בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
אטרקציות בעולם

דרום אפריקה: לרכב עם יענים
----------------------
לרכב על אופניים? בדרום אפריקה? בהחלט כן! הנופים המרהיבים, הדרכים הנוחות ומזג האוויר הנוח מזמינים אתכם לבוא לחופשה על גלגלים.


יוהנסבורג, יום שישי בבוקר. היום הראשון של הטיול. אני עומד ליד המסוע של המזוודות ומחכה לאופניים. הבוקר הגעתי בטיסה מת"א, והטיסה שלי לקייפטאון יוצאת בעוד שעה וחצי. אני קצת לחוץ כשכל הנוסעים כבר לקחו את המזוודות, ורק אני בוהה במסוע שמסתובב לו על ריק. יגיעו, לא יגיעו... כמו רולטה רוסית. מילא שהתרמיל שלי שלא יגיע, אבל האופניים...?לפתע אני רואה בפינת האולם שק שחור. האם אלו האופניים שלי? אני מהרהר בתקווה. אכן, מדובר באופניים. אני מרגיש הקלה, ובחיוך של מנצחים אוסף אותם.

המלצות למי שהחליט לקחת איתו את האופניים בטיסה

כדאי להתחיל לנדנד לסבלים על האופניים שלכם עם ההגעה למסוע המזוודות. הסבלים נמצאים מאחורי הווילון משם מגיעות המזוודות, וכמה ראנדים בהחלט יכולים לזרז תהליכים. אריזה: למי שבוחר לארוז את האופניים, מומלץ לפרק את המעביר האחורי (אחרת יש סיכויים שהוא יתפרק... כפי שקרה לי). על מנת להימנע מדליפת החומר נגד פנצ`רים עקב הפרשי הלחצים במהלך הטיסה, כדאי להוציא את האוויר מהגלגלים (טוב, גם כדי להפחית משקל מהאופניים). דרך נוספת להעביר אופניים היא למסור אותם מורכבות. עשיתי כך בטיסה חזרה, וזה עבד. אל על, כמו גם חברת התעופה הדרום אפריקאית SAA, אינה גובה תשלום נוסף בגין נשיאת האופניים, כל עוד אינכם חורגים מסך המשקל המותר. אם תהיו נחמדים גם יוותרו לכם על חריגה של 5 ק"ג.

לקראת הטיול

מדוע ליבשת השחורה? ראשית: שיקולי מזג אוויר. דרום אפריקה הינה אופציה טובה למי שמחפש טיול במזג אוויר נוח לרכיבה, כשאצלנו ובאירופה גשום וקר. בקיץ יש אור מ- 5:00 ועד 20:00, ואפשר לנצל את הימים. שנית: זמן טיסה. לא כמו לטוס לאירופה, אבל בטח לא כמו להגיע לאוסטרליה. לאל על יש טיסת לילה ישירה ליוהנסבורג. במקום לישון במיטה ישנים במטוס, ובבוקר מתעוררים בדרום אפריקה. אין צורך בויזה.



הטיול

יום 2-1: קייפטאון

טוב, אז עכשיו אני בקייפטאון. עיר חביבה, קטנה ממה שדמיינתי לעצמי. הרחוב הראשי נגמר לי מהר מדי. עדיין לא הוצאתי את האופניים מהאריזה ומנסה לפגוש רוכבים, אבל היכן? פה ושם אני רואה רוכב עם טייץ ומנסה להשיג אותו, אבל הוא נעלם לי באחת הסמטאות. בטיסה פגשתי בחור ישראלי, אבל הכיוון שלו זה ים, מסיבות עד אור הבוקר, מועדוני ריקודים, ו... לקום ב-12:00 בצהריים. אני לעומתו באתי כדי לקרוע את המושב של האופניים. ביום הראשון אנחנו עושים סיבוב בעיר, ומיד מתוודעים למקצב האפריקאי שלה. חבורות של נערים רוקדים, שרים במקהלה ומופיעים במועדונים. פגשנו חבורה של נערים שהופיעה ברחוב במחזמר מדהים. במסעדה Mama Africa שברחוב Long מקיימים קבוצת נערים כל ערב הופעה מדהימה עם תופי ג`מבה. בערב בו נכחתי שם הופיע נער עם קול של זמר אופרה, שביצע שירים מדהימים.

ביום השני לטיול אני מחליט לחזור למוטב, ומנסה לברר פרטים לגבי טיולי אופניים המאורגנים על ידי חברה מסחרית. כך, חשבתי, אוכל גם להכיר רוכבים ולהצטרף אליהם. החלטתי להצטרף לקבוצה המאורגנת של חברת Downhill adventures לרכיבת downhill מהר השולחן (350 ראנד כולל אופניים שלהם, ו-300 ראנד עם אופניים שלכם). טוב, אני אומר לעצמי, "צריך להרכיב את האופניים" ומתחיל בעבודה. אחרי שאני מוציא את השלדה חשכו עיני. המעביר האחורי מפורק לגמרי מהשלדה. מה אני עושה עכשיו? בעוד שעה אני צריך להיות בנקודת המפגש. מעולם לא הרכבתי או פירקתי מעבירים לא קדמיים, ובטח שלא אחוריים. אחרי דקות ארוכות של חרדה, ואחרי ששהסתבכתי גם עם השרשרת שהחליטה לתרום חלקה להמסיבת ההפתעה הזו, הצלחתי להביא את האופניים למצב של רכיבה (הסתבר לי כי ניתן להצמיד את המעביר האחורי גם ללא ברגים לשלדה, מכיוון שהשחרור המהיר מחזק אותו- טוב רק בתור עזרה ראשנה...).

את המסלול להר השולחן בהחלט תוכלו למצוא לבדכם: רוכבים במעלה ההר (רכיבה של כשעה מהעיר בכביש), ומייד לאחר שעוברים את הכניסה לרכבל יופיע מפרץ חניה בצד שמאל של הכביש ממנו יוצא הסינגל. הרכיבה הסתיימה בשעות הצהריים, ולי נותרו עוד כוחות. אני יוצא לרחובות חמוש באופניים ובמוטיבציה לדווש, ורוכב לאורך החוף באיזור Sea Point. אחרי רכיבה של כ-20 דקות אני מבחין ברוכב כביש. אני מתחיל לרדוף אחריו ותופס אותו אחרי כ-10 דקות. הבחור מסתבר מתאמן לקראת ה- Aurgos, מירוץ האופניים הגדול של השנה. 120 ק"מ ברכיבת כביש במסלול מסביב לאיזור קייפטאון, ומשתתפים בו כ- 35,000 רוכבים. גם רוכבי השטח אינם מקופחים, ולהם מסלול בן 50 ק"מ, ומשתתפים בו כ- 1500 רוכבים. באירוע, שהוא הפופולרי ביותר בקרב הרוכבים, משתתפים מתחילים, חובבים ומקצוענים. כידוע, לדרום אפריקה נציגות מכובדת בקרב חבורת הרוכבים הטובים בעולם. האירוע מתקיים ב-16 למרץ כל שנה, וניתן להירשם אליו גם למי שאינו תושב המדינה.

אחרי שיחת היכרות קצרה עם הבחור תוך כדי דיווש, מסתבר שהוא רוכב לכיוון Haut bay. אחרי שאיימתי עליו בתביעה משפטית על בסיס אי הסברת פנים לתייר, הסכים שאתלווה אליו. הרכיבה לאורך המפרצונים מרהיבה ביופיה וכדאי לנסות. מדובר בכ-3 שעות כולל עצירה ב- Haut bay. בדרך חזרה אני תופס שני רוכבי כביש (יותר נכון הם תופסים אותי). החבר`ה האלה מזכירים לי את התופעה של נשר. אחרי מספר מילות היכרות אני מוצא עצמי רוכב חזרה לעיר עם שני הרוכבים לאורך המצוקים. בדרך אנחנו אוספים עוד רוכבים, ולקראת סוף הרכיבה, כאשר אני סחוט לגמרי, אני "יושב" על הפלוטון החזק שמביא אותנו בקצב טוב לעיר.



בטיול להר השולחן הכרתי את המדריכים של הקבוצה, מגנוס וברי, ולמחרת אני מוצא את עצמי משתולל עם שניהם בסינגלים של Tokay forest. ברי, כבן 50, קטן מימדים, מראה לנו איך עושים זאת נכון. הוא אינו יודע פחד מהו, קופץ על מקפצות ויורד בסינגלים מורכבים. אני, שרוצה לשמור על טיול נקי מחבטות, מחליט לא לשתף פעולה עם האגו שלי ולהתעלם ממנו. למרות זאת אני מבטיח לעצמי שביום האחרון של הטיול, ממש לפני הטיסה, אני מגיע שוב ל- Tokay forest למקצה שיפורים. Tokay forest ממוקם 30 דקות נסיעה דרומה מקייפטאון– מומלץ. לינה בקייפטאון: כדאי לחפש מקומות מחוץ למרכז העמוס (Long street). מקום מומלץ- Ashanti backpackers.

יום 5-3: סטלנבוש

ביום השלישי לטיול אני מגיע ל- Wine lands, חבל ארץ מקסים שבו יודעים לעשות יינות מעולים. את הסיור באזור היין מומלץ לעשות יחד עם קבוצה ומדריך, כדי שתוכלו לטעום יין חופשי מבלי חשש לגמור עם האופניים באיזו תעלה בצד הדרך... המדריך שלנו למד 3 שנים על יינות, והוא מטבל את התיאורים על תהליכי הייצור של היין באגדות עם. מעניין. העיירה סטלנבוש (Stelenbosch) ממוקמת כ-40 דקות נסיעה מקייפטאון, וכאופציה ללינה אני ממליץ על האכסניה של ג`והן, Stumble in, ברחוב Market 36 במרכז. המקום הומה במטיילים ומנגן מוסיקת טראנס כל היום.

בסמוך לעיר ממוקמת שמורת טבע בשם ג`ונגרשוק (Jongershook). בשמורה קיימים מסלולי רכיבה בנופים מקסימים, ואפשר לבלות במקום החל משעתיים ועד ליום שלם. כדי להגיע רוכבים מהעיר צפונה לכיוון האוניברסיטה. מפות מסומנות מקבלים בכניסה. אני יצאתי לרכיבה של כ-5 שעות, וכל כך התלהבתי עד שלפתע באמצע שומקום אני מוצא את עצמי לוגם לגימה אחרונה משקית המים שלי. אני מביט סביב, ומגלה שאני לבד בכל ההר היפה הזה. לחזור אי אפשר כי כבר התרחקתי, ואני מחליט לנסות ללגום מהמים שמפכים באחת מהנביעות לאורך המסלול. המים קרירים, מרווים וניתנים לשתיה. לאחר הלגימה הארוכה, אני מהרהר מה יותר מסוכן- להתייבש או לשתות מים בשטח (את זה אני אראה בהמשך, אני "מרגיע" את עצמי). למי שמעוניין להצטרף לקבוצה ולהכיר מקומות נוספים, בחנות האופניים מייסון שבמרכז העיירה מארגנים רכיבות בימי שלישי, רביעי וחמישי. שעת המפגש: חמש וחצי בערב מול החנות. הרכיבות אינן כרוכות בתשלום.

יום 9-6: סוולנדם

כן, לא טעיתם, יש צליל הולנדי בשם והולנדים רבים מאכלסים את העיר. יש במקום גם סכר (Dam) המרמז על מקור השם. המקום בו לנתי נקרא Swellendam backpackers והוא מומלץ. האכסניה ממוקמת על גבול שמורת מרלוט, ורכיבת בוקר או ערב בהחלט מומלצת בשל הנופים עוצרי הנשימה. בכניסה לשמורה ניתן לקבל מידע הכולל עצות ומפות. כדי להגיע לעיר לקחתי את הכביש לאורך קו החוף על מנת ליהנות מהנופים עוצרי הנשימה לאורך המפרצונים היפים בדרך. על מנת ליהנות מדרך זו צריך לנסוע דרך העיר Betty bay. אפשר לעבור גם דרך הרמאנוס (Hermanos), עיר קייט יפהפיה, ממנה ניתן לצפות בעונה בלוויתנים.

אחרי נהיגה מהממת ומתישה של כ-7 שעות אני חייב להוציא קצת אנרגיות, ומיד עם ההגעה אני עולה על בגדי "עבודה" ומתחיל לדווש. מייד כשאני יוצא אני מבחין בקבוצת רוכבים. "ממש כמו החבר`ה שלי שרוכבים בירקון", אני מהרהר לעצמי, ומיד מנסה להשיג אותם. הם, מסתבר, אכן יוצאים לאימון משותף, ואני מיד נדבק אליהם. הם מופתעים למצוא רוכב שהגיח משומקום, וכמובן שמחים לצרף אותי. כבר אחרי כמה דקות רכיבה אני מרגיש איתם בדיוק כמו עם החבורה הקבועה שלי. מגיעים לעליות, החזקים מבינהם נושפים בעורפי, אבל אני מצליח לשמור על כבוד הקבוצה שלי ומסיים את כל העליות ראשון- איזה מזל... למחרת, אני מקבל את אותו "טיפול" מהארי, בחור גרמני שבא לדרא"פ, וכבר חודשיים מפדל ברחבי היבשת. הארי מראה לי מי הבוס ונוקם את נקמתם של החבר`ה מאתמול. הבחור, מסתבר, מתחרה בגרמניה, ונמצא בחופשה מתחרויות (אבל לא מ"לתת בראש"). יום לפני הוא רכב כ-200 ק"מ ב- 7 שעות רכיבה, ואני רוכב רק חלק מהמסלול שהציע לי, במיוחד לאור העובדה שמדובר ברכיבת כביש (קצת משעמם). המסלול עובר במעבר הרים יפהפה בדרך לעיירה מקסימה בשם Barrydaye. סך הכל הלוך ושוב 90 ק"מ.



בערב, וויליאם מנהל המקום מחליט לשנות לי את אופי הטיול, ומזמין אותי יחד עם קבוצת מקומיים לבר השכונתי. הרגלי השתיה של החבר`ה הללו הם כמעט כמו הרגלי הרכיבה שלי. אחרי שעתיים אני כבר אחרי 4 כוסות של Springbok, המשקה האלכוהולי המקומי, וכבר לא יודע איך קוראים לי. כל שאר החבר`ה מרגישים בעולם אחר. למחרת אני מרגיש את האלכוהול בגוף, ומחליט שמיציתי את הקטע הזה בטיול.

בבוקר, הארי מציע לי להצטרף אליו למקום מיוחד- שמורת De Hoop. השמורה ממוקמת כ-50 ק"מ דרומית ל- Swellendam וקיים בה מגוון של בעלי חיים: אנטילופות, ראמים, זברות, בבונים, יענים, צבאים ועוד בעלי כנף רבים. הרכיבה בתוך הספארי המקסים הזה לצד מגוון בעלי החיים, גורמת לתחושת עילוי למי שרגיל לראות מקסימום איזו נוטריה מבוהלת בנחל הירקון. ניסינו לעשות דראפטינג על בת יענה, אבל ללא הצלחה- הן מגיעות ל-70 קמ"ש! השמורה גובלת באוקיינוס ההודי, ואפשר לתפוס שלווה ולהירגע לקול צלילי הגלים באמצע או אחרי הרכיבה.

יום 12-10: נייזנה (Knysna)

מסביב לעיר קיימים מגוון מסלולי רכיבה. מקום מדהים שהוא גן העדן לאוהבי סינגלים וכך גם שמו, Garden Of Eden (נקרא גם Harcawell) ממוקם כ-15 ק"מ מזרחית לנייזנה על כביש N2. אני מגיע לעיר בערב, וכבר לא יכול לחכות למחרת היום כדי לעשות את הסינגל האדום שוורן פרייר המליץ לי עליו עוד מהארץ. בשעה זו השמורה סגורה, אבל אני מחליט כי אני חייב לנסות לפחות לראות היכן מתחילים, כדי להגיע למחרת ולהתחיל ישר את הסינגל. אחרי שעה כשמתחיל להחשיך, ואני שומע נהמות בבונים בשטח, אני מבין שאת הסינגל האדום כבר לא אמצא ומחליט לחזור למחרת כדי לנסות ולפגוש רוכבים שמכירים וידעו להסביר לי.

הסימונים בשמורה תוכנננו במיוחד לרוכבים, ובכניסה ניתן לקבל מפה ובה סימון כל המסלולים. המסלול האדום מומלץ, ולמרות העובדה שכתוב בכניסה כי המסלול סגור, אל תוותרו- אפשר לרכב את כולו. אורכו של המסלול האדום כ-24 ק"מ, והוא עובר בתוך סינגל ביער טרופי- מדהים! בהמשכו נפתח השביל לאוקיינוס ההודי– אין מילים...

טיפ: כדי להשלים את כל המסלול פונים ימינה מיד בכניסה, בדיוק היכן שיש שלט כי המסלול סגור, ורוכבים לאורך הכביש הראשי N2. בהמשך יופיעו הסימונים המתאימים.

מסלול רכיבה נוסף באיזור ממוקם ב- Homtini. כדי להגיע למסלולי הרכיבה צריך לנסוע כשעה לכיוון צפון מערב מהעיר. מפה מפורטת של המסלול ניתן לקבל בכניסה. מומלץ להצטרף למישהו מהאזור כדי לא לבזבז זמן מיותר על מציאת המקום. טוני לוק ישמח להדריך אותכם, ויגבה מכם 180 ראנד ליום רכיבה (הטלפון הנייד של טוני, למי שמעוניין: 7838392-082).

למי שמתגעגע לתת/לקבל בראש, בחנות האופניים Action בנייזנה מארגנים בכל יום ג` בשעה חמש וחצי בערב תחרויות שכונתיות מסוג Time trail. התחרויות מתקיימות בשטח (עם קצת סינגלים) והן פתוחות לקהל ללא תשלום. החנות נמצאת באזור הנמל של העיר (Water front), והם מאוד שמחים לרוכבים חדשים. אני מגיע למקום התחרות ומיד מבחין באווירה הנחמדה וברוכבים המתלהבים שכבר נמצאים על המסלול. סך הכל 30 דקות של רכיבה בקצב גבוה. אם נתקלתם בתקלות באופניים, ז`אק מ- Knysna cycling works ישמח לעזור לכם. הבחור מקצוען, אולם הציוד בחנות שלו יקר מדי.

למי שמרגיש את צורתו של האוכף באזור הישבן וצריך קצת חופש מהאופניים, שמורת Robberg היא המקום. בשמורה תוכלו ליהנות מטיול רגלי של כ-5 שעות בחצי אי מקסים עם מושבת כלבי ים, קורמורנים ושחפים. בחודשים מאי עד נובמבר אפשר לצפות בדולפינים ולווייתנים. בעיקר התרשמתי מצבעם הכתום עז של הסלעים (בלתי נתפס), וצבעו הכחול העמוק של הים. המסלול בשמורה עובר בתוך סינגל רגלי, ובמהלכו לפתע נכחתי ב"מטייל" נוסף במרחק כשני מטרים מולנו. הוא לא היה על אופניו אלא זחל על הגחון, ולא התרגש מנוכחותנו. היה זה נחש רחב כתפיים בצבע חום עז. לעומתו, חברתו של הישראלי, איתם טיילתי ביום זה, נתגלתה כבעלת פוביה לנחשים והחלה בתנועות השמורות לאנשים בפאניקה. כך אנו תקועים באמצע המסלול, ומנסים להרגיע את הבחורה כשהפחד מחלחל עמוק גם בתוכנו. האפשרות של חזרה לנקודת ההתחלה נראתה פחות אטרקטיבית, והחלטנו שמכיוון שלא יכולנו להזמין מסוק חילוץ נמשיך הלאה ו... יהיה מה שיהיה. לשמחתנו לא נתקלנו בנחשים נוספים בדרך. כדי להגיע לשמורה יש להיכנס לעיירת החוף המקסימה בפני עצמה פלטנברג (Pletenberg) ולמשוך לכיוון הים.



יום 14-13: Oodshoorn (אודסהורן)

ב- Oodshoorn מגדלים 80% מאוכלוסיית היענים בעולם. האווירה בעיר כפרית והאנשים מאוד נחמדים. המקום מהווה אופציה טובה בכדי להשלים את מלאי החלבונים, שהתדלדל אצלהם אחרי הרכיבות (בבשר היענים אחוז גבוה מאוד של חלבונים, ואחוז נמוך של שומנים- ממש אידיאלי). לעיר הגעתי בנסיעת לילה מנייזנה, ומיד הבחנתי בשינוי האווירה בין הערים. לינה: Backpackers Paradise, רחוב Baron van Rheede מספר 148- מומלץ. במקום מבשלים ארוחות ערב הכוללות כמובן אומצות יען משובחות (אל תוותרו), וארוחות בוקר עם ביצי יען (ביצת יען מספיקה לכ-20 איש...). לא רחוק מהעיר ממוקמת מערת הנטיפים המרשימה Cango. ניתן להגיע למערה ברכיבה (30 ק"מ על כביש בעליה מתונה), או להצטרף למרקוס, הבעלים של Paradise, שמארגן הסעות לרוכבים עם אופנייהם לראש ההר, משם ניתן לשחרר בלמים לאורך 23 ק"מ ולהגיע עד למערה, ואחר כך לחזור בירידה לעיר. עלות ההסעה- 80 ראנד כולל האופניים שלכם.

בדרך חזרה מהמערה לעיר, למי ש"הוקפץ" למעלה עם האופניים וסובל מנקיפות מצפון, מומלץ לרכב לכיוון מפל מים Rust, הממוקם כ-13 ק"מ מהדרך לכיוון מזרח. את סוף הדרך חזרה כדאי לעשות לא על הכביש אלא בשטח. כדי להכנס יש לעבור דרך הכנסיה, שממוקמת במרחק של כ-10 ק"מ מהעיר. כדאי להיכנס בדרך גם ל-Tea garden כדי לנוח, ומשם לרכב בשטח לאורך חוות היענים עד לאודסהורן.

למרות התיירותיות הנודפת מהסיורים בחוות היענים, הם מומלצים. בסיורים אפשר לקבל הסברים על כל התעשיה הענפה, וניתן לנסות רכיבה על יען– פעילות משעשעת למדי. במיוחד התפעלתי מהארבע ראשי שלהם. למי שמעוניין להתעמק יותר בנושא היענים, כדאי מאוד לבקר במוזיאון היענים הממוקם ברחוב הראשי. המקום פתוח עד 17:00 פרט לסוף שבוע.

יום 16-14: Simons town

סימונס טאון היא עיירה ציורית הידועה במושבת הפינגווינים שלה, אשר התמקמו להם ממש על אחד מחופיה (המושבה הגיעה לכאן לפני כ-3 שנים לאחר שהחליטו לנטוש את האי השכן, משום שנמאס להם להיות עוד חוליה בשרשרת המזון של הכרישים). אני מגיע לעיר בשעות הערב המאוחרות, ומנהל המלון בו שהיתי מציע לי ללכת ולראות את הפינגווינים. אני מסרב להאמין שאני הולך לראות פינווינים, הרי פינגווינים חיים בקוטב הצפוני, רחוק מבני אדם, מה יש להם לחפש בעיר? לאחר רכיבה של 5 דקות אני מגיע לחוף, ומיד נגלה לעיני מחזה מרהיב: חבורת פינווינים מתארגנת לשנת לילה על מדף סלע. המחזה מרנין ביופיו, ואני כמעט נשאר לישון על הסלע מרוב התלהבות. בסמוך קיים מתחם מגודר של מושבת פיגווינים- די תיירותי, אבל שווה.

אחת מרכיבות הכביש היפות בהן רכבתי היא זו שלאורך האוקיינוס, דרומה מהעיירה עד לכף התקווה הטובה. כף התקווה ממוקמת בתוך שמורה, והיא הנקודה הדרומית ביותר ביבשת האפריקאית (יש גם שלט כזה וכולם מצטלמים לידו). הבבונים בחניון הראשי של השמורה אוהבים לחטוף לכולם את האוכל, תזהרו. אני נכחתי באחד הקטעים המביכים/מצחיקים, כשבבון נכנס לתוך רכב חונה ובו אמא וילדה שקפצו מתוך הרכב במהירות גבוהה ממהירות הקול. הבבון, לאחר שראה כי מדובר ברכב עם מנוע חלש, החליט לוותר להם ולעבור לרכב הבא.



אם יש לכם עוד שלוש שעות פניות כדאי לרכב לאורך החוף צפונה דרך Fish hook, Muzenberg ולהמשיך מזרחה לאורך כביש R310- מדהים ועוצר נשימה. במרחק של כ-10 ק"מ מ- Muzenberg לכיוון מזרח על כביש R310 קיימת שמורת ציפורים מדהימה. השמורה לא נראית מהכביש והיא מוצנעת על ידי הדיונות. כדאי לחפש אותה.

זהו, צריך להיפרד, אבל כדי לשמור על הטעם הטוב אני מוצא את עצמי שוב, כפי שהבטחתי לעצמי, דוהר יחד עם מגנוס (ומתרסק...) בסינגלים המדהימים של Tokay forest. לטיסה אני מגיע מאובק, והדיילת מביטה בי בחשדנות.

כתב וצילם דורון צים (אשמח לענות לשאלות).
באדיבות: מגזין חו"ל
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות