בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
אקטואליה

שיקול דעת מול להיטות משכנעת
18.09.06
ייעודה של מלחמה הוא להשיג בסיומה מצב משופר בתכלית, לעומת המציאות ששררה טרם פתיחתה ואשר היוותה עילה מוצדקת להכרזתה. מתבקש תהליך יסודי ומעמיק של הערכת מצב טרם קבלת החלטה, בו יובאו בחשבון מירב התרחישים האפשריים ללחימה ותסריטים לסיומה. רפי בוכניק, באדיבות:  אומדיה

אחד המוטיבים העיקריים המוטלים לפתחה של ממשלת אולמרט ביחס לכשלי המלחמה האחרונה, נוגע לעובדת אי-העמידה במטרות המלחמה, בדגש לקוצר היד בעמידה במשימת החזרת החיילים החטופים ולסילוק האיום הרקטי של חזבאללה. ואכן, ביודענו כי ההחלטה על ניהול לחימה כוללת נגד חיזבאללה התגבשה כהרף עין, בהליך בזק שניתן לכנותו כמעט "שלוף", אין לתמוה על כי "מטרות המלחמה" על-פי המתפרסם, מצטיירות בדיעבד ברובן, כנעדרות סיכויי מימוש.

כתבות נוספות
תמהיל מערכתי שהזדמנויות בצידו
האתגרים הקיומיים

הוגה הדעות הצבאי קארל פון-קלאוזביץ, שלתובנותיו מאירות העיניים הייתה לאחרונה עדנה, התריע בסוגיה זו באחד מכתביו כי "איש לא יעז לפתוח במלחמה מבלי שהבהיר לעצמו קודם לכן, מה בדעתו להשיג מעצם הכרזת המלחמה וכיצד הוא מתכוון להוביל לכך".

דומה כי אין חולקין על סיווגה של מלחמת לבנון השנייה כמלחמת ברירה, שההחלטה לגבי ייזומה הייתה פרי הערכת מצב לפיה, נקרתה בפני ישראל, ב-12 ביולי 2006, הזדמנות קוניונקטוראלית לעקירה מן השורש של ארגון חיזבאללה וכי ביכולתו של צה"ל להגשים יעד זה בתוך פרק זמן סביר ובמחיר אבידות מינימלי.

הרמה להנחתה

אולם גם בנסיבות אלה, כאשר לכאורה התקיימו תנאי יסוד כמו-אידיאליים מבחינה מערכתית, שומה היה על דרג מקבלי ההחלטות להפגין חוש אחריות טבעי ולהתעלות מעבר לאינסטינקט ה"פיתוי" האסטרטגי, שהסתמן כ"הרמה להנחתה" מצידו של חיזבאללה. אחר הכול, ייעודה של מלחמה הוא להשיג בסיומה תוצאה המייצגת מצב משופר בתכלית לעומת המציאות ששררה טרם פתיחתה, ואשר היוותה עילה מוצדקת להכרזתה. המדובר אפוא, במבחן אחריות שאין נעלה ממנו מזווית העיסוק של כל ממשלה, ועל כן הוא מייצג את הקוטב הקיצון של "נטילת הימור", שמקומו לא יכירנו כאמת מידה של שלטון ראוי.

מתחדד מכך וביתר שאת, ההכרח בקיומו של תהליך בחינה סדור ונטול פשרות, של מכלול רחב של מדדים ערכיים, תוך העלאה נוקבת של ספקות ותהיות אל מול הדרג הצבאי המייצג בדרך כלל את הגישה הכוחנית המובהקת.

השילוש הפרדוקסלי

אגב כך, פון-קלאוזביץ אינו פוסח על עניין יחסי הגומלין בין הדרג המדיני לבין הדרג הצבאי וקובע כי "הבנה מסוימת בעניינים צבאיים היא בגדר הכרח אצל אלה המופקדים על גיבוש המדיניות הכללית". בראייתו, איתנות קשרי הגומלין תלויה ביכולתו של המפקד הצבאי הבכיר לשכנע ובכישוריו של הקברניט המדיני להפנים את הזיקה האינהרנטית בין אופי המלחמה, מטרתה ואופן ניהולה בפועל.

אליבא דקלאוזביץ, מתקיים מה שהוא מכנה "השילוש הפרדוקסלי" שבו נוטלים חלק, העם, שעניינו הוא אופי המלחמה, הצבא שאחריותו היא בניהול הלחימה והממשלה, המופקדת על מטרות המלחמה. נובעת מכך תובנה בולטת לפיה, האינטראקציה בין שלושת המרכיבים האלה, אמורה לתחזק סוג של איזון שחשיבותו מכרעת בהינתן דילמות המשפיעות על גורלה של מדינה.

לכל הדעות, מלחמה היא אירוע דרמטי ומעצב הכרוך בקורבנות, בפגיעה ברכוש, בהשתלטות על שטח ובהעמדה במבחן של אינטרסים חיוניים למדינה עד כדי הצבתם בפני סיכונים רבי משמעות. ברור אם כן, שמתבקש תהליך יסודי ומעמיק של הערכת מצב טרם קבלת החלטה, באופן שיובאו בחשבון מירב התרחישים האפשריים למתאר הלחימה ותסריטי "מקרים ותגובות" לסיום הלחימה. ככלל, מצופה כי מדינה המצויה בסביבת סיכונים צבאיים קבועים, תקיים יכולת זמינה להתמודדות מלחמתית גם בנסיבות של מעבר קוטבי משיגרה למלחמה כפועל יוצא של מתקפת פתע יריבה.

המציאות שהייתה נחלתנו סביב מלחמת לבנון השנייה, חושפת כאמור, ליקויים חמורים בצמתים הקריטיים של תהליך קבלת ההחלטות, ומתאפיינת בשורה של "קיצורי דרך" מעוררי תמיהה, שהונעו ככל הנראה ממה שניתן לכנות כ"להיטות משכנעת" של הדרג הצבאי, בהעדר מסננת ממשלתית סמכותית. בראייה לאחור ניכר כי הצמרת המדינית-ביטחונית גילתה מידה של חוסר אחריות, "פסחה על כל הסעיפים" והכניסה את ישראל למערבולת בלתי-מחויבת המציאות, אשר טמנה בחובה גם סיכונים להידרדרות למלחמה אזורית כוללת.

מתוך ביטחון עצמי מופרז

מטרות המלחמה השאפתניות, אשר ניכר כי נוסחו מתוך גישה של ביטחון עצמי מופרז, הפכו בסופו של יום ליסוד מרכזי של משבר האמון הלא-פשוט שהתפתח בין הציבור לבין הממשלה ובתוך כך גם בין חיילי המילואים לבין צמרת צה"ל. הגדרת מטרות כוללנית דוגמת "ריסוק חיזבאללה", "שינוי המציאות בלבנון" או "שיקום כוח ההרתעה של ישראל" – אינה ניתנת לתרגום מובהק לכלל פקודת מבצע.

מנגד, דווקא ההתייחסות לעניין חטיפת חיילינו שהייתה עילת המלחמה, כמטרה ממוקדת של המבצע הצבאי, הציבה רף גבוה מדי לצה"ל, בשעה שהדעת נותנת שזהו היבט שעשוי לבוא על פתרונו באמצעות מהלך תיווך בינלאומי ולכן מוטב היה לנקוט בניסוח מחייב פחות.

בסוגיה זו ראויה לציון מובאה מפיו של הגנרל קולין פאוול, ששימש כראש המטות המשולבים של ארה"ב, לפיה: "כל אימת שהוצבו בפני הדרג הצבאי מטרות מלחמה ברורות – כגון בהתייחס למבצעים בפנמה, בפיליפינים ובמלחמת המפרץ הראשונה ("סופה במדבר") – הושגו תוצאות משביעות רצון, מה שאינו כך לגבי המבצעים ב"מפרץ החזירים", בוויטנאם והצבת הנחתים האמריקניים בלבנון – שהיו בבחינת אסון".

הכשל המערכתי שאפיין את ההתנהלות השלטונית סביב המלחמה בלבנון, נותח כבר בהרחבה מזוויות שונות, אך דומה כי טרם מלאה הסאה במימד זה וסביר כי הוועדות המקצועיות הפועלות כבר וזו הצפויה לקום בהקדם בראשותו של השופט בדימוס אליהו וינוגרד, יחוו דעתן תוך הצבעה על בעייתיות הנהלים וחידלון האישים המעורבים.

עם זאת, הניסיון השקוף של הדרג הממשלתי והפיקוד הצבאי להיתלות במגמות החיוביות מבחינתנו ההולכות ומתגבשות בלבנון, בזיקה ישירה לתוצאות הלחימה, אסור לו שיחפה וישמש בגדר של "נסיבה מקילה" בטיעוני ההגנה, בהקשר לליקויים הבלתי מתקבלים על הדעת שנחשפו בתהליכי החשיבה ודרך קבלת ההחלטות שקדמו לפתיחת המלחמה.

מכל מקום, תובנותיו של פון-קלאוזביץ שהוזכרו למעלה, מקבלות גם בהקשר זה משמעות אקטואלית מתמיד, ומוכיחות קבל-עם, כי מדינאות היא עניין רציני מכדי להפקידה בידי פוליטיקאים וכי תורת המלחמה היא תחום רחב והרה-גורל, שמוטב שלא יוותר בידי גורמים חובבנים.

הכותב הואאל"מ במיל', שירת באמ"ן

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות