בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
חטאים אחר כך

'חטאים אחר כך' פרק 12
------------------------------
הדר,
אתמול בלילה אמיר שוב התקשר. זה היה מאוחר, קצת אחרי חצות, ואני כמובן לא ישנתי. מאז שנסעת אני מתבודדת מרצון, מנסה לסרטט איזשהו קו דק שיעבור בין ההתבודדות שלי והבדידות. מנסה, בעיקר, לא לעבור את הקו הזה.

 אבל כשמתבודדים, ואפילו מרצון, מגיע הרגע שבו הקו מִטשטש וההתבודדות גובה מחיר. אז הרשתי לו לבוא. להפתעתי הוא אפילו לא ניסה לשכב אתי. ישבנו בסלון, מתכוונים להכניס דיסק למערכת או להדליק את הטלוויזיה ולראות איזה סרט לילי, אבל כל הזמן רק מתכוונים. לאף אחד מאתנו לא היה כוח לקום. בהתחלה שתקנו, אחר-כך הוא משום מה התחיל לדבר. הוא סיפר על תחילת הנישואים שלכם, סיפר על אהבה ענקית, כואבת, שהוא חש כלפייך, סיפר על הידיעה הברורה שלעולם לא תאהבי אותו באותה דרך או באותן עוצמות, סיפר על ההשלמה ועל השכנוע העצמי ובעיקר על האמונה (המעושה) שמהלב שלך הוא סוחט את כל מה שרק אפשר. את מבינה, הוא מצדו חשב שאת פשוט לא מסוגלת לאהוב יותר מזה, שלכל אחד יש גבולות, ושהוא-הוא זה שמסמן את הגבולות שלך. הוא לא ידע שאת מסוגלת לאהוב ועוד איך, רק לא אותו. כי את אוהבת בעיקר נשים, וגם אז את האהבה שלך את נותנת במשורה. לא בגלל שאין לך אהבה לתת, פשוט בגלל חוסר ההבנה שלך את עצמך ואת אלו שיקרים לך. מכל מקום, הוא חשב שאת טיפוס קריר, שאת קרירה ביחס אליו, ובכלל ביחס לעולם, והוא איכשהו הצליח לגרום לעצמו להאמין שהוא בר מזל כי הוא בעצמו, בכבודו ובעצמו, הצליח להביא אותך אל קצה גבול היכולת שלך. הוא שיקר לעצמו, זה ברור, ואצלי בסלון, משום מה, התעקש להזכיר שוב ושוב את השקרים. אז הקשבתי לו בשקט. נתתי לו לשטוח את התיאוריה הכושלת שהייתה לו עלייך, אז באותן שנים, ולא ידעתי אם אני מקנאת או מרחמת. כשהוא סיפר על הריחוק התמידי, שאני בעצמי הרגשתי באותם רגעים שהקפדת לשמור על עצמך ועל הלב שלך, הרגשתי שלבי יוצא אליו מרוב הזדהות. וברגעים שהוא סיפר על האושר שלו, למשל בחתונה, הרגשתי אלף מסמרים של קינאה שננעצים לי בלב. זו הייתה אשליה – אני יודעת – אותה תחושה שהייתה לו בחתונה שלכם. אבל הלוואי עלי אשליה כזאת. מוזר, כל הלילה חיכיתי שהסיפור שלו יכנס לפרק השני, לחלק שבו מגיעה ההתפקחות. חיכיתי שהוא יתאר לי את הרגע שבו התפשטה סביבו, לאט לאט, הידיעה שאת האהבה שלך את שומרת אצלך, או אצל מישהו אחר, אותה ידיעה שגרמה לבגידות ההדדיות שאת חזית מראש ואולי בעצם תכננת מראש, באותו יום שבו החלטת להתחתן עם גבר שישחרר אותך ברגע שהוא יתחיל לבגוד. ´אין אישה חופשייה מאישה נבגדת´, נדמה לי שבעצמך אמרת פעם באירוניה. ובכל זאת, אני לא מבינה למה גייסת אותו למשימה הזאת. פתאום הוא נראה לי קורבן שהקריב קורבנות אחרים מתוך איזה רפלקס הישרדות בלתי-נמנע. פתאום כולם נראו לי קורבנות וכולם נראו אשמים.

בישלתי לו, תארי לך. בשלוש בלילה, אחרי שעתיים של הקשבה והתבוננות שקטה בעיניים האדומות שלו, בייאוש, באכזבה שלו מעצמו, לא יכולתי לעשות כלום עבורו חוץ מאשר פסטה עם בטטות וגורגונזולה. זה נורא עצוב ועגום, אני יודעת, אבל הפסטה יצאה מצוין ואני משוכנעת שהיית מתה עליה. אכלנו בשקט. לא ידעתי את מי אני מנחמת. גבר פוגש אישה, ונדמה לו שהוא מאתר את הדרך הברורה אל הלב שלה. נדמה לו שהוא יודע איך ללכת בה, ומאיזו דלת להיכנס, ובשלב כלשהו גם נדמה לו שהוא בפנים. אבל אז נסגרות הדלתות והוא מגלה שהוא בכלל לא שם. הוא באיזה כלא בלתי-צפוי, שהחלון היחיד שיש בו משקיף בדיוק אל הלב שאי אפשר להגיע אליו. זה מה שעלה בגורלו של בעלך, ואת זה אני לא מאחלת לאף אחד. הוא עדיין אוהב אותך, אין לי ספק, עדיין מחכה לרגע שבו יוכל להיכנס אל לבך, מחכה לרגע שככל הנראה לא יגיע. כל הלילה הקשבתי לו. והאכלתי אותו. וחייכתי אליו. התאבלתי אתו ועליו ועלייך, ותהיתי, מתוך פחד שנפל עלי כמו צל, אם זה מה שיעלה גם בגורלי.


לפרק הקודם

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות