בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
חטאים אחר כך

'חטאים אחר כך' פרק 11
---------------------
הדר,
יש רגעים, שבהם מתוך כל ההשתדלות הזאת לדבר אל לבך, להסביר את עצמי, אני פתאום מתמלאת כעס. אני אולי סבורה שאדם נמדד בין השאר לפי פרק הזמן שנדרש לו לסלוח לעצמו, ואת – ככה נדמה לי לפעמים – סולחת לעצמך מאוד מהר, מה גם שזה בכלל לא קורלטיבי לזמן שלוקח לך לסלוח לזולת.


המהירות שבה הייתי נכונה להתמסר אלייך הייתה מזעזעת, אני יודעת. היא זעזעה אותך והיא זעזעה אותי. המילה לסבית לא הספיקה לעלות על דעתי וכבר מצאתי את עצמי במיטה של בעלך, אלא שהפעם לא אִתו. לקח לי שמונה חודשים, ריב ופרידה, כדי להגיע למיטה של האפס הזה (שבמיטה שלי שרץ כל הזמן,) ואז, כשהגעתי אליה, מצאתי את עצמי אתך, אומללה ומאושרת. המיטה הזאת הפכה לשדה הקרב שבו ניהלתי את כל המלחמות שלי. עם עצמי, נגד עצמי, עם העבר שלי, נגדו, ובעיקר - נגד מה שחשבתי שיהיה העתיד, אולי העתיד שלי ושלך. ואת – לא נראה שהתרגשת. רק בדיעבד, לאט לאט, כשהשיחות בינינו הפכו ליותר ויותר אינטנסיביות, הבנתי שיש כוח גם למילים שלי ולתבונה שלי, ולדרך שבה אני מפצחת אותך, כמו שאת מפצחת אחרים. אז היה תורך לפחד. מתי זה היה שנבהלת ממני כל-כך? אולי באותו רגע שבו אמרתי לך, ברגע של כעס בלתי-נשלט, שיותר מדי בקלות את מוחלת לעצמך על העוול שאת עושה לאחרים, כלומר לאחרות. עזבי את בעלך – בעלך ראוי לכל מה שעשית, וליותר מזה. אבל להעניש כל-כך הרבה אחרים בגלל החטאים שלו – זה סיפור אחר לגמרי, ואין צורך לספר אותו.
התרשמתי, יותר מכל, מהמילים שלך. אולי זה ההבדל בין האהבות השונות. יותר משאהבתי את הגוף שלך, שהיה חדש עבורי אבל הרבה פחות מפתיע ממה שאת מעלה על דעתך – יותר ממנו אהבתי את העוצמה האינטלקטואלית. את היכולת שלך לארגן מילים ולהתנסח בבהירות, את היכולת שלך לארגן את כל מה שלא עולה על הדעת בציר לוגי מסולף אבל מושלם. טעיתי לחשוב שאם את מנסחת את עצמך בבהירות, זה אומר שאת גם חושבת בבהירות ולא הבנתי שבראש שלך יש בלגאן גדול יותר מהבלגאן של כל אחד אחר, אפילו שלי.

לפני שבוע, ברגע של חולשה הדדית, באחד הניסיונות של בעלך להתנחם אצלי (לשם שינוי לא במיטה, אלא בטלפון), הוא סיפר על הקריירה המזהירה שלך, על הגיל הצעיר שבו מינו אותך לערוך את הוצאת הספרים הגדולה ביותר בארץ, על הדרך שבה אילפת סביבך סופרים שחצנים ועקשנים.
את חושבת – ככה נדמה לי – שמה שערער את שיווי המשקל שלי היה העובדה שהגוף הערום שלי היה ליד הגוף הערום שלך, במיטה שהסדינים בה מרוטים יותר מהנשמה העייפה שלך. אבל האמת היא שמה שערער את שיווי המשקל שלי היה דבר אחר לגמרי. עם נשים שכבתי לפנייך, ולא נבהלתי. הפתיחות הניו-יורקית הציעה הכל, ולא חששתי ולא הרגשתי את זהותי מתפרקת אפילו לא לשניה. אבל ההיסחפות אחרי המחשבות שלך, הכריזמה המילולית שלך, החדות והדיוק שבהם ראית אותי כמו שראית כל דבר אחר – הם אלו שהוציאו אותי משיווי משקל. בעטיים אני כועסת עלייך כל-כך ובגללם אני מתה שתחזרי.
הבעיה היא שאת שיווי המשקל ידעתי שאני מאבדת, ובאופן מפתיע, הייתי זהירה יותר ממך. אולי, אחרי הכול, למרות כל מה שאני כותבת כל הזמן ובכל כך הרבה לילות, אז יכול להיות שאחרי הכל האדמה תחת רגלייך יציבה עוד פחות מזו שתחת רגליי

באדיבות: מגזין יופי
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות