בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
מיסטיקה

רקע מחקרי של פענוח ציורי ילדים
---------------------
הפעם הראשונה שבה נמצאה התייחסות למשמעות כתב היד הייתה לפני 2500 שנים,
כשהפילוסוף הסיני קונפוציוס ציין באחד מכתביו שיש להזהר מפני בני אדם שכתב ידם, כקנה סוף ברוח. תחום פענוח ציורי הילדים, עם זאת, פחות מוכר מתחום הגרפולוגיה וגם נשען על פחות שנות מחקר: לפני קצת יותר מ - 200 שנים נרשמה ההתייחסות הראשונה למשמעות דמויות אנוש בציורי ילדים (1805, סולי).

את סקירה זו אני כותבת משום שאנשים רבים מגלים עניין בציורי ילדים, אך סבורים לעתים שהפענוח הוא בעיקר אינטואיטיבי. מאחר וילדים הם עולם ומלואו וחשובים לנו כל כך, מן הראוי להזכיר כאן עד כמה הנושא נחקר לעומק בידי: פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אומנים, אנשי חינוך וגרפולוגים. זוהי סקירה קצרה וחלקית, ואני מתנצלת בפניי כל אלו שלא הוזכרו.

רודה קלוג פרסמה בשנת 1965, את ממצאיו של מחקר מרתק וייחודי שכלל כמיליון ציורים, אותם אספה משלושים ארצות שונות (חלקן פרימיטיביות) המעידים על אחידות ודמיון חוצי תרבויות ויבשות. שלבי התפתחות הציור של ילדים, עניינו פסיכולוגים רבים משום שרמת הציור העידה באופן מובהק על התפתחות מנטלית ורגשית (שילדקראוט, שנקר וסוננבליק 1972). כבר בשנת 1895 (סולי) שמו לב שבשלבי הציור הראשונים, גיל 3,ילדים מציירים דמות "ראשן" (פנים שיוצאות ממנו זרועות ורגליים), דמות שמקבילה להתפתחות הראשונית של האורגניזם.

משמעותם של הצבעים
חוקרים אחרים בדקו את חוקיות ציורי דמויות אדם (לווינשטיין 1905) ,והיו אחרים שחיפשו ומצאו קשרים בין ציורי איש לכושר מספרי ותפישה מרחבית (האריס 1961).

הצבעים בציורי ילדים הם נושא מרתק בפני עצמו. בשנת 1810 גיתה החל לייחס משמעות חיובית לצבעים חמים, ומשמעות שלילית לצבעים קרים. ואומנים, ובראשם קנדינסקי (1943) חיפשו את משמעותם הפסיכולוגית של הצבעים. בהמשך, חקרו את הנושא רבים אחרים תוך בדיקת העדפות הצבעים בגיל הרך (פיאז'ה, 1926), בגיל בית ספר (אלשולר 1952, פפיסטר וסספרין 1951) בגיל מבוגר (לישר, 1949), בקרב עדות המזרח ואשכנז (פולוצקי, 1979) ובקרב ילדים חולי סרטן במהלך האשפוז (דידיה רושה ומוניק ז'ולי מתה, 1986).

מחלות בציורי ילדים
רופאים ופסיכיאטרים רבים גילו עניין רב בהבדלים בין ציוריהם של ילדים בריאים לילדים חולים. המחקרים בתחום זה מתחלקים לשלוש קבוצות: חולי פיזי, חולי נפשי ולקויות שונות. בתחום הפיזי נבדקה איכות הקו אצל ילדים הסובלים מאפילפסיה, פתולוגיה מוחית, א.א.ג לא תקין (סמית, 1933), פיגור שכלי (בריל, 1937), דלקת מוח כרונית (בנדר, 1940), הפרעות נוירוטיות והתפתחותיות (בנדר,1968), כבדי שמיעה (זילר, 1959) ואחרים.
בתחום הנפשי נבדקו הפרופורציות בציור והקשר שלהן לתכונות הנפש (וולף, 1956), צפיפות הפריטים (אלקיש, 1960) והקשר בין סימטריה ועיוותים בציור לעולם הרגש של הילד (קופיץ', 1968). לקויות למידה כגון: דיסלקציה וכיו"ב נבדקו רבות, בין היתר אציין את מחקריו של די ליאו, 1973.

ציורי משפחה
ציורי משפחה הם חלק נרחב ומכובד בתחום ציורי הילדים. מכובר, 1949, הייתה הראשונה שהתייחסה לציורי איש ואישה כאל השלכה של עולמו הפנימי של הנבדק. בהמשך, נחקר הנושא במקביל לחוות דעת פסיכולוגית קלינית (האלס, 1952). הומצאו טכניקות נוספות לציורי משפחה, למשל: משפחה קינטית (ברנס וקאופמן, 1970) ומחקר מעניין אחר השווה בין ציורי משפחה של ילדים והורים לבנים, שחורים ופורטוריקאניים (דרן, 1975).

אלימות בציורי ילדים
כבר בשנת 1965 (ויסוצקי) נבדקו ציוריהם של ילדים תוקפניים, ובהמשך גם ציוריהם של ילדים עבריינים (היינריך וטריבה, 1972)

אינטליגנציה בציורים
בכדי להקל על תהליך בדיקת ציורי דמויות אנוש והקשר ביניהם לרמת אינטיליגנציה קוגניטיבית ורגשית, נעשו ניסיונות לכמת את איכות הציורים ע"י הענקת ציון בכל פעם שהילד מצייר או משמיט את אחד האיברים: סולם גודנאף (1926), סולם האריס (1963), סולם קופיץ' (1968).

גם בארץ נערכו מחקרים בתחום פענוח ציורי ילדים, אציין כאן את מחקריהם החשובים וספריהם המרתקים של: רימרמן (1975, 1983), האס (1984), אמיתי (1985), קרייטלר (1986), אברהם (1989), שתיל (1993), ושל הגרפולוגיות: להב (1987),
רצון (2002), אנשל (2002), אורון( 1997, 1998).
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2018, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות