בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
אקטואליה

תמהיל מערכתי שהזדמנויות בצידו
12.09.06
מבחינת ישראל מתקיימות נסיבות המייצרות הזדמנות מבחינת ישראל מתקיימות נסיבות המייצרות הזדמנות נאותה לחזור אל מרכז הבמה האזורית,  רפי בוכניק, באדיבות:  אומדיה
 
בין השאר באמצעות שיווק מושכל של יתרונה האיכותי על פני צבאות היריב, עובדה המוכרת היטב לגורמים המקצועיים במרחב, גם אם אין הם מודים בכך נאותה לחזור אל מרכז הבמה האזורית, בין השאר באמצעות שיווק מושכל של יתרונה האיכותי על פני צבאות היריב, עובדה המוכרת היטב לגורמים המקצועיים במרחב, גם אם אין הם מודים בכך .
המושכל האוניברסאלי "סוף מעשה במחשבה תחילה", שמקורו בפיוט "לכה דודי" (פרי עטו של המקובל רבי שלמה אל-קבץ) שהפך למעין המנון לכבודה של השבת, חובט לעיתים מזומנות בפנינו, ולעולם בחוכמה שלאחר מעשה. בהשאלה אקטואלית, אין זה סוד כי רבים בקרבנו גורסים שמוטב היה שלא לסחוף את ישראל, בעת הזו, למלחמה רחבת היקף מול חיזבאללה, ומכוח ההחלטה הנמהרת בהקשר זה נחשפו זרעי המחדל ובאה לעולם המחאה הציבורית על כל המשתמע ממנה

ההתארגנות הספונטאנית בעיקרה, התובעת כינונה המיידי של ועדת חקירה ממלכתית, מנסה לשחזר את הישגיה המרשימים של תנועת המחאה שסחפה את ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים, אשר בעקבותיה כוננה "ועדת אגרנט". אולם הלהט התקשורתי והציבורי הנוכחי בסוגיה זו, יוצר את הרושם לפיו עניין ועדת החקירה הוא יותר בבחינת מטרה נכספת ופחות בחזקת אמצעי לחשיפת המחדלים והאחראים להם.

בשנים האחרונות התמודדה ארה"ב, "אם כל הדמוקראטיות", עם שני מחדלים קולוסאליים. האחד, אי-מניעת פיגועי ה-11 בספטמבר, והאחר, הכשל המודיעיני התהומי בעניין הנשק הבלתי-קונבנציונאלי בעיראק. הדרך הרציונאלית שננקטה ללא שיהוי, מתוך חרדה לאינטרסים החיוניים של ארה"ב, הניבה כינונן של ועדות חקירה בכירות בראשות סנטורים ידועי-שם ובהשתתפות גורמים מקצועיים מוסמכים. הגישה העניינית המוקפדת למדי, היא שהכתיבה את התהליך ובלבד שהליקויים המובהקים יתוקנו ונהלי העבודה הפגומים יעברו רענון ועדכון.

חיוני אפוא,שמוטיב המידתיות ומרכיב הפרופורציה יהיו נר לרגלינו בשקלול תוצאות מלחמת לבנון השנייה, תוך נקיטת הבחנה הכרחית בין קוצר היד בניהול קרבות מקומיים וכשלים לוגיסטיים וטכנו-טקטיים לבין הפן האסטרטגי ותהליך קבלת ההחלטות במסגרתו.

אך טפח נחשף עד כה אודות המבצע המבריק של חיל האוויר בשלב הפתיחה של המערכה, אשר טמן בחובו קמצוץ מסממני "מלחמת המחר", הגם שההתמודדות הייתה במידה רבה מול "אויב האתמול". שילוב של תקיפות בזק בו-זמניות כנגד ארסנל הרקטות ארוכות הטווח (והמשגרים) עם מהלך לנטרול אמצעי הפיקוד והשליטה של חיזבאללה ובתוך כך ניסיון לבצע סיכול ממוקד של הנהגת הארגון, מייצג תפריט מבצעי אופטימאלי-כמעט להנחלת מסר מרתיע מן המעלה הראשונה לגורמי הכוח של היריב. מימושו המרשים של מתאר זה לפחות בחלקו, שומט את הבסיס מטענה פופוליסטית מתריסה, לפיה גם הפעם "צה"ל התכונן למלחמה הקודמת", אף כי אין מחלוקת שהייתה זו מלחמה א-סימטרית ברבדיה השונים.

דווקא משום כך, יש להניח כי המבצע האווירי מעורר ההשתאות שהוזכר לעיל, הנחיל מסר מעצים הרתעה אצל גורמי מודיעין במעגל הגיאוגראפי הקרוב כמו גם במרחב הפריפריאלי, העוקבים מקרוב אחר היכולות הצבאיות של ישראל. ההצלחה האפקטיבית בנטרול מערך הרקטות הסמי-אסטרטגי, שהיה אמור לשמש נשק הרתעה והפתעה כאחד, עוד בטרם נפרס באתרי שיגור, משולה אולי למבצע השמדת סוללות טילי הקרקע-אוויר של הסורים בבקעת הלבנון, טרם מלחמת "שלום הגליל", שנחשב לגולת כותרת חסרת תקדים בתולדות המבצעים האוויריים בעידן שדה הקרב המודרני.

הריסון התקשורתי בסוגיה זו, גם אם על פניו נראה מפתיע לנוכח הביקורת החריפה המוטחת בצה"ל בעקבות המלחמה, משרת היטב את מגמות ההרתעה האסטרטגיות החיוניות לישראל, ומוסיף הילה של מסתורין באשר ליכולות המבצעיות של חיל האוויר. ראוי לתת את הדעת לעובדה כי חיזבאללה מצידו מעדיף בשיטתיות שלא להתייחס לעניין הפגיעה במערך טילי הזילזאל, וככל הנראה יש יסוד לקשר זאת לידיעות בדבר מחלוקת עמוקה שהתגלעה בין הצמרת האיראנית לבין השייח' נסראללה סביב מעשה החטיפה של שני חיילי צה"ל, שהיה המניע למהלך הישראלי רחב ההיקף.

על כן יש להפנות את מלוא תשומת הלב למוטיב העובר כחוט השני בהתבטאויות של בכירי חיזבאללה, בדבר הצורך בבחינה מחודשת של מדיניות הארגון בדרום לבנון וביחסי הגומלין המתבקשים בעת הזו מול הצבא הלבנוני וכוחות יוניפיל המחודש. האקורד העדכני בהקשר זה בא לידי ביטוי בדברי סגנו של נסראללה ,נעים קאסם, שאמר: "אנו עומדים בפני שלב מעבר ובפני ארגון מחדש של אופן הפעולה שיקבע רק בעוד תקופת מה". הססנות זו ותחושת חיפוש הדרך אינה עניין של מה בכך, וניכר כי נפל דבר בלבנון בעקבות המערכה נגד ישראל. אין להתכחש לעובדה כי מזווית הראיה של חיזבאללה אמנם הוקרן רושם של הישג צבאי, אולם ראוי לאמוד זאת במונחים של "סיפוק זמני" המתפוגג בחלוף הימים ובהינתן העובדות המתעצבות בשטח.

המתח שמוצג בין צמרת חיזבאללה לבין איראן, העדר ביטוי מעשי לחגיגות ניצחון ברחבי לבנון לצד המשך גילויי הזעם כלפי נסראללה כמי שנושא באחריות לחורבן שנגרם לתשתיות חיוניות בלבנון, וגם המשך הסתתרותו של מזכ"ל הארגון במאפייני "מבוקש בכיר", אפשר שהם משקפים אל נכון את הדילמות העדכניות של חיזבאללה בזירה הלבנונית. זאת ועוד -ניצני הורדת הטון בהקשר הישראלי-ערבי בשיח שבין נשיא סוריה לבין גורמים מערביים בכירים, עשויים לסמן מגמה של התפכחות מסוימת מכיוונו של בשאר אסד.

מבחינת ישראל מתקיימות נסיבות המייצרות הזדמנות נאותה לחזור אל מרכז הבמה האזורית, בין השאר באמצעות שיווק מושכל של יתרונה האיכותי על פני צבאות היריב, עובדה המוכרת היטב לגורמים המקצועיים במרחב, גם אם אין הם מודים בכך. המלחמה בלבנון לא שחקה דבר במישור זה למעט אולי, בהיבט הניראות, שהותיר בתודעה הציבורית בארץ ובעיני העולם הערבי והאסלאמי את הרושם באשר לכושר העמידה של חיזבאללה ויכולתו לממש שיגור מאסיבי של רקטות עד יום הלחימה האחרון.

יהיה זה נבון למקד סיקור תקשורתי מתוכנן שיתייחס למשל ל-:

א. יכולת היירוט של טילי קרקע-קרקע באמצעות מערכת ה"חץ".

ב. השלמת פיתוח יכולת מיגון אקטיבית של כלים משוריינים אל מול מירב טילי הנ"ט המתקדמים בעולם.

ג. קיום יכולת מעקב חזותית-לוויינית משוכללת, גם במעגל הפריפריאלי.

ד. מערך משוכלל וזמין של מל"טים לכיסוי תאי שטח מרוחקים ושהייה ממושכת באוויר.

ה. יכולות גילוי וזיהוי בתנאי לילה ויום לטווחים שונים.

זוהי גם השעה להוכיח כי צבא היבשה אינו שוקט על שמריו והוא נערך להתאמת סדר הכוחות שלו לנתונים המעודכנים של שדה הקרב העתידי ולהתמודדות זריזה ו"חמקנית" מול איומי גרילה. כבר צוין בראשית הדברים כי מתאר הלחימה של צה"ל בעת פתיחת המלחמה שיקף מהלך בזק מן האוויר, שהיה עשוי ליצור אפקט של הלם אצל הנהגת היריב.

שכלול תורת הלחימה יחייב עדכון של מתווה הקרב המשולב שבין כוחות יבשה ואוויר והכשרת יחידות ייעודיות בהתאם לתוכניות מבצעיות למתארים וזירות שונים. הנטייה הרגשית לחולל מהפכים קוטביים כל אימת שנחשפים ליקויים עלולה להתחוור ככזו שנזקה רב מתועלתה, לכן תתבקש גישה מאוזנת וזהירה שתתמקד ברענון מדורג של מערך המילואים תוך קביעת סדר קדימויות הגיוני. הוא הדין באשר להקניית חשיבות גוברת למשפחת "היחידות המיוחדות", כמענה זמין להפעלה מהירה בהתאם למשימות שייגזרו מההתפתחויות בשדה הקרב.

אין עוררין כי מערך המודיעין הצבאי יוצא חבוט מהמערכה בלבנון, בראש ובראשונה במימד הטקטי-אופרטיבי שביטויו העיקרי הוא המודיעין הקרבי, אולם לא פחות מכך במישור המחקרי-הערכתי המתייחס לזיהוי מגמות ותהליכים והתרעה מפני תפניות אפשריות. נראה כי בתחום קריטי זה לא נעשה די כדי לצמצם את מרחב הכשלים, ומגבלות המוח האנושי אינן מבטיחות מצב של "אפס טעויות". יש אפוא כורח בהאצת תהליכים למימוש רפורמות כך שישכללו את כלי ההערכה האסטרטגיים, ויחדדו מנגנונים של "איזונים ובלמים" בעיקר מול התשומה כבדת המשקל של אמ"ן. מסמוס של תובנה זו גם הפעם, תוך דחיית הקץ, יהיה בבחינת טמינת ראש בחול.

התמהיל המורכב של תהליכים חיוביים מבחינת ישראל בלבנון, המאופיינים בגילויי חולשה בלתי מבוטלים של חיזבאללה ועקב כך גם מידה של התרופפות דריסת הרגל האיראנית בגזרה הצפונית, לצד עיסוק נמרץ מחויב המציאות בצה"ל להפקת לקחים בלתי תלויה בועדות חיצוניות, מייצר תנאים נאותים למינוף מהלך דיפלומאטי בעל מכנה משותף רחב, שיכוון לאפיקים יצירתיים דוגמת הטיפול בגרעין האיראני ובמוקדי הטרור הקיצוני. "חלון ההזדמנויות" הניצב בפני ישראל בהקשרים אלה הוא קצר מועד, בהינתן המגמות האוהדות העכשוויות לענייננו בוושינגטון, לונדון ובירות אירופיות נוספות. מערבולת שלטונית בישראל עלולה לטרוף את הקלפים באופן שיועדפו "חיי שעה" על "חיי עולם".אומדיה
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות