בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
חטאים אחר כך

חטאים אחר כך´. פרק 18
------------------
 רומאן מאת יעלה זהבי, אשר לוקחת אותנו שבוע אחר שבוע בנפתלי נפשן של שתי נשים דרך רומן מכתבים מקוצר נגלה מערכת יחסים בלתי-צפויה בין שתי הנשים. אחת בוגדת בעל כורחה, השניה נבגדת. זהירות-ממכר!

הדר

איפה את? אמיר התקשר, הוא שם כבר שבוע, מסתובב בין משרדים של הוצאות לאור, בין בתי מלון, אבל לא מוצא אותך. והאמת – נשמע שגם את עצמו הוא לא מוצא. בהתחלה לא דאגתי, אפילו לא התייחסתי, אבל פתאום חוסר היציבות שלו ערער גם אותי והחרדה כאילו נדבקה אלי, הועברה דרך הטלפונים הבהולים והאימיילים חסרי הסבלנות. מחלחל אצלי הספק ואני לא יכולה לבלום את המחשבה שמא את פחות חזקה מכפי שחשבתי. או גרוע מזה, שמשהו קרה לך, משהו שלא קשור בי או בך או באמיר, שמשהו פשוט קרה.
נשבעתי לעצמי שלא אנסה ליצור אתך קשר אבל אני מתחילה לחשוש ותוהה אם הדאגה שלי מספיק מוצדקת על מנת שאנסה לאתר אותך, או אולי היא תירוץ לכמיהה שלי לראות אותך כבר ולמצוא לעצמי הצדקות. אני מנסה לאתר בעצמי את התשובה, לאתר איזו הרגשה שתבדיל בין תחושה מבשרת רעות, ובין אופטימיות, אבל האמת היא שאני פשוט לא יודעת מה לחשוב. בהתחלה המחשבה לבוא אלייך ממש לא עלתה על דעתי. אחר-כך היא התחילה לעלות אבל הייתי מבטלת אותה כמגוחכת וחסרת שחר. ועכשיו אני בולמת אותה בקושי. אני מקווה שאת בסדר. אני מקווה שתחזרי. אני מקווה שגם אני אהיה בסדר.


***
אוקיי, קיבלתי את האימייל שלך. הנשימה חזרה אלי ורק עכשיו אני מבינה כמה חמצן הייתי חסרה. בכל אופן, בינתיים לא עניתי. לא יכולתי. במקום ללחוץ ´השב´ ולענות לך באותה מהירות שהייתי מצפה לעצמי לענות לך, אחרי כל-כך הרבה ימים של המתנה, פתחתי את הקובץ הזה שאני כבר מכורה לו, ´מכתבים להדר´, והמשכתי כרגיל, כותבת להדר המדומיינת הזו שאני כותבת לה כמעט כל יום כבר כל-כך הרבה ימים אבל לא באמת אומרת לה דבר. רק כותבת את מה שלא העזתי לכתוב להדר האמיתית, לך.
לפני כמה שבועות, באחת ההתפרצויות שלו, אמיר הטיח בי את זה שלשתינו קוראים הדר כאילו זו אשמתי, כאילו בחרתי את שמי או את שמך. הוא אמר שזה מסתדר מצויין, 'פשוט מצויין' – הוא אמר ונפנף בידיים שלו כאילו הוא איזה מוסולוני – 'לשתיכן יש נטייה לדבר רק עם עצמכן ולתרץ את השיחה על ידי אנשים אחרים. זה פשוט פנטסטי. אתן פשוט פנטסטיות'. בזמנו לא התייחסתי אליו אבל אולי יש שמץ של אמת בביקורת הזו שלו, כלפי שתינו. לאמיר זה התיישב אמנם עם ההאשמות לגבי הצביעות, האנוכיות, האגוצנטריות – כל אותם פגמים שהיו בעיקר בו ושהוא נהנה כל-כך להשליך על אחרים, אבל זה לא אומר שאין בהאשמות האלו שמץ של אמת. הנה עכשיו, דווקא עכשיו, אני בעצמי מתחילה לתהות לאיזה הדר בדיוק כתבתי את המכתבים האלו, כי עובדה היא שברגע שקיבלתי אימייל ממך ונדרשתי לכתוב לך אחד בחזרה, הייתי חייבת להחליף הדר בהדר ולחזור למכתבים שלי, לנמענת שלי שהיא כפילה מדויקת שלך, רק בלי אוזניים.
הרי יכולתי פשוט לעשות ´השב´ ולהכריז שאני בדרך, שאני אגיע אלייך, ללונדון, לפריס, למאדים אם צריך, אבל לא עשיתי את זה. אני האחרת, זו שבחודשים האחרונים למדה לדבר עם עצמה ולהקשיב לעצמה, יודעת שזו לא התשובה הנכונה. לא. את תצטרכי לבוא אלי, הדר. את תצטרכי להגיע מרחוק, ללכת מול הרוח, לעקור את הרגליים שלך מהאדמה כמו שעוקרים שורשים ולקחת מטוס ולעשות את כל הצעדים ולהגיע עד אלי. כי אין לי שום עניין להצטרף לבריחה הזו שלך, עד כמה שזה מפתה. זו לא אני. מעולם לא הייתי כזאת ואין לי עניין להיהפך לכזאת. ולמען האמת, הדר, זה גם לא מה שציפיתי ממך.

זהו. עכשיו, כל מה שצריך לעשות, זה להצליח לומר את זה לך.

לפרק הקודם

 

באדיבות: מגזין יופי
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות