בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
תרבות

הכוכבים של דוד
16/05/06
ספר חדש "סטארס אוף דייוויד", שטרם תורגם לעברית – מאגד ראיונות עם כשישים יהודים-אמריקאים מפורסמים שערכה אביגיל פוגרבין על זהותם היהודית.מערכת "אומדיה" מגישה כתבה ראשונה בסדרת השיחות המרתקות

הביטוי "Stars of David" הוא ביטוי בעל משמעות כפולה. מצד אחד, פירושו הוא הסמל היהודי "מגיני דוד", ומצד שני מתאים הביטוי "כוכבי דויד", הקולע יותר לפירוש "כוכבים יהודים". ואכן בספרה של אביגיל פוגרבין אסופת ראיונות עם יהודים ידועי-שם מארה"ב ממגוון רחב של תחומים. הספר מתרכז בנושא הרלוואנטי מאין-כמוהו ליהודי אמריקה הגדולה: זהותם היהודית. הכוונה היא לרקע היהודי מבחינת מסורת, ביה"ס היהודי, נישואי תערובת ועוד. חלק מהמרואיינים התייחסו לאופן שבו הם רואים את ישראל. על ההיבט הייחודי של כל אחד ואחת מה"כוכבים" שלנו בהוליווד הנוצצת נסקור בכתבה שלפניכם.

ג'ואן ריברס (ג'ואן מולינסקי)

הקומיקאית היהודייה השנונה, בעלת התודעה היהודית המפותחת, מציינת בספר כיצד נאבקה בין היתר בנור מלכת חוסיין, אשר הוציאה ספר שלדבריה הוא ממש אנטישמי. והיא באה בטענות ליהודים שרוכשים את הספר זה בשביל לגלות בו את עצמם.

המחברת מציינת כי ריברס נלהבת בנאמנותה לישראל, שהיחס של הממשל כלפיה, הוא עבורה אבן בוחן.

"אומר לך משהו", מספרת ריברס, "עזבתי את קלינטון, כיוון שהוא עזב את ישראל, ואם בוש מגן על ישראל, אני אגן על בוש. כאן נמצאת הנאמנות שלי. אני הגירסה ההפוכה לדיקסי צ'יקס", היא צוחקת. (מדובר בלהקת קאנטרי מטקסס שהפסידה כלכלית בעקבות התבטאות נגד בוש – ר.פ.). "כיוון שישראל לא תלך לעזאזל עם בוש", היא מקווה.

ריברס חרדה לגורל ישראל: "אני מפחדת שהם הולכים למחוק אותה מעל פני האדמה. אני מקווה שהם ייקחו אותנו, את כולנו עימם, כיוון שיהודים לא צריכים ללכת בשקט הפעם. אם הם הולכים להרוג אותנו, אנחנו נהרוג בחזרה". פטריוטיזם בהתגלמותו.

שרה ג'סיקה פרקר (שם אביה הוא שיבוש השם בר-כהן במקור)

דמות אחרת המגיעה מגישה קצת שונה היא השחקנית המוכרת שרה ג'סיקה פארקר (כוכבת הסרט "סקס והעיר הגדולה" ובסרטים קומיים-רומנטיים אחרים). פארקר נשואה לשחקן היהודי מת'יו ברודריק, היא חצי יהודיה (מצד אביה), אך רואה עצמה כיהודייה לכל דבר.

על רקע קריאות ההתפעלות המביכות שהוציאה מפיה כשהציגה את הסרט "גן עדן עכשיו", כזוכה בפרס גלובוס הזהב, מפתיע היה לשמוע את פארקר אומרת כי הסכסוך בארץ גורם לה ולבעלה לחוש יותר יהודיים. "זה גורם לך להזדהות. אני חשה הרבה יותר חזק לגבי המצב שם ואני חשה טיפשה בקשר לכך, כיוון שאיני מכירה את ההיסטוריה. אך אני יודעת שאני מרגישה צורך לגונן כאשר אנשים אומרים 'כיצד ישראל יכולה להיכנס עם טנקים?'. מה הם אמורים לעשות בדיוק? ילדים נהרגים בידי אנשים, הקושרים חגורות נפץ לגופם כשהם פוסעים לעבר שוק ציבורי. כך שתגובת ישראל לכך היא להגן על עמה. איני מעריצה של אריאל שרון, אך מה הישראלים אמורים לעשות? רק להיות מהוגנים? כשאתה שומע על אותם אנשים יוצאי דופן שמתו, זה גורם לך לחוש הרבה יותר יהודי", היא מפצירה במראיינת.

פוגרבין אף מציינת שלפארקר קשה לשמוע אנשים המפקפקים בהתנהלות של ישראל. "עבורי זה כמו לנהל ויכוח הגיוני עם מתנגד הפלות. איני יכולה לנהל דיון שכזה כיוון שאין היגיון שמיושם מצידם, כי אם אינך מבין למה ישראל מגנה על עצמה, מה יש להתדיין איתך. הקיצוניים רוצים שהיהודים ייעלמו, אז למה שהיהודים יחושו בטוחים?".

ג'ייסון ( ג'יי) אלכסנדר (גרינשפן)

מגלם דמותו של ג'ורג' ב"סיינפלד", השחקן ג'ייסון אלכסנדר, ששם משפחתו המקורי הוא גרינשפן, נשוי ליהודייה. הסיבה שהניעה אותו להשאיר את ילדיו בבית-ספר יהודי, נעוצה בחוויה שרכש בביקורו בישראל. "כאשר הייתי בן 21, ביקורי בישראל היה לחוויה ששינתה את חיי", הוא מספר. "לא היהדות הדתית, אלא דווקא הקשר התרבותי. זה נהייה חשוב עבורי. והפנטזיה שלי היא שילדי יוכלו, באופן אישי, כשיתכוננו לקראת הבר-מצווה שלהם, ללמוד על ההיסטוריה הזאת ואת הדרך שעבר העם שלהם, ואני אקח אותם בידיי לישראל ואומר להם. 'כאן הכול קרה. ההיסטוריה היא אמיתית' ".

המחברת מציינת כי אלכסנדר היה מעורב ביוזמות שלום בארץ בין ישראלים לפלסטינים, אך הוא בדרך כלל נמנע מלעמוד בחזית של מאבק יהודי. "אני תמיד אומר, אם אוכל, אעשה זאת אבל למעשה איני היהודי הנכון למשימה כזאת".

ג'יימס רובין

הדובר לשעבר של הבית הלבן בזמן ממשל קלינטון, ג'יימס רובין, נישא לכתבת הלא-יהודייה כריסטיאן אמנפור. הוא מספר כי מאז ומתמיד זהותו היהודית נתפשה בהקשר התרבותי. רובין ביקר בארץ לראשונה בגיל 13 בחודש אוגוסט, ביקור שלא זכור לו לטובה.

"אני זוכר אותו כאחד הטיולים הנוראיים ביותר. בעיקר משום שהורי רצו שנבקר באתרים שונים, ואילו אני רציתי ללכת לחוף הים לשחות ולשחק, כפי שאוהבים לעשות בנים בגיל שלי. הוכרחתי ללכת למוזיאונים, היה חם ונסענו במכוניות חמות".

אולם בביקורו השני, בשנת 1982, בזמן מלחמת לבנון כאשר טייל בארץ לבדו הוא נדהם מהעובדה כי כולם, מהשרת ועד למנתח – כולם היו יהודים. "לראות חיילים יהודים, אתלטים יהודים, אנשים שהיו גאים בתכונותיהם הפיזיות על פני התכונות הרוחניות – היה משמעותי עבורי. כיוון שבאמריקה, היהודים שהייתי עימם במגע נהגו לאמוד את עצמם יותר כשואפים להיות בכיתות מדע או ככאלה ששאפו להיות רופאים. זה יצר רושם חזק עבורי – בגיל 20 ומשהו לראות את בני גילי הולכים להילחם כטייסים".

רובין התייחס לטענות שהועלו נגדו על כי נהג בישראל בעוינות, כשהשתייך לממשל קלינטון בסכסוך עם הפלשתינים. "כן, נתקלתי בהאשמות על היותי יהודי בעל שנאה-עצמית, כשהיינו קשוחים עם ישראל, ומצד שני הרגשתי זאת גם מצד הערבים שהשתמשו בשמי היהודי כנגדי, אך אין לי חרטות בעניין זה. האמנתי שאדם יכול להאמין בחוזקה לגבי ביטחון מדינת ישראל, ולעיתים לא להסכים עם הממשלה שם. ואף יכול לא להסכים לגבי מה שטוב לישראל, ובוודאי כשמדובר לגבי מה שטוב לארה"ב".

לדבריו, הטענות לגבי נאמנות כפולה לא הועלו כלפיו. "הייתי שם כדי להגן, לשאוף, ולקדם אינטרסים אמריקניים, ותשעים אחוז מהזמן זה גם התאים לאינטרסים הישראליים, ואם זה לא היה, אז לא הייתה דילמה בכלל" והוא מרמז בכך על נטילת הצד האמריקני על-פני זה הישראלי.

למרות יחסו הלא סנטימנטלי כלפי ישראל, כדברי המראיינת, רובין מציין שהסיבה מבחינתו לקיומה נותרה בהירה. "כל חיי, השואה צבעה את הבנתי על ההיסטוריה של העולם". הוא מציין בהקשר זה כי ביקר כחצי תריסר פעמים במוסד "יד ושם". ולרובין יש גם עצות לפתרון הסכסוך במזרח התיכון: "יש לי דעה מורכבת לגבי מה שיש לעשות בין הישראלים והפלשתינים, אך בדבר אחד אני מאמין. עד שהפלשתינים והערבים לא יפנימו את עוצמת הזוועה והסבל של השואה, ואף יאמינו בכך, יהיה קשה מאד להשיג שלום במזרח התיכון. אני סבור שזה מאד חשוב ליהודים ולאנושות".

נטלי פורטמן

הכוכבת ההוליוודית היא ילידת ישראל, שהוריה עזבו את הארץ כשהייתה בגיל 3, רואה את הקשר שלה עם ישראל כמרכיב חשוב בזהות העצמית שלה.

כשהיא נשאלת היכן היא חשה יותר יהודיה בארה"ב או בישראל היא משיבה שקשה לה להשיב: "כי אני גדלתי באווירה של לונג איילנד, אך אני מעריצה את האווירה בישראל, כך שאני נמצאת באיזשהו מקום מוזר באמצע".

כאשר למדה קורס בספרות ישראלית בהרווארד, היא הייתה חלק מעימות הנוגע לסכסוך הישראלי-פלשתיני בקמפוס. באביב 2003 סטודנט בשם פייסל קודרי כתב טור אנטי-ישראלי בעיתון הסטודנטים "Harvard crimson" תחת הכותרת "אידיאולוגיה של דיכוי". המאמר הקפיץ את פורטמן שכתבה לעורך מכתב תגובה זועם בשל העובדה ש"תעמולה שכזאת התפרסמה ברבים". במאמר הסתה זה הוא טוען כי יחסה של ישראל לפלשתינים הוא בעצם עימות בין אנשים לבנים לחומים. "חיילים לבנים הורסים מחנות פליטים של אנשים חומים ששכנו בהם במשך מאות שנים", לדברי קודרי. פורטמן מאוד הצטערה שבשל תגובתה למאמרו הוא זכה לקבל חשיפה בוושינגטון פוסט.

בתגובתה כתבה פורטמן כי חצי מהיהודים בישראל הם יהודים ספרדים, שלחלקם אותו צבע עור כשל הפלשתינים. היא גם הוסיפה כי "הערבים והיהודים הם היסטורית בני דודים ושאנו בני אותה משפחה".

לפורטמן אין בעיה שמשתמשים בה למטרות הסברה ישראליות. "נוח לי מאוד עם זה. אני מחפשת דרכים כדי לעזור כי אני אוהבת את הארץ", היא מספרת על עצמה בגילוי לב נדיר. לאחרונה, אומרת פוגרבין, פורטמן מגנה יותר על ישראל. "זה קורה לעיתים במסיבות בפני אנשים שלא יודעים הרבה, וכאדם שנולד בארץ, את נמצאת במצב בו את חייבת להגן על ישראל, כיוון שאת יודעת מה מונח כל כפות המאזניים. זה נהייה מרכיב יותר גדול מהזהות שלי בשנים האחרונות כיוון שמדובר בנושא של הישרדות".
 
Stars of david - Broadway Books, New York 2005, Page 389
 
במאמר הבא: על יחסם הדואלי לישראל של סטיבן ספילברג, נורה עפרון, פראן דרשר, טוני קושניר, אד קוץ', לארי קינג, ויליאם קריסטול ומארק ספיץ.
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות