בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
מונדיאל

מלחמת לבנון 2- המיתוסים
---------------
המיתוסים של המלחמה ללא שם '19 מיתוסים שהצלחנו לרסק פעם נוספת במלחמה הכי מבוזבזת והכי מבזבזת שניהלנו עד כה.
מאת :שירית בן- ישראל,
לכל מלחמה סלנג משל עצמה.
גם למלחמה האחרונה, מלחמת לבנון 2, כפי היא מכונה באופן זמני, יש סלנג, יש מילון, יש אינדקס מילות מפתח משל עצמה.
לכל מלחמה, בשל עוצמותיה, יש נטייה לנפץ, לנתץ ולרסק לרסיסים מיתוסים ואמיתות, או חצאי אמיתות, שעד תחילתה, ניהלו לנו, או שאנו ניהלנו על פיהן, את חיינו.

המלחמה ללא שם-
זו שנפתחה בעיתוי הלא נכון
זו נפתחה באופן השגוי
זו שנוהלה על ידי טירונים מהבקום
זו שלא הייתה לה איסטרטגיה
זו שלא היו לה מטרות, לא יעדים, לא לוחות זמנים ולא מדדים להצלחה
זו שאפילו היחצנים שלה לא האמינו לשטויות שהם מכרו לנו ולעולם
זו שעדין אין לה שם, מה שלא מונע ממנה להתקיים...

ההישג של המלחמה ללא שם
המלחמה הזו- אולי, ההישג היחידי שלה יהיה, שתצליח לפקוח לנו את העיניים, האזניים, הראש והלב, ושסוף סוף נשכיל להבין, שאנחנו חיים בבועה, שמנהיגינו חסרי חזון, חברי יכולות, חסרי הבנות, ושאנחנו ממש לא יודעים מה אנחנו עושים ומפחיד יותר- אין לנו ואין להם משוג- מה המנהיגות עושה.


החיים במציאויות דמיוניות
על פי האונתולוגיה, אנו מנהלים את חיינו בשתי מציאויות; המציאות המטאפיזית, המכילה כוונות ועקרונות חיים, חלומות, מטרות, שאיפות ורעיונות. הכל תיאורטי, פאסיבי. המציאות השניה היא המציאות הפיזית, זו מוגדרת באמצעות מקום, זמן, צורה, מרחק, כסף ובעיקר פעילות מעשית. זו מציאות אקטיבית, מוחשית, מומשגת, קיימת ואיננה מתנדפת, להבדיל מהמציאות המטאפיזית, שיכולה כמו חלום, כמו רעיון, הכי מבריק , רגע להיות, ורגע אחריו להיעלם.

במרחב שבין שני המציאויות, חיים רב בני האדם, מתקיימות רב החברות, הארגונים והמדינות. במיוחד מדינת ישראל. זה המרחב, בו שולטים הפטפוטים, איומי הסרק, ההצהרות, ההבטחות, הדיונים הבלתי- נגמרים בין אדם לעצמו, בין מדינה לעצמה; מדינת ישראל, באמצעות שלל מנהיגיה, מכל גווני וצבעי המפה, מייצרת פטפטת אינסופית, שמבוססת על מיתוסים, אתוסים, סיפורי הצלחה, אמיתות וחצאי- אמיתות, שאיכשהו, מצליחים לעמוד במבחניה האכזריים, של המציאות השוחקת והשברירית במזרח התיכון.


המציאות החדשה
אלא מה, מיתוס והמציאות, הינם כמו סלע וגלי הים. גל אחר גל מלטפים המים את הסלע, מחליקים אותו, עד שברבות מאות ואלפי שנים, הסלע נעלם. המציאות, בניגוד לגל, איננה עדינה, איננה מחליקה ואיננה מעגלת קצוות, להיפך, היא מחדדת פינות. המציאות העכשווית שיצרה מלחמת לבנון 2, לא רק שחידדה פינות, אלא אף השחיזה אותן לחודים מסוכנים, בעיקר לעצמה. לנו. למדינה. לתושבים ולתושבות. לעתידנו. לאמונתנו, לחוזקנו. ליכולת הישרדותנו כאן במרחב הבלתי אפשרי, החם, הלוהט, השורף ולא מפאת מעלות החום.


הלהג של ועדות החקירה
בעוד אנו ממשיכים ללהג, במרחב שבין המציאות הפיזית האמיתית החובקת- חונקת אותנו, לבין המציאות הדמיונית, המעורפלת, מערפלת ודוחת הקיצים, הוספנו להג נוסף, בדוגמת ועדת חקירה, חד- צדדית, חד- מימדית, שתוצאות עבודתה ומועד הגשתה ידועים מראש לכל הצדדים.


בנימה אישית
לא שלחתי גבר למלחמה.
לא שלחתי בן למלחמה.
לא שלחתי בת למלחמה.
לא מכירה אף גבר שהיה בלחמה
לא מכירה אף אישה שהייתה במלחמה הזו.
כואבת את כאבן וכאבם של א-נשים שאיבדו את יקיריהם.
כן יודעת לקרוא בגדול את המציאות. המציאות המציאותית, האמיתית, לא הדמיונית- בדיונית, וממנה מביאה את דברי.


מיתוסים במבחן המציאות
מה שקרה ומה שקורה ומה שעוד יקרה, הוא שמלחמת לבנון 2, מאלצת ותמשיך לאלץ, רבים ורבות מאיתנו, לבחון שנית בעדשה מקרבת, את מציאויות חיינו, במיוחד אלו הפיזיות, האמיתיות. ואולי, אולי כמה, משתוקק, אם כי ספקן וחשדן, שגם האנשים, המתהדרים בתואר "מנהיגי האומה", ישכילו לטפח יכולות אמיתיות בעצמם, ולא יבחרו לטפוח לעצמם על השכם, משל באמת לא פישלו ובענק. כולם. כולם יחד וכל אחד לחוד.

לכבוד ה "מלחמה הכי מבוזבזת והכי מבזבזת" שניהלנו עד כה כמדינה, מוגש לכן על ידי, "אינדקס המיתוסים של המלחמה ללא שם".


1. עם ישראל חזק
לאיזה חלק מעם ישראל מתכוונים?, לזה שבעורף? בתל- אביב? בקרית שמונה? לפילנטרופיה בכפר שמריה, שמארחת בביתנים בחווילות, השוכנות על קרקע חקלאית במרכז הארץ, את פליטי קרית שמונה, שכל גודל ביתם שווה לגודל המחסן לציוד הבריכה המתקפל בפינת מגרש הטניס שלהם?.

2. תנו לצה"ל לנצח
כן, תנו. תנו לו. תנו לצה"ל לנצח. עם מה? זאת השאלה. עם מצנפות עלי בבא, משקפי טייסים משינקין, רובי מים מטויס אר אס?. כן, למה לא? בואו נעמיד את הצה"ל הזה, במבחן אמיתי. בואו נראה אם יעשה את הבלתי אפשרי.


3. הערבים פרימיטיביים
כן, רובם לא ממש קראו את טולסטוי, לא את שפינוזה ולא שמעו את ווגנר. יד על הלב, רב רובנו, לא שמענו ולא קראנו אותם. אז במה נמדדת הפרימיטיביות במציאות האמיתית?. בעצימת עיניים משך 6 שנים? בתרדמת מאופקת? בקפיאה במקום? בזלזול ביכולת הצד השני?. בכל אלו, אנחנו כמדינה קיבלנו את הציון 100.

4. צה"ל דואג לחייליו
כן, בטח. הוא מציב בפניהם אתגרים בלתי אפשריים, שולח אותם למארבים שם ימותו כברווזים, מחביא את הציוד במחסנים, ופה, כל מילה נוספת- מיותרת. אני מקווה, שקולם הכעוס והכואב, של המילואימניקים ישמע בגאון ובששון בנדון.



5. לא מפקירים פצועים בשטח
הוריו של שליט יגחכו, הוריו של באומל וחיילי סולטן יעקב יצטרפו אליהם וכמובן משפחת רון ארד. והרשימה ממשיכה. ככה זה שיוצאים למלחמה ולא מגדירים את החזרת החטופים כמטרת על, ושבלעדיה לא תיחשב כל תוצאה כהצלחה.

6. הצבא צועד על קיבתו
לא במלחמה הזו. במלחמת לבנון 2 הצבא נכנס מאונס, לתוכנית הרזייה, בה אכלו 10 אנשים מנת קרב של חייל אחד, במקרה הטוב. אם חסר לכם אוכל, הייתם צריכים לומר, הרי מקומן של נשים במטבח. ציוץ אחד קטן וכולנו, כולל אנוכי, (שאת תבשילי כדאי היה לתת לנסראללה מהן יגדלו סיכוייו למות...) היינו נוטשות את הקריירות שהצלחנו להשיג, בהקרבת חיים, וטסות למקום הטבעי שלנו- למטבח.


7. הראש היהודי ממציא פטנטים
שמעתי שמועה על מיגון מדהים לטנקים נגד טילים.הטילים האלו שהחיזבאללה ירו עלינו ללא הפסקה, אלו שהרגו לנו כ- 100 חיילים. שמעתי שמיגנו 3 טנקים, והם ויושביהם שרדו את הטילים. ראו ב"הנהגה" כי טוב. אמרו "הראש היהודי המציא פטנט", פתחו במגעים עם אומות העולם למכירת הפטנט, ושכחו ליישם אותו על יתר הטנקים, בהם ישבו חיילנו.


8. גדלות נפש
לספוג 100 קטיושות ביום ולהבליג. קל לדרוש זאת, כאשר אתה תושב הבונקר או החמל, או סתם יפיף נפש, עטוי כפכף בירקנשטוק אוורירי, חובב "עמותת טבע ודין" בימי שלום ותומך "מחסום WATCH" ו"נשים בשחור" בסופי שבוע.


9. אין הנחתום מעיד על עיסתו
זה כנראה המוטו של ההסברה הלאומית שלנו. לא ממש הבנתי, לא ממש מבינה, למה אנחנו צריכים שרת חוץ. לא בשביל ההסברה?!. אומרים שאישה יודעת לדבר טוב יותר מגבר. האם זה מה שלבני עושה?, כי אני קצת מתקשה להבחין בעשייה שלה.


10. הכל למען המטרה
כן, אבל מה הייתה המטרה? שמישהי תזכיר לי. אני זוכרת במעומעם משהו, כמו החזרת בחטופים, אבל לא ממש בטוחה...ה- B12 כבר מזמן הפסיק לשפר לי את הזיכרון. מכלך מקום עכשיון המטרה נראית יותר כמו החסרת החטופים מאשר החזרה שלהם.


11. בשר תותחים
חי"ר. אנשי השטח. הם הבשר. הם בשר התותחים. פילוח אוכלוסיית החי"ר יראה לכן, שהם מגיעים משכבות יותר פשוטות, פחות משכילות, פחות ובכלל לא אליטיסטיות, לא ממחוזות שמריהו, סביון, פיתוח, שינקין, רחביה או דניה. מניעת תקציבים ראויים להשכלה, לפיתוח מנטאלי, תרבותי, חברתי של עיירות ואנשים פשוטים, מבטיחה את הבשר הזה בעת צרה. הוא לא טס בשמים, הוא הולך כעדר צייתן, כצאן ללא רועה, הישר לטבח. למטה. על האדמה, ועכשיו בכאב רב- בתוכה.


12. עליונות חיל האוויר
מי זוכרת, שממש לפני המלחמה, חווינו כולנו את עליונות חיל האוויר, לא בשמים, אלא על האדמה., כאשר 35 מהוללים אנסו ילדה בת .. לא זוכרת כמה. גם שם הם שמרו על עליונות והיו מעל ...

13. במלחמה אף אחד לא מרוויח
קצב הרוויח שקט תעשייתי.
רשת שופרסל הרוויחה מליונים ואולי עשרות מליונים בזכות סלי המשלוח העלאק חינם, ללא רווח שארגנה לחזית, ושאתן מימנתן.
רשתות הסלולאר פרסמו עלייה של כ- 35% ברווחיות, שכן כולנו דיברנו ללא הפסקה.
רשתות "ריקושט" ו"למטייל" פרחו ושגשגו, בגלל שכל ההורים המודאגים בעלי היכולת, צרו על החנויות ובביצעו השלמות ציוד מטורפות לילדיהן בחזית.

14. מי צריך פילנטרופיים?- ארקאדי מלך ישראל ונסראללה מלך לבנון
אנחנו, לבנון. העולם. ארקאדי גידמאק, אדם בעל חזון, אדם בעל ממון, אדם שיודע לקרוא הזדמנויות, אדם שהצליח תוך 24 שעות להקים עיר ל- 6,000 אנשים ולתחזקה ברמת 5 כוכבים משך חודש. מדינת ישראל יצרה את ההזדמנות וארקאדי יצר לו את ההזדמנות שלו. שלא תתפלאו אם יהיה שר ה... בממשלה הקרובה.

ומנגד, האיש שהרס, האיש שהחריב, הוא האיש שיבנה וישפץ. נאסראללה, להבדיל אלף אלפי הבדלות מארקאדי, גם הוא גדול מהחיים, איש עם חזון, איש עם ממון והמון, איש שיודע לחבר בין חזון, ממון והזדמנויות. עכשיו, הוא ישפץ את הארץ שהרס. כך הודיע, וכמו ארקאדי הוא גם יקיים. שלא תתפלאו אם יהיה ראש הממשלה הבא של לבנון.


15. מה יגידו?
מה יגידו אם ניכנס? אם נצא? אם נגיב? אם נכבוש? אם ואם ואם... תמיד יגידו. תמיד יתנגדו, תמיד יצאו נגדנו. תמיד ידברו. לפחות שיהיה על מה.


16. מנהיגות עם חזון
כן, איפה? בספר "חוכמת המנהיגות" של רובין שארמה. בספרים של לימודי תואר שני במנהל. בהדרכות. בקורסים. בראשות ארגון חיזבאללה. אל קאידה. החמאס. אבל אצלנו? איפה? תראו לי.

17. מה שרואים מכאן לא רואים משם
דן חלוץ, פעם במלעיל והיום במלרע, או להיפך, גם הוא לא ממש יודע...הוכיח לנו שהוא יודע להסתכל על מציאויות רק מהגובה. שם הוא עליון, שולט. מהולל. כמו המהוללים מחיל האוויר. על הקרקע הוא ממש לא. לא רואה. לא מבין. לא יודע. לא עליון ולא מהולל. ולא ממש אכפת לו. מסתבר שהחגיגות על כניסת "איש משלהם"- מחיל האוויר למטכ"לות היו גם מוקדמות וגם יקרות. עבורו. עבור תדמית החייל. עבור חיילי החי"ר, עבור המדינה.

18. קיצוץ בתקציב הביטחון
איפה כל ה"חברתיים" יפי הנפש, שקוראים חדשות לבקרים לקצץ בתקציב הביטחון. למה? כדי שבמלחמת לבנון 3 הצבא יצעד על אוויר ואהבה?. כל מילה בסעיף זה, לטעמי מיותרת.

19. מדינות אירופה
אלו שטוענות שאין אנטישמיות במחוזותיהם, אלו שתומכות במהגרים מוסלמים, ג'יהאדיסטים עתידיים, אלו שמכירות בחיזבאללה, בנאסראללה ובכל עבדאללה? אלו, כדוגמת צרפת, ישלחו רק 200 חיילים ללבנון, או כדוגמת גרמניה, שהודיעה שלא תשלח אף חייל. מיש שולחת חיילים היא בסופו של דבר, מדינת "בשר תותחים" בתפישה ובמציאות, כדוגמת נפאל ומדינות מזרח אסיה.

לכל מלחמה סלנג משל עצמה.
גם למלחמה האחרונה, מלחמת לבנון 2, כפי היא מכונה באופן זמני, יש סלנג, יש מילון, יש אינדקס מילות מפתח משל עצמה.
לכל מלחמה, בשל עוצמותיה, יש נטייה לנפץ, לנתץ ולרסק לרסיסים מיתוסים ואמיתות, או חצאי אמיתות, שעד תחילתה, ניהלו לנו, או שאנו ניהלנו על פיהן, את חיינו. יאללה תתעוררו.
באדיבות :  מאמרים חופשי
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות