בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
חטאים אחר כך

חטאים אחר כך´. פרק 17
-----------------------
רומאן מאת יעלה זהבי, אשר לוקחת אותנו שבוע אחר שבוע בנפתלי נפשן של שתי נשים דרך רומן מכתבים מקוצר נגלה מערכת יחסים בלתי-צפויה בין שתי הנשים. אחת בוגדת בעל כורחה, השניה נבגדת. זהירות-ממכר!

הדר,

אתמול, כמה דקות אחרי שכתבתי לך, אמיר הופיע אצלי (זה קורה הרבה מדי לאחרונה) ובישר שהוא מתכוון לנסוע ללונדון, אלייך, לא פחות. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. זה היה כמו סצנה מתוך פרק מאוד לא מוצלח של סיינפלד; פתאום הדלת נפתחת וג´ורג´, בגרסתו הרזה והנאה אמנם, מודיע על החלטתו האחרונה והמטומטמת. הוא אמר (אמיר, לא ג´ורג´) שהוא מרגיש שמשהו לא בסדר, שאת צריכה מישהו. שאת צריכה הצלה. תארי לך. כמעט התעלפתי. ´הצלה´, נו באמת.
בחיי שלא היה לי שמץ של מושג איך להגיב לזה. הייתי קצת משועשעת, קצת המומה, קצת סרקסטית. בסוף אמרתי לו שאני חושבת שזה רעיון לא רע ונתתי את ברכתי, למרות שאין לי ספק שזה היה רעיון איום ונורא. אבל ידעתי שאין לי סיכוי להניא אותו מזה, ואת מה שעוד חשבתי לא רציתי לומר לו: חשבתי שזה הוא שאבוד, שהוא זה שצריך הצלה; שהנסיעה שלו, אם היא תתקיים, היא תתקיים משום שהוא צריך למצוא את עצמו ולא אותך, לגאול את עצמו ולא אותך. את הרי תסתדרי בעצמך. אבל כאמור לא מצאתי טעם להגיד את כל זה ומאחר שכל הרעיון הכניס אותי למצב די משועשע, התחלתי פשוט להתעניין בפרטי הנסיעה שלו, מנסה להעלות על דעתי את אפשרויות התגובה שלך. פתאום, בעיניי רוחי, ראיתי מן חזון הזוי שבו אני והוא נוסעים עד אלייך, כמו שני מתבגרים שבאו לחזר אחרי הבלתי-מושגת, לנסות את מזלם אצל הנסיכה שמעבר לים, אי שם באיי בריטניה.

אל תביני אותי לא נכון, אני בטוחה שלא קל לך עכשיו. אני בטוחה שאת מלאת ספקות, חבטות, תהיות, ואני בטוחה שאת – כלומר גם את, כלומר אפילו את – ממש לא נשארת אדישה למה שקרה. אני בטוחה שאת לוקחת את הזמן הזה כי את באמת צריכה את הזמן הזה. אבל יחד עם זה גם אין לי ספק שבסופו של דבר, בלי עזרתי ובודאי בלי עזרתו של אמיר, את תמצאי את הדרך, אם לא אלי או אליו אז לפחות אל עצמך. עד כדי כך אני מאמינה בך. עד כדי כך אני משוכנעת שמה שזה לא יהיה שעובר עלייך עכשיו – זה יסתיים טוב עבורך. כי למרות הכול, למרות הדרכים הפתלתלות שלך, למרות ההרגלים הרעים, ראיתי בך את הפוטנציאל האדיר להשתפרות. ראיתי אותך בשיאך ולמדתי, מאוד מאוד מהר, שאת כן ובהחלט מוכשרת לאושר.

לכן אני מחכה כאן בארץ, לכן לא היה עולה על דעתי לנסוע ללונדון ולהתערב בתהליך הזה שעובר עלייך למרות (שלא יהיה לך ספק) שקשה לי כאן. קשה לשבת ולחכות ולהעלות על דעתי כל מני ואריאציות של העתיד. קשה לנסות להכין את עצמי לאפשרות שלא תחזרי, או שתחזרי אבל לא אלי (ולא פחות מכך - קשה לי להכין את עצמי לאפשרות שתחזרי אלי). בכל מקרה יהיה מעניין לראות מה יקרה לו, לאמיר, במסע הזה ללונדון. בחיוך אמרתי לו שאולי יתמזל מזלי ושכשאת תחזרי הוא יישאר שם. הוא צחק. נדמה שאנחנו מבינים זה את זו למרות חילוקי הדעות. פתאום אני יכולה להבין מה ציוות אתכם אחד לשניה, מה גרם לך לבחור בו כשותף, גם אם לא שותף מלא. לרגעים אני אפילו חושבת שזה אולי יכול היה גם להצליח לכם, הסידור הזה, החוזה הלא חתום שבו את חייה את חייך והוא חי את חייו ורק כלפי חוץ אתם מציבים איזה מופע זוגי שיאפשר לכם להחליק בשמנוניות לצד המוסכמות החברתיות. אבל אז אני רואה את הייסורים שלו, של הבחור הזה שהוא לעיתים שטן חסר אחראיות ולעיתים ילד פגיע, ואז אני מבינה שזה פשוט לא הלך. הוא היה צריך להימנע מהפשרות ואת היית צריכה להיות נכונה לשלם את המחיר ולהציג את הבחירות שלך כמו שהן, כשלעצמן, ללא כחל וסרק. בכל אופן, שניכם שילמתם את המחיר. אני די משוכנעת ששניכם שילמתם את המחיר.

(תשמעי הדר, אני לא יודעת מה תחליטי בסוף, אני אפילו לא יודעת מתי תחליטי את זה, אבל נדמה לי שאושרך חשוב לי מאושרי. וזה בהחלט לא ברור מאליו)

באדיבות: מגזין יופי
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות