בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
גירושין

נפרדנו כך...
----------------------
הנסיך של ענבל גלעדי הפך לצפרדע. וכמו באגדות המציאות טפחה על פניהם. מי ינחם אותה בלילות המתקררים ואיך בונים מערכת יחסים בריאה עם האקס? הבוקר שאחרי בראי המציאות

כמו שני אנשים בוגרים, שהבינו שכאן דרכינו נפרדות, שהציפיות שלנו נתקלו בתהום שלא הצלחנו לגשר עליה, שנוכחו לדעת שיש רגעים בהם כל הקלישאות נכונות, שהסתכלו זה לזה בעיניים (ומידי פעם סקרו את יושבי בית הקפה התל-אביבי), ישבנו בשולחן קטן בקצה ושתקנו. בזמן שאני מנסה למצוא את המילים, בזמן שנדחפים לפגישתנו שני מלצרים ומתעקשים לקחת הזמנה (איפה הם כשכן צריך אותם?), הוא כבר פותח במשפט סיכום: 'היינו ידידים לפני ונשאר גם אחרי'. הבנתי שהוא מנסה להפוך את האווירה לקלילה ומיד פרצתי בבכי והזמנתי הפוך. הוא הזמין ערק עם אשכוליות והמשיך להתבדח עם המלצר: 'נראה לי שאני אצטרך את זה'. אפילו כאן מלאנו את התפקידים שלנו, הוא מנסה להתבדח על כל דבר רציני כדי שחלילה לא ייתן לו את כל המשקל ואני כדרכי נעלבת מהקלילות שלו ומנסה להתגונן. למרות הדמעות, אני חושבת שזו היתה פרידה יפה, אפילו מרגשת. אמרנו שהיו רגשות, אבל לא הסתדרנו. אמרו שהיו טעויות, אבל לא האשמנו. אמרנו שלפחות ניסינו, אבל עכשיו אסור ללכת עם הראש בקיר. כך גילינו שכל אחד לחוד התבשל עם ההחלטה לא להיות ביחד ואז כשהעזנו להוציא אותה, השתחררנו מהתפקידים. הוא היה כמעט רגיש ואני צחקתי מהשטויות שלו, הפעם מכל הלב.
ועדיין קשה לי להתעלם מהפרדוקס במצב הזה, כי בכל מערכת היחסים הזו רציתי לראות את הרגש, חיפשתי את הכנות ואת הקרבה ודווקא ברגע הפרידה דיברנו בשיא הכנות ומתוך תחושה של שותפות לגורל של נפרדים, היינו הכי קרובים וטבענו ברגש. ברגע המיוחד הזה כל הזמן שיננתי לעצמי שזה הרגע האחרון ומכאן הייחוד שלו, שדווקא ברגע שבו אתה מרגיש שאתה כמעט מאבד, אתה מתחיל להעריך את מה שהיה.
היה או לא היה, חייבים להשאיר את השאלות בצד, כי כבר מצאנו את התשובה. השאלה שתלויה עכשיו באוויר היא מה הלאה? כל מה שהיה צריך להיאמר כבר נאמר, הדמעות יבשו, הערק נגמר ועכשיו מה?

'יחסי המין הופכים טובים כשאין קרבה'
ברוח הקיץ סיכמנו על זיון פרידה. הגראנד פינלה למסיבת הפרידה הפרטית שלנו, עם מצעד הלהיטים ובקשות מיוחדות. אני מקווה שזו לא 'הפעם האחרונה' כמו שמכור להרואין אומר שזו 'המכה האחרונה' שלו, כי כמה קל ליפול לשם. עוד מעט יתחיל החורף, עוד מעט יהיו לנו כמה לילות בודדים, עוד מעט נצטרך לבחור בין סקס עם עצמי, סטוץ או סקס עם האקס. הכי טעות. זו הדוגמא הקלאסית לאיך טוב יכול לעשות לך רע.
אז נישאר ידידים? אולי יום אחד, אולי זו תחילתה של ידידות מופלאה, אבל כרגע, על מי אנחנו עובדים?
כל אחד צריך להתמודד עם הפרידה בעצמו, אני לא יכולה להתנחם אצלו בפרידה ממנו, זה סוג של ניגוד אינטרסים. אולי ההתמודדות שלי תהיה הדחקה, אולי שיחות אינסופיות עם חברות, אולי להעסיק את עצמי עד אובדן הכרה או סתם לכתב, אבל אני ממש לא צריכה שיסתובב לי בין הרגליים כמו תזכורת מעצבנת לכמה היה טוב לפני שהתחיל להיות רע.
תמיד דגלתי בשיטה של המאפיה 'לא להשאיר קצוות.' כדי שלא יהיו פיתויים צריך למחוק את הנייד שלו, להוריד אותו מהמסנג´ר ואיפלו לא לנסות לתקשר איתו בטלפתיה. זו הדרך הקשה, אבל גם המהירה ביותר להתגבר על הפרידה (אפשר להיעזר גם באלכוהול ובמשככי כאבים). במידה לא מבוטלת של משמעת עצמית, אני חייבת לזכור שאם אביט לאחור, אהפוך לנציב מלח.
אחרי חודש חודשיים, אחרי שכולם, כולל אותי, ישכחו שנפרדתי, הכל פתאום יחזור להיות כמו שהיה. שוב דייטים, שוב קיטורים על גברים, שוב התרגשויות קטנות וחיזורים. אז רגע לפני, כדאי לעצור שנייה ולנסות ללמוד עוד משהו על עצמנו מהמערכה האחרונה.

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות