בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
אקטואליה

נורמות חברתיות מטרידות
24.10.06
הדיון הציבורי המתנהל כיום סביב נושא ההטרדות המיניות של אישי ציבור מתמקד בפן המשפטי, אך מתעלם משאלות יסוד, כמו, לדוגמא, האם הטרדות מיניות, מקורן בנורמות חברתיות לקויות, או ליתר דיוק, של דפוס חברתי לקוי? אורי פז, באדיבות: אומדיה
הערת מערכת: בעקבות התגובות הנזעמות, ראוי להדגיש שמטרת מאמרהדעה להלן היא לעורראת הנושא הבא: האם האווירה והדפוסים החברתיים שנוהגים אצלנו כיום, מעודדים דפוסי התנהגות לקויים. אין כוונת המאמר בשום אופן, להסיר אחריות אישית מכל מי שמטריד, או מבצע כל עבירה אחרת.
 
הדיון הציבורי המתנהל כיום סביב נושא ההטרדות המיניות מצד אישי ציבור, כמו נשיא המדינה משה קצב, שר המשפטים חיים רמון ואחרים (זמרים, שחקנים, קצינים ונגדים) – נעשה בעיקר דרך המשקפיים המשפטיות הצרות, ולרוב באמצעות מושגים משפטיים כמו "ראיות", "אשמה" וכדומה.

כתבות נוספות
שילוב שוויוני מטריד

אכן, קיים פן משפטי, חשוב לכשעצמו, לגבי תופעה חברתית חמורה זו, אך ההתמקדות התקשורתית והציבורית בעיקר בפן זה של המעשים המגונים מסיטה את הדיון הציבורי משאלות יסוד, כמו, לדוגמא, האםהטרדות מיניות, מקורן בנורמות חברתיותלקויות, או ליתר דיוק, שלדפוס חברתי שהמתירנות המערבית מכתיבה לכולנו. אין בדברים אלה בכדי להמעיט מחומרת מעשה של הטרדה מינית או של עבירות חמורות יותר, שכן האחריות היא תמיד אישית. אך ראוי מבחינה סוציולוגית לבחון, מה, אם בכלל בחברה שלנו, מעודד תופעות אלה.
 
בקלות ניתן להציג ולאפיין סוציולוגית את הקשר הבלתי נמנע בין תופעת האונס וההטרדות המיניות לבין הדפוסים החברתיים שלנו. אך עובדה זו לא מושמעת כיום בשיח הציבורי סביב תופעת האונס וההטרדות המיניות. למשל, שמעתי את אחת הדוברות בתקשורת מציינת שדווקא כשגדל מספר הנשים בעולם העבודה והן תופסות יותר עמדות חשובות, כך עולה כמות ההטרדות המיניות, אך היא לא התייחסה לעובדה שמדובר בפרדוקס המופיע עם הגשמת מה שמכונה "שוויון בין המינים".

ספינת הבנות הצה"לית

הבנות סובלות לא רק מהטרדה מינית וחוות לא רק שידולים גסים במהלך שירותן הצבאי, אלא מהטרדה קיומית. ספרה של מיכל זמיר, "ספינת הבנות" (הוצ' חרגול) עוסק בחוויה של רוב הנשים בצה''ל, המשרתות כפקידות. ''אפשר לדבר גם על הצדדים הלא פליליים של התופעה'' – אומרת זמיר בראיון ל"הארץ" – ''על הבזבוז, על התחושה שלא רואים אותך, שלא מתייחסים אליך אם את לא יפה, כל מיני דינמיקות של 'נותנת לא נותנת'. הרי כל הזמן נזרקות נשים צעירות מאוד, בלי הכנה, לתוך עולם גברי די אכזרי. יש כאלה שזה טראומטי בשבילן. ומי שלא חוותה זאת כטראומה, אולי הפצע שלה פחות עמוק, אבל זו תמיד חוויה פוצעת". המשפחה הצה''לית נחשפת בספר במערומיה ובמחדליה, כאשר בחורות צעירות נכנסות להריון ולאף אחד לא אכפת, כל עוד איש מהבכירים לא מסתבך...

עד כמה הדמיון הזה רחוק מהמציאות, ניתן אולי לשפוט על פי מחקר מקיף וראשון מסוגו בנושא ההטרדה המינית, שנערך בצה"ל ביוזמת יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, תא"ל דבורה חסיד, ונחשף בוועדה למעמד האישה בכנסת. מהמחקר עולה כי אחת מכל חמש חיילות מעידה שהוטרדה מינית במהלך שירותה הצבאי.

המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 1,236 חיילות הנמצאות בשנה השנייה לשירותן, והקיף כ-1,110 חיילות, מתוכן 64 קצינות בשירות חובה. הסקר נערך באמצעות שאלון אנונימי שנשלח בדואר לביתן של החיילות, באמצע שנת 2002.

על-פי הנתונים, 9% מהחיילות הוטרדו לפחות פעם אחת, 6% הוטרדו פעמיים-שלוש ו-3% הוטרדו 4 פעמים ויותר. כך או כך, מהמחקר עולה כי 18% מכלל הנשאלות הוטרדו בצורה כלשהי במהלך שירותן, בין אם על ידי מפקדיהן ובין אם על ידי חיילים אחרים. כמו כן, אין הבדל משמעותי בשיעור ההטרדות בין יחידות פתוחות לסגורות, או בין יחידות לוחמות לעורפיות.

מהתפלגות ההטרדות המיניות עולה כי 46% מהחיילות המוטרדות מינית דיווחו על "רמיזות פוגעות" והצגת חומרים פורנוגרפיים. 69% דיווחו על פניות והצעות פיזיות מטרידות. כ-19% דיווחו על חשיפת גוף מביכה. 15% על ליטופים ונגיעות, 9% – שפת גוף מינית, שריקות ומבטים לאזורים אינטימיים, 8% מהחיילות דיווחו על הטרדות טלפוניות, כתיבת כינויי גנאי והפצת שמועות על רקע מיני, 2% - הבטחת טובות הנאה וקידום בתפקיד, ו-7% מהן דיווחו על תקיפה מינית בפועל.

התנהגות המטריד נתפסת על ידי החיילת כהטרדה מינית על-פי ההקשר בו התבצעה ההטרדה, ולא רק מעצם אופייה. למשל, שיעור גבוה יותר של חיילות תפסו כהטרדה מינית מבט מכוון של חייל לחזה החיילת (46%) בהשוואה לרמיזה ל"פעילות לילית" או להצעה ל"שירות עיסוי" (16%).

המחקר פילג את שיעור ההטרדות המיניות על-פי דרגה. הנתונים מצביעים על כך ששיעור החיילות הוותיקות המדווחות על הטרדה, גבוה משיעור החדשות. כך גם לגבי הקצינות, שדיווחו על כך יותר מחוגרות.

קובעי טעם לוואי

בכל הנוגע להטרדות מיניות, החברה המערבית המודרנית מתנהגת בצביעות מאוסה. השאלה הנשאלת היא: מהי האחריות הציבורית של החברה המערבית להפחתת הדגש על מין כמעט בכל פרסומת, מודעת רחוב, ו/או סגנון לבוש והתנהגות? או בלשונה של הסופרת יוכי ברנדס: "נשיקה היא מעשה מקובל, במיוחד היום, באווירת הנשקנות שאנו מצויים בה. עד לפני עשור היינו מסתפקים בברכת שלום חביבה, או לכל היותר בלחיצת יד אמיצה. נשיקות וחיבוקים נשמרו רק לאירועים מיוחדים או לאנשים אהובים. היום כולנו מתנשקים, כל הזמן, תמיד. בדרך כלל על הלחי, אך לעתים מישהו מנשק אותנו על השפתיים או לידן. זה קורה לנשים וגברים כאחד, אבל אני מתארת לעצמי שלנו, הנשים, זה קורה יותר. ואז אנו נבוכות, לעתים אפילו כועסות, ומחליטות להיזהר מהאיש הזה בפעם הבאה. זה הכל. וכי מה? שנרגיש מנוצלות בגלל נשיקה מיותרת?

"נשיקה על השפתיים במהלך פלירט הדדי אינה מעשה מגונה, אינה הטרדה מינית, ובוודאי אינה עבירה פלילית. נשיקה כזאת היא לכל היותר מעשה של חוסר טעם. בשביל זה להרוס חיים אישיים ומקצועיים של בן אדם? יצאנו מדעתנו?" ("בנות, הגזמנו", הארץ).

החברה בעצמה משדרת בכל פינה מזדמנת מתירנותרבה והפקרות מינית. כאשר קובעי טעם באופנת נשים מפריז ואמסטרדם, רומא וניו-יורק, והפרסומות המשדרות שתפיסת גופם של האישה או הגבר היא מטרה שיש להשיגה ויהי-מה, וקובעים לנשים ולגבריםמה וכיצד עליהן ללבוש מכף רגל ועד ראש. הלבוש החיצוני המוחצן והצעקני, ההתנהגותהקוראתלחוסר התאפקות (כמו חשיפת איברים בשידור טלוויזיוני חי מול בני נוער, ועוד), החינוך לספונטאניות ו"ללכת עם הזרם" – הם רק סימפטומים שטחיים להלך הרוח החברתי המתירני בישראל ובמערב הפתוח.

המאבק באונס ובהטרדות מיניות בהקשר המשפטי בלבד הוא מוגבל ביותר. הזירה העיקרית נמצאת ביכולת לחולל שינויים חברתיים מרחיקי לכת בערכי היסוד, לא רק לגבי יחסים בין גברים לנשים, אלא באופן כללי לגבי המבנה ההיררכי והשיתופי של החברה,ודפוס ההתנהגותשמבוסס על אסטרטגיות מתירניות בידי "קובעי טעם" לוואי של החברה המערבית.
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות