת לב ובהן :

א. אי בהירות באשר למנדט כוח יוניפי"ל המתוגבר,עובדה המקטלגת אותו כגורם עם סמכויות אכיפה מוגבלות למדי, ומעצבת את אופי משימותיו כהגנתיות וכמעין שמרטף לפעילותו של צבא לבנון.

ב. ברור כי כוח האו"ם לא יוצב במעברי הגבול שבין לבנון לבין סוריה, כך אפוא צבא לבנון לבדו יופקד על "אכיפת האמברגו" על כניסת נשק בלתי מורשה.

ג. אכיפת השטח המפורז מנשק עוין באזור שמדרום לליטאני אינו מספק מענה לקיומו של נשק רקטי בידי חיזבאללה באזורים שמצפון לנהר.

ד. אין כל התייחסות באשר לנקיטת סנקציה נגד מדינה שתפר את האמברגו בעניין החדרת משלוחי נשק בלתי מורשים ללבנון.

ה. סוגיית פירוק הנשק הבלתי מורשה,דהיינו מימוש החלטה 1559, כחלק מהמשימות המשותפות לצבא לבנון ו-יוניפי"ל, נותרה ברמה אמורפית למדי, ובפועל נדחה העיסוק במימד זה עד להגשת דו"ח של המזכ"ל קופי אנאן (בתוך 30 יום).

ו. אזכור סוגיית חוות שבעא כנושא לגיטימי מהיבט התביעות הטריטוריאליות של לבנון, מייצג סוג של "מוקש" מזווית הראיה של ישראל.

מה חסר בהחלטה מזווית הראייה של האינטרסים החיוניים של ישראל:

א. ההתייחסות לעניין שחרור בלתי-מותנה של חיילינו החטופים נזכרת רק במבוא להחלטה האופרטיבית ואין מוטלת חובה על שלטונות לבנון ליטול אחריות בסוגיה מרכזית זו.

ב. נעדרת הפללה מפורשת של חיזבאללה כמחולל המשבר הנוכחי וזיהויו כארגון טרור חמוש.

ג. ניכרת התעלמות מנוכחותם של אנשי משמרות המהפכה האיראניים על אדמת לבנון ובכלל זה מעורבותם בקרבות נגד ישראל.

ד. אין "חסימה פורמאלית" של ההיתכנות לשילוב חיזבאללה במסגרת צבא לבנון כ"פתרון יצירתי" לעקיפת עניין פירוק הארגון מנשקו.

על אף תחושת סמי-אופוריה במערכת הבינ"ל סביב החלטת מועצת הביטחון והרושם כי הותנע מהלך מכונן בזירה הצפונית, מוקדם להסיק כי קרוב סיומה של הלחימה והשתתת רגיעה בדרום לבנון. השחקנים הפעילים במערכה הם צה"ל וחיזבאללה, בעוד הציר המרכזי של החלטה 1701 הוא ממשלת לבנון. מכאן, שיש להביא בחשבון "מוקשים" לא פשוטים מכיוונו של נסראללה ובכלל זה ניסיונות מניפולטיביים להציג את צה"ל כצד מפר ההסכם במגמה להסב לישראל נזק תדמיתי.

כך או אחרת, נראה כי העובדה שממשלת ישראל ביכרה לממש את המהלך הצבאי הנרחב על אף הידיעה כי קרובה החלטה לכינונה של הפסקת אש, נועדה לקטוע את הרושם שהונחל בציבור כי צה"ל ספג מכה תדמיתית שהשלכותיה יבואו לידי ביטוי גם בשחיקת מימד ההרתעה בהקשרו האזורי. פעולה זו, הגם שהוצאה אל הפועל בעיתוי מאוחר מדי, אין בהכרח לראותה כניסיון של "תפוס ככל יכולתך" וכמבצע המונע משיקולי יוקרה של קברניטים, אלא כהכרח במציאות המזרח תיכונית, המפנימה בסופו של דבר את תמונת הסיום של הלחימה.

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות