בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
הגיגי חרגולית

סמבה ברגל שמאל
11/05/06
בת זוגתי לשעבר התקשרה, יש לה עורב פצוע וצריכה להעבירו לגן הזאולוגי בת"א.הרימה טלפון וביקשה שאקח אותה לשםנו... שאני אגיד לאלאקסית שלי שנתנה לי ת`נשמה שלה שנתיים וחצי
בקיצור, כיוונתי שעון, השעון צפצף.קמתי על רגל שמאל. עייפה מאוד. עצבנית. מנוזלת (אני מנוזלת כרונית כבר 3 שנים, כנראה פיתחתי אלרגיה לחתולים אך אני בהדחקה ולא הולכת לבדוק).הדבר האחרון שרציתי לעשות זה להקים את עצמי מהמיטה ולהתארגן ליציאה.
קמתי.
טיק טק התארגנתי (צחצוח שיניים, שטיפת פנים וזהו... יוצאת עם פיג`מה),
ויצאתי לרכב אך אבוי... שכחתי לעשות את הפיפי של הבוקר!
 
אספתי אתאסנת עם העורב. (יש לי פיפי)
חמוד העורב. קטן, פצוע אך בעיקר מסריח. (יש לי פיפי)
אסנת הראתה לי תוך כדי נסיעה איך הוא קורא בקול כשקוראים לו,
זה היה מצחיק... הבטתי בו... עשיתי קול של עורב
והוא אשכרה החזיר לי בקריאת עורב!
האנשים במכוניות לידי לא ראו את העורב בתוך הכלוב ולא הבינו מה עובר עלי שאני קוראת כך: "קרע! קרע!"(יש לי פיפי)
 
טוב, קריאותיו הנירגשות עדין לא הפיגו את העצבנות הכללית שעטפה אותי בחמימות מלטפת (כי יש לי פיפי).
הגן הזאולוגי תקוע לו בדרום ת"א (אני רחוקהויש לי פיפי).
ניכנסתי לאילון ודרום ו.... אופ!!! פקק תנועה, אבל אחד חזק כזה... מרשים בפקקותו. (OMG יש לי פיפי!!).
 
נסענו... טוב, לא בדיוק נסענו... יותר זחלנו על גחונינו בהילוך ראשון...
ציינתי כבר שיש לי פיפי?
העורב צורח, הנסיעה התארכה כמו נצח, הוריד בולט במצח,חרגולית במתח, עוד יהיה פה רצח!
לבסוף יצאנו מהפקק, אך אבוי... חרגולים מצוים לא ניחנו בחוש כיון מפותח וכך הדרדרו מן הפקק את הפחת, הלכנו טיפה לאיבוד,ימינה, שמאלה, לפרסס, שוב ימינה, שוב לפרסס
והנה!
הגן הזאולוגי ת"א!
התקשרנו לאיש הקשר והמתנו לו 10 דקות בשער... (10 דקות במושגים של פיפי לוחץ זה שעה וחצי).
איך שהבחורצ`יק הגיע לקראתינו הצעתי לו הצעה שלא יכול היה לסרב לה:
"הראה לי את דרכי לשירותים ואתן לך את גופי לעולמים!" אמרתי.
טוב, זה לא היה בדיוקבמילים האלו... זה היה יותר כמו: "סליחה? איפה השירותים כאן?"
 
לבסוף, לאחר תלאות וייסורים מצאתי את אשר חשקה נפשי (או יותר נכון, את אשר חשקה שלפוחתי).
הבחורצי`ק מסר את העורב לבדיקה ובמקום לתת לנו להמתין על אחד הספסלים השוממים הוא פתח את שערי הגן הזאולוגי ונתן לנו להסתובב בו בחינםחופשי עד אשר נשוחרר סופית.
 
וואוו!! איזה כיף! כרטיס כניסה עולה כמה עשרות שקלים!
איזה יופי! נכנסנו לגן, הרגשתי כמו ילדה קטנה בת 7 שנכנסה כרגע ללונה פארק בפעם הראשונה (ועוד בחיני חינם!).
הגן הזאולוגיגדול יחסית ומלא בחיות... אאממ.. זאולוגיות?!?
דורבנים, שועלים, זאבים, תנשמת, אוח, ישנוף, חתול חולות, יעל,נימיה, שחפים, חסידות ומיני ברווזים ואווזים, שקנאי,חתול בר, צבוע ו... קרקל!
קרקל זו החיה שלי! אבא שלי גידל קרקל ברומניה. איזו חיה מדהימה ביופיה.
הקרקל לא אהב את נוכחותי וחשף בפניי שיניים... איזה מחזה מרהיב!
לא להאמין איךכל מצב הרוח שליעבר פאזה בשניה, ממוד של עצבנות ועייפות עברתי למוד של התרגשות והנאה צרופה.
 
מדהים איך מטלה מעצבנת הפכה לחוויה נחמדת!
מה שמוכיח שלפעמים היום טומן לנו בחובו הפתעות קטנות,נעימות ובלתי צפויות!
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 





 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות