בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
רוחניות

לדעת לסלוח
---------------------------------
"למה אתה נראה כל כך עצבני?" שאל אותי מורי.
- "כי הבוס שלי העלה לי את הסעיף היום" התחלתי לספר.

כעבור 20 דקות שאני מספר בדיוק את המקרה על כל פרטיו, ומתאר את הבוס על כל מגרעותיו, ומאשימו בכל עוונותיו, וכועס ושוצף עליו ועל מעשיו, עוצר אותי מורי, מסתכל עלי ושואל:
- "מתי כל זה קרה?"
- "בשבוע האחרון, במהלך כל השבוע. מזל ששבת היום ואני לא עובד אחרת הוא היה גם היום מטריף אותי לחלוטין".

-" אז למה אתה לא סולח לו?"
-" מה זאת אומרת למה לא?! כי לא מגיע לו שאסלח לו!" אמרתי בזעם מה על מורי, אשר בכלל העלה את האופציה שאני אסלח לו.
מורי הסתכל עלי וחייך כמעה, "מה יקרה אם תסלח לו?"
-" מה זאת אומרת , מה יקרה!? כל המקרה לא היה בכלל באשמתי, אז למה שאני אסלח לו, שילמד לשים לב לפרטים המדויקים לפני שהוא עושה האשמות!"
-"כן, כן," אמר מורי בחוסר סבלנות מה, ובכל זאת המשיך להקשות עלי את החיים "אבל נניח שתסלח לו, מה יקרה? ממה אתה מפחד?"
-"אני לא מפחד משום דבר!"
-"אז למה אתה לא סולח לו?"
-"למה שאני אהיה הפרייר שלו?! הוא ידפוק אותי ואני עוד אסלח לו על זה? אין שום סיבה שבעולם שאסלח לו!"
- מורי חייך,"אתה שם לב באילו טונים אתה מדבר כבר למעלה מחצי שעה?"
-" כי הוא עיצבן אותי"
-"אבל הוא לא פה עכשיו, נכון?" אמר מורי, והתחיל לחפש במבטו מסביב..
-"לא הוא לא פה עכשיו" אמרתי בחוסר סבלנות מופגן. לא מבין לאן מורי מושך.
באדיבות אתר מאמרים


מורי המשיך: "אפשר להראות לך משהו?"
-"בוודאי" אמרתי. מתוך ציפייה ללמוד משהו חדש...
-"אמרת שאתה לא רוצה לצאת פרייר, ושלא מגיע לו שתסלח לו, נכון?"
-"כן" הסכמתי במעיין אי נוחות, איכשהו ראיתי לאן מורי מנסה להוביל אותי.
-"תגיד לי בזה הרגע ממש, הוא לא פה פיזית, אלא במחשבותיך נכון?"
-"כן".
-"והוא ממשיך להרגיז אותך?"
-"כל הסיפור כולו מרגיז אותי".
-"עכשיו, אתה הרי יודע שכשאתה כועס היחידי שסובל באמת מהכעס הוא הגוף שלך, נכון?"
-"כן".
-"כלומר אתה מעניש את עצמך ברגעים אלו, על מה שקרה במשך השבוע..."
-"אבל.."
-"רגע, בלי אבל!? קטע אותי מורי והמשיך, "לפני שאתה מצטדק. העובדה עדיין קיימת. יום שבת היום, אתה לא בעבודה, הבוס בכלל לא בסביבה, ובכל זאת הגוף שלך סובל מהעצבים שאתה נכנס אליהם בכל פעם שאתה נזכר במעללי הבוס במשך השבוע. נכון עד כאן, עובדתית?"
-"כן" עניתי במעיין חוסר אונים מול נכונות דבריו.
-"לא היית רוצה חופש ביום שבת מהבוס וממעלליו? לא היית מעדיף להיות מסוגל לספר את הסיפור אבל מבלי להתפוצץ מעצבים כל פעם מחדש?"
-"בוודאי שכן" עניתי נחרצות. "אבל איך אני יכול, הסיפור ממש ממש מרגיז אותי?"
-"או!" אמר מורי במעיין התלהבות של מישהו שמצא את המטמון. "עכשיו אתה מוכן ללמוד, שמת סימן שאלה ולא סימן קריאה, עכשיו יש לאן לצמוח, האם זה מעניין אותך ללמוד משהו מכל הסיפור הזה?"
-"בוודאי שכן, תמשיך... אני מקשיב".

-"נניח שהייתי מלמד אותך טכניקה עתיקה להשתחררות מהכעס, מהעצבים, מהפגיעות ומהעלבות, טכניקה שהייתה מביאה אותך למצב שבו היית יכול לספר את הסיפור מבלי להתעצבן כל פעם מחדש, אלא ממקום של השלמה ו/או שוויון נפש ? האם היית משתמש בה?"
-"זה תלוי". חיפשתי את המלכוד. מתוך הכרה עם מורי, בטוח שיש פה מלכוד כלשהו.
-"עזוב אותך משטויות, אני לא מנסה לעבוד עליך, אתה כבר אמור להכיר אותי!" אמר מורי בחוסר סבלנות על השטויות שלי.
-"טוב, כן, אם תלמד אותי טכניקה אשר עושה את כל זה, אז בטח שאשתמש בה, אני לא נהנה במיוחד לכעוס כשאני אמור דווקא ליהנות. יום שבת היום, אמור להיות יום מנוחה בעיקר מהעבודה ומהבוס".

-"נפלא, עכשיו בוא ונבחן מצב היפותטי, נשים את הבוס שלך בצד לכמה דקות, נניח שמר X פגע בך / עלב בך ואתה כועס עליו. מי הוא זה שסובל יותר מבחינה נפשית ופזיולוגית?"
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות