בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו


רפי גינת לחופש נולד
-------------------------

באחד מערבי שבת, מתנדנדת כהרגלי לארוחת הערב המשפחתית,

ניצב מולי אבי, ובפנים חמורות סבר הודיע לי שנמאס לו לכסות עבורי את האוברדרפט, לחלץ אותי מבעיות בעבודה, לשלם לי את הביטוחים ולהסביר לחברים שלו בפעם המי יודע כמה, שבכל פעם שמתפרסם עוד מאמר שלי לא הבת שלו היא זו שכתבה את הדברים הבזויים האלו, אלא בחורה אחרת, ששמה זהה לשם בתו, והמוציאה לבת שלו שם של שרמוטה. סיפורה של רותם ניאזוף.
 
באותו ערב, בדיוק כשעמדתי למצוא את כל התשובות לשאלותי בתחתיתו של בקבוק הערק שלי, פנה אליי אבי המיואש, ובתחינה דומעת ביקש ממני להכיר את בנו של המנכ'ל שאיתו הוא עובד. 'בחור משכמו ומעלה...' הוא אמר. 'לא מעוניינת', עניתי תוך שאני לוגמת עוד כוסית ומתפללת לאלוהים שיחנון אותי מהסיפור הזה על ידי התקף אפילפסיה. 'תראי, זה לא נתון לוויכוח. 'כבר אמרתי לו שאת מוכנה, ואני, נמאס לי ממך ומאחותך שלא מתחתנות, ואני כבר בן שישים ושבע, אני לא יודע עד מתי....' בשלב זה נפלאות האלכוהול וכמות החריף שערבבתי יחד למעין קוקטייל חלומי עשו את עבודתם נאמנה, ולמרות ששפתיו של אבי זזו במהרה, לא שמעתי מילה אחת, ורק ישבתי מולו מחויכת ואופטימית. כל כך אופטימית, עד שהסכמתי להכיר את אותו בן של מנכ'ל העונה לשם המעליב – צוקי.

סוגיית הדייטים היא בעיה שמטרידה את כלל הציביליזציה מקדמת דנא, אך אין זה המקום להביא בפניכם הסברים מפרכים אודות סוגיה זאת, שהרי לא מדובר באיזו משימה הומאנית למען הבאת שלום עולמי. מאידך גיסא, מי שמצוי וותיק בגזרת הסינגלים יודע שמשימת הדייטים, לא רק שהיא מחייבת כשלעצמה, אלא שהיא מזכירה צו שמונה, ולעיתים אף מצריכה היערכות בהתאם.

אך הסירו דאגה מליבכם, אין מדובר בעוד מניפסט חברתי ונוקב אודות תרבות הדייטים שלנו כולל ניתוחים ודיווחים. אין לי כל כוונה להלאות אתכם בפרטיו המיותרים של אותו דייט ארוך, מיותר ומייגע עם צוקי השמוק ועל מפח הנפש שנגרם לי בעקבות הפגישה איתו. הסיבה לפריסת המידע במאמר זה מובאת כשירות לציבור הרווקים באשר הם, ונועדה לעסוק במיקומו הפיזי של הדייט והאם אותו מיקום מהווה איזשהו פרמטר כמקדם ניבוי להצלחתו.

לכן, לאור הסיפור שאיתו פתחתי את המאמר, ולאור אינספור פגישות מיותרות עם בחורים שחלקם הגדול גרמו לי להאמין שהטחורים שלי כבר נראים יותר טוב – החלטתי להביא התערבות שמימית מנקודת מבטה של אישה, חובבת הז´אנר לפרקים ומשביתת שמחות ברוב המקרים, ולהאיר את עיניכם באשר למקומות שבהם אנחנו בוחרים להיפגש בפעם הראשונה.

בית קפה – באחד הדייטים היותר מוצלחים שהיו לי פעם, שלף הגבר שלמולי את ארנק הלואי ויטון שלו ובעודו משלם על השולחן אמר לי בנונשלנט: 'שימי לב, מה שמבדיל בין גבר אמיתי לקוקסינל הוא עשרים שקל' – דהיינו, רצה הבחור לומר שהעובדה שהוא משלם עליי הופכת אותו לגבר שבגברים (עזבו את זה שאמירה כזאת הגיעה מפיו של מישהו שרק הרגע שלף מכיסו ארנק קטנטן שמשמש בדרך כלל כפאוץ´ לקהילה המתקבצת מידי יום בחוף מנדרין, ובעבור 20 שקלים ניסה להרוויח את גבריותו...).

ובכן אין מה לשקר, לנו הנשים יש נטייה להתרשם מגברים אשר שולפים שטר של מאייה בהינף ראש, תוך שהם לא מחכים לעודף, מסמנים לנו 'יאללה בואי..'. אין ספק שבמחוות כאלו ניתן לכבוש אותנו ולא משנה אם הגבר שלמולנו הוא קטסטרופה אנושית מהלכת, וגם הוא הגיע לדייט לבוש בטייטס מעוטר בפייטים הוא לנצח ייזכר כלארג´ שלא מן העולם הזה ואפשר שניתן לו עוד סיכוי.

אך אבוי אח שלו, היה והגורל זימן לך לדייט כוסית דקיקה ולא מחשידה ואתה במצב של התעלות נפש חושב כבר על קולות הבשר המתנגשים זה בזה בעודך תוקע אותה, כשלפתע וללא שום הכנה מוקדמת גילית לחרדתך כי רק הרגע הזמנת לארוחה בולמית סמויה בהתקף אכילה.

במצב כזה לא ניתן להתחמק מתשלום אם כי בתום התקף הבולמוס במקום לתת לה לדחוף שתי אצבעות לגרון, חשוב על אלטרנטיבה יצירתית שתועיל לשניכם במקרה הזה.

אלנבי פינת בן יהודה – דייט ברחוב הוא אינו עניין להשתעשע בו, לכאורה נראה כי שניכם רווים ממפגשים חסרי תועלת תוך רביצה אינסופית בבית קפה השכונתי עד שהחלטתם למזער את האסון ולקבוע ברחוב – אך מה קורה כשאחד משניכם חש צורך לנוס על נפשו ובחסות העוברים ושבים השאיר אתכם לנהל שיחה עם שלל הנרקומנים הישובים בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה?

ואני אומרת, כל ניסיון להצדיק דייט מהסוג הזה ולהציג אותו באור חיובי בטענות כאלה ואחרות יעלה יפה בערך כמו ניסיון לשכנע אותי שלהיות אניטה פללי זאת לא פדיחה..

לכן, אם נשארה בכם טיפת כבוד למוסד הדייטינג אל תקיימו אותו ברחוב, אל תתנו לאיזה מודרניזציה להוביל אתכם לקיים את הדייט כאילו הוא אירוע שולי ומיותר בסדר יום שלכם ולתת לו מקום של דרך אגב.

סופר פארם ליד עמדת הקונדומים וחומרי הסיכה – ובכן, מפגש הזה הוא אקראי והוא מהמוצלחים והחביבים עליי ביותר, במקרה כזה הבחור שנזדמן לאותה עמדה בדיוק על מנת להצטייד באספקה שוטפת של קונדומים, נתקל בך במקרה והוא אפילו לא יודע שהוא עובר כרגע סוג של אודישן.

בתור מישהי שבקיאה בהלכות השרמוט והצייד אשלשל למאמר זה מספר טיפים שבסופו לא רק שתצאי עם חבילת מגבונים לחים, פדים אווריריים וחומרי סיכה לתפארת מדינת ישראל – אלא תצאי כשאת מצוידת בחתן פוטנציאלי ועם סיכוי טוב שיהיה לך על מי לדהור הלילה כאילו היית הגרסה הנשית של רפי גינת אחוז האמוק במבצע אחד פלוס אחד ברולדין (רפי גינת, לחופש נולד!!).

והמהלכים להלן:

1. עמדי ליד עמדת הקונדומים ועשי עצמך חסרת אונים.

2. נסי להראות תלותית, סקרנית ותמימה.

3. סמני באלגנטיות לבחור הראשון שעליו נחו עינייך על מנת שיתקדם לעברך.

4. פתחי שיח ידידותי בגין טיב חומרי הסיכה ושתפי אותו במצוקותייך ולבטייך.

בתום שיח זה את יכולה להיות סמוכה ובטוחה שאת שיחתכם על פילוסופיה קיומית תנהלו אחרי שהוא ביצע בך טיפול סיכה מקיף ואת הפגנת במלוא הדרך מיומנות כובשת ברזי התנועה המעגלית (אכן גילוי בעל טעם רע במיוחד שהוא לא יותר מסתם פנטזיה של המחברת הנמצאת בימים אלה בהתקף מגלומני קשה).

לסיכום:

תם אך לא נשלם מאמר משובב נפש זה, ולמרות שחשבתי לסיים את הלקסיקון הזה בנימה אופטימית ולהביא טיעונים בעד מוסד הדייטים באשר הוא, אסיים אותו כראוי לבחורה הזעופה שאני.

ניסיוני המר והעמוס דייטים, לימד אותי שהמקום המסוכן ביותר לקיים בו את המפגש הראשוני הוא בבית, שם אין מלצרים, אין שעות סגירה ואין מצב ששיחת טלפון תחלץ אותך מהדייט המיותר הזה בטענה שפרצו לך הביתה.

מצד שני, כבר היו דברים מעולם (ולאחותכם היו גם היו..) שהפגישה הייתה כל כך מוצלחת וכימיה מדהימה עד שלא יכולתם להתאפק וסיימתם את הערב במצב מאוזן בחדר המיטות כשאתם מריירים, מתנשפים ועוסקים במלאכת הקודש של החלפת מיצים. אחרי מצב זה עתידו של הקשר עלול להיראות כמו הראש של אודטה – גדול, רעשני ואופטימי אבל במצב טרמינלי .

באופן כללי אין מתכון אחד שהוא אידיאלי לדייט מוצלח, המפגש הראשוני תמיד יהיה מלווה בפחדים וחששות לגבי העתיד לבוא וגרוע מכך, אין ייאוש יותר גדול המתפתח בכל פעם שאנחנו מבלים שוב במחיצתו של דייט כושל מהגיהינום – לא חשוב איפה נבחר לקיים אותו.

למיקום אין השפעה כזו או אחרת על טיב הדייט, אם מצאתם חן אחד בעיני השנייה אז סביר להניח שתעבירו ערב מוצלח ביחד גם אם הייתם מבלים אותו שכובים במחיצת פחי הזבל בשכונה קשת יום בלוד (אגב, לוד, עיר ליד רמלה שנמצאת בדרך לשום מקום ומכילה מספר מוקדים של כספוסמים. פטנט שמוחי הקודח לא הצליח לעלות עליו בעוד שבלוד עשו ממנו קריירה..).

מחברת המאמר מוכנה לשלם 100 שקל לאנשים שיועילו בטובם להלל אותי בטוקבקים חיוביים.

שאו ברכה.
 
באדיבות:מגזין יופי
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות
 
  תגובות  
  כתבה מיותרת על כלום
שירה   - ‏23/‏10/‏2007 07:16 
1.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2017, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות