בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
חטאים אחר כך

חטאים אחר כך´. פרק 20
--------------------
רומאן מאת יעלה זהבי, אשר לוקחת אותנו שבוע אחר שבוע בנפתלי נפשן של שתי נשים דרך רומן מכתבים מקוצר נגלה מערכת יחסים בלתי-צפויה בין שתי הנשים. אחת בוגדת בעל כורחה, השניה נבגדת. זהירות-ממכר!

הדר,

אם השמועות נכונות, במידה שתחליטי לחזור אַת תקבלי את משרת העורך הראשי בהוצאה. זה כתוב בכל מוסף ספרות, כל מי שבברנז´ה מדבר על זה, ואפילו אני, שהעולם הספרותי זר לי יחסית, שמעתי את זה מפי מכרים לפני שהם היפנו אותי לעיתונות. אני שמחה בשבילך וגאה בך, ברור, אבל מה שהופך את זה לכל-כך חשוב עבורי הוא שחלק ממני גם תולה בזה תקוות: כלומר, אולי, אם לא אהיה אני זו שתחזרי בשבילה, אולי זו תהיה המשרה החדשה והנוצצת שמחכה לך. זה גם טוב. בכל אופן, אני יודעת שכמעט כל חייך חיכית לזה, שחתרת לזה, שעבדת בשביל זה, ואני חושבת שזה מגיע לך. אני חושבת שזה יהיה הדבר הנכון לעשות בלי קשר אלי, בלי קשר אלינו. ועושה רושם שהרבה כאן חושבים ככה.

מיילים אני בודקת כל חצי שעה, שאר הזמן אני יושבת ליד הטלפון, מבטלת פגישות, בוהה בדלת – מאז המייל האחרון שלך דומה שכל מה שאני עושה זה לחכות ולחכות. אני נעה בין אופטימיות מוחלטת (היא תגיע, האושר ישתרך אחריה כמו כלבלב ( ובין פסימיות מרירה (מכאן והלאה זו בדידות, בדידות ותו לאו). אבל בבסיס של כל זה ישנה אמונה. או אולי ספק. מה זה בעצם משנה.

אמיר יצר קשר. הוא אמר שאת בסדר, מה שלא הוסיף לי הרבה; את זה ידעתי מהמייל שלך. אני מצטערת, אגב, על הלקוניות שבה עניתי לך על המייל ההוא. רציתי לומר הרבה יותר משאמרתי. בחיי, רציתי לכתוב ולכתוב ולכתוב, אבל ידעתי שהדבר הנכון לעשות הוא לשמור את המילים לעצמי. אני כאן, ואני לא זזה מכאן, ואת יודעת שאני כאן, מחכה. אני לא יכולה לעשות יותר מזה.

מחר אני מתכוונת לחזור לעבודה. זהו. הגיע הזמן לשלב את עצמי בחיים שלי שוב. עוד מעט מתחיל הסימסטר וזו תהיה השנה הראשונה שבה אלמד כחלק מהסגל, אז מחר אני מתכוונת ללכת אל המשרד החדש שלי ולהביא איתי שניים או שלושה עציצים, לבדוק שהכול בסדר עם המחשב, עם הציוד המשרדי..., לאט לאט אני אעצב לעצמי שיגרה כאן בארץ, ואלמלא הלב והראש שלי היו עסוקים כל הזמן בך, סביר להניח שהייתי מאוד מתרגשת לקראת כל זה. כך או כך, זו תהיה הסחת דעת טובה; אין כמו פעילויות יומיומיות כדי להתגבר על אירועים כאלו, כמו אהבה, או כדי להקל את ההמתנה. מצחיק, בדיוק עכשיו, ברקע, מתנגן השיר של לאונרד כוהן, Ain´t no cure for love, כאילו מישהו מנסה לועג לי. הרי ברור שגם במהלך כל התכנון הזה של השנה הקרובה אני לא יכולה להוציא אותך מהראש. אני מדמיינת ארוחות צהריים משותפות, ביקורים שלך במשרד שלי, ביקורים שלי במשרד שלך. אני מדמיינת חיים טובים ותוהה אם גם את, בעיניי רוחך, מסוגלת לראות אותם.

את יודעת, למען הכנות (לא הכנות אתך, אלא הכנות עם עצמי), אני חייבת להגיד שכל הציפיות האלו שהיו לי – הציפיות ממך והציפיות לשובך – כל אלו היו מפלט טוב עבורי מאותם דברים שבעצמי אני לא מתמודדת אתם. פעם היה לי ידיד שכל הזמן קיטר והלין על אבא שלו, למשל על היחס שלו לאנשים או על היחס שלו לאשתו, ובכל הזמן הזה שהוא ביקר (ולפעמים ממש הכפיש) את אביו, אז בכל הזמן הזה הוא סיגל לעצמו בדיוק את אותם דפוסי התנהגות. שמתי לב שזה קורה הרבה, ולהרבה אנשים, והסיבה שאני אומרת את זה היא משום שפתאום חשבתי על כך שבכל הזמן הזה שבו פניתי אלייך, בדמיוני, או בכתב, ושבו דרשתי ממך להתעמת עם הדברים שמהם את בורחת ולחזור אל המקומות שאליהם את מפחדת להתקרב – בכל הזמן הזה שכחתי להשגיח על עצמי. הלא גם אני מפחדת לקרוא לילד הזה בשמו. האם אני, הדר, מסוגלת כמוך, הדר, לצאת אל העולם ככה כמו שאני, בלי כחל וסרק, לחשוף את עצמי בפניו, בפני הוריי, בפני ידידיי, בפני הקולגות שלי, בפנייך? כל הזמן אני מחכה לאומץ הזה שתביאי אתך, מאמינה שאם את תצליחי להשיג אותו נוכל להיות ביחד, אבל לא מספרת לעצמי שהסיבה שאני מחכה לאומץ הזה שלך היא בין השאר התקווה שהאומץ הזה, אם תביאי אותו, יידבק גם אלי. זו לא תהיה חוכמה גדולה. בזמן האחרון, עם הכתיבה ועם ההמתנה, אני מבינה שבדיוק את אותו תהליך שאני מצפה ממך לעבור מעבר לים, אני צריכה לעבור כאן בעצמי, בלי קשר אלייך, לקראתך אמנם, אבל בלי קשר אלייך. גם אני צריכה לשוחח עם אנשים, להסביר את עצמי לאנשים. לא הייתי אומרת לצאת מהארון כי מעולם לא בניתי סביבי שום ארון, אבל כן ובהחלט אפשר לומר שיש כמה הבהרות שצריך להבהיר לכמה אנשים, אנשים שאני חייבת להם חלקים גדולים מעצמי ומהאושר שלי ובעצם מהחיים.

מחכה ומאמינה שתחזרי,

(ואוהבת, בהחלט אוהבת),

אני

לפרק הקודם.

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות