בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
מיסטיקה

טראומה ואובדן
=======
כבר מספר פעמים יצא לי ללוות אנשים בדרכם האחרונה.
היום זה היה סבי (אבא של אבי), בדיוק ביום שאבי נקבר רק לפני 11 שנים, נשמע הזויי או צירוף מיקרים?!
בכל אופן מה שבטוח שזאת המציאות.
ואני שוב מסתכלת סביבי על המלווים הנוספים, בוכים ונזכרים.
מסתכלת מעלה ואומרת לעצמי "אולי הוא רואה אותי" אי שם מלמעלה מביט בכל הקרובים שבואו לחלוק כבוד אחרון...

האם זה עצוב שאדם בן 88 נפטר? האם זה חייב להיות קשה עבור כולם? כי אם לא, אני אדם פחות טוב?
כי אם לא, אז אני חסרת רגש? ואולי לא יאהבו אותי יותר? אולי יחשבו שאני לא אנושית? ואם כן אז כמה זמן נורמאלי להיות עצוב ומתי עצב הופך לדיכאון?

שאלות אלו נפוצות בקרב אנשים מתאבלים והרי יש כ"כ הרבה דרכים להיפרד ולהתאבל מאדם שנפטר.
ישנם כאלה השורפים את הגופה , ישנם המלבישים ומאפרים אותה על מנת להציג את האדם פעם אחרונה בפני קרוביו, והדרך המוכרת לנו היא כמו שנאמר "מאפר באת ולאפר תשוב".
אצלנו יושבים שבעה, יש כאלה הבוחרים להתאבל שנה שלמה וללבוש שחור על מנת לסמל את אבלם.
יש הרבה אפשרויות ואני מבינה היום, ואולי הבנתי בעבר אך לא אמרתי זאת מעולם...
המוות הוא חלק מהחיים. תחושת האובדן קשה ועצובה ויוצרת חלל לקרובים, אך עם זאת המוות ידוע מראש, כולנו יודעים שלא נחייה לנצח ועדיין הפרידה קשה- מחקרים מראים כי הפחד מהמוות הוא הגדול מכולם.

להפסיק את האבל ולחזור לחיים לא אומר שאני לא אהיה עצובה אך אומר שאני לוקחת אחריות על חיי.
שאני מבינה את המשמעות של החיים ואת המשמעות של המוות.
אף אחד מהאנשים הקרובים לנו לא היה רוצה שנתאבל עליו ונבכה את מותו יותר מהזמן הנדרש כדי לשחרר את הרגש הקשה של הפרידה,יותר מהזמן הנדרש להתגבר על החור השחור שנפער בעולמינו. ולאחר הזמן הזה , מה עושים? איך ממשיכים? האם אנו בוחרים לחיות את המוות או את החיים?!

במהלך חיי איבדתי הרבה אנשים.
לעיתים יש קרובים שהם עוד בחיים ולהבדיל אלפי הבדלות תחושת אבל ואובדן גם עליהם קיימת.
זה קורה בפרידות, גירושים, בחרדת נטישה או פשוט מריבה שלעולם לא נשלמה.
אנו יכולים להרגיש תחושה דומה גם כאשר איבדנו עבודה או פשוט יצאנו לפנסיה.
למעשה כל שינויי הוא פרידה.

היותנו חיים- מטרותינו לייצר חיים,
חיים זה מלא דברים, חיים זה מה שאנו עושים...חיים זה : משהו שלא היה לפני רגע...
שיחה , מפגש , ציור, בישול, חיבוק, ריקוד, כתיבה , הליכה ועוד....
פשוט להיות, להיות בשביל עצמי , להיות בשביל מי שאיתי, להיות בשביל ליצור עוד חיים שמחים , בריאים ומאושרים. אז אתם בטח שואלים – איך עושים את זה? לעיתים יש כאלה שמצליחים פשוט ומפרידים בין האירוע לחיים. ויש כאלה שנשאבים לכאב ולחוסר ומשם ממשיכים לנהל את חייהם.
ברגע שמקום זה מתחיל לפגוע בחיינו לאורך זמן ואין בידינו דבר לשנות חוץ מהקושי שלנו, זה הזמן לעבוד.

תרגיל לקידוד מחדש של זיכרון האדם ממקום מכובד נעים ומאפשר יותר.
לפני שאתם מתחילים שימו לב-

* רצוי לעשות תרגיל זה בידיעה כי יש אדם קרוב או מטפל שהנכם סומכים עליו ויכולים ליצור עימו קשר על מנת לקבל תמיכה.

* גם אני עומדת לרשותכם בכל שאלה ותמיכה ניתן ליצור קשר בפרטים מטה.

* את התרגיל רצויי לעשות לאחר תקופת האבל. להתאבל זה טבעי השאלה כמה זמן ואם אני מוכן להמשיך?!

שלב 1: רשמו על דף מה אתם חווים עכשיו שאתם חושבים על האדם היקר לכם, מ1עד 10 כאשר 10 זאת הרגשה הכי קשה, בחרו מספר.
שלב 2: דמיינו את האדם היקר שלכם, עלו אותו בעייני רוחכם – איך זה מרגיש? איפה ההרגשה הזאת בגוף? שימו לב למקום שבו הוא נמצא?! המרחק מכם, האם הוא יושב או עומד? הצבעים שלו, שחור לבן או צבעים אחרים ? האם הוא בתנועה או סטטי? האם הוא בגודל טבעי או דמיוני? האם הוא נראה חיי?
ועכשיו... בעדינות השאירו אותו שם וגם את ההרגשה. (לאדם זה נקרא דמות א' לשם ההליך)
שלב 3: שתו כוס מים ונשמו עמוק שלוש פעמים, הכניסו אוויר נקי ונשפו את מה שמיותר, שוב ושוב – ועכשיו כשאתם מוכנים לשלב הבא...
שלב 4: עלו בעייני רוחכם אדם שאחרי שנפרדתם ממנו והיה לכם קשה אך היום שאתם נזכרים בו אתם שמחים. (אם אין אדם כזה הנכם יכולים להיזכר בדמות מפורסמת- לאדם זה נקרא דמות ב' לשם התרגיל)
מצוין- עכשיו, בדקו עם עצמכם, איכן הוא נמצא? מולכם, מאחוריכם או בצדדים ? יושב או עומד? מה המרחק שלו? מטר או חמישה מטרים? דו מימד או תלת מימד? איך הוא לבוש? איך זה מרגיש? איפה אתם מרגישים?
שלב 5: כעט שיש לכם את הדמויות בעייני רוחכם, קחו את דמות א' והעבירו אותה למקום של דמות ב' תוך כדי הפיחו בה חיים, ראו את הדמות בתלת מימד בצבעים חיים, מציאותיים, שימו לב מה משתנה?
זה הזמן לשים יד על הלב ולשאול את עצמכם מבפנים, האם המקום החדש עבור דמות א' בסדר ומתאים לי?
אם כן זה הזמן להודות לעצמכם עבור מסע מרתק לקבל את עצמכם בחזרה ולאהוב את יקירכם ממקום שמתאים לכם היום, מקום מכבד ומוקיר תודה על כל מה שזמן זה אפשר לכם ללמוד.
בידיעה שהחיים הם מקור של כוח ואנרגיה של יצירה ועשייה וממקום זה בחרו לעשות דבר מה העושה לכם נעים ושמח בלב. לדבר עם איש יקר לכם, לטייל, לבלות, או כל דבר אחר שמתאים לכם עכשיו.
שלב 6: בדקו מה הרגשתכם כעת מ1 עד 10. בכמה הרגשתכם השתפרה? (ניתן לחזור על התרגיל)


מאחלת לכם חיים מלאי שמחה, קבלה עניין והצלחה בדרך שבא תבחרו
באהבה - מיטל
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  טראומה
עמי   - ‏06/‏02/‏2012 11:13 
1.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות