בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
אקטואליה

הניצחון וההפסד של הטרור בספרד
10.01.07
התמודדות ספרד מול טרור אינה אחידה: מחד, היא בחרה להתקפל מול הטרור המוסלמי העולמי, ומאידך, היא מקשיחה ידה נגד האלימות של הבסקים. ראוי שישראל תשכיל ללמוד מהמקרה הספרדי על המשמעויות של כניעה והחשיבות שבנחישות. זיו מאור, באדיבות אומדיה

הטרור העולמי הגואה בשנים האחרונות, מעלה שוב ושוב את השאלה, כיצד על המדינות המפותחות להתמודד עם הטרור. בנושא הזה, כדאי להביט על ממלכת ספרד. הספרדים ספגו באופן משמעותי שני סוגים של טרור, משני מקורות שונים, אך בחרו בהתמודדות שונה עם כל אחד מגורמי הטרור. עוד מוקדם לנתח את התוצאות, אולם כדאי לבחון את דרכי ההתמודדות של ספרד מול הטרור, מתוך ניסיון לחזות את התוצאות של עימות זה, ולהסיק ממנו לגבי אזורינו.

כתבות נוספות
קיסינג'ר על הדמוקרטיזציה השבירה
נשארו פצועים וחבולים: על חיזבאללה בארגנטינה

לא רק עיראק

אחד הפיגועים החשובים ביותר בהיסטוריה של הטרור, התבצע בספרד בשנת 2004. ב-11 במרץ, בדיוק שלוש שנים וחצי אחרי פיגועי האחד-עשר בספטמבר 2001, מבצעים מחבלי אל קעידה פיגוע מתואם במערכת הרכבות במרכז העיר מדריד. 10 פצצות מופעלות בשעות שיא העומס של הבוקר, על גבי ארבע רכבות שחנו בארבע תחנות בעיר. 191 אזרחים ספרדים נהרגו, כ-1700 נפצעו, במה שמוגדר כאחת מהתקפות הטרור הגדולות שידעה יבשת אירופה. אבל לא זה מה שהופך את אירוע הטרור הזה לחשוב כל כך.

לפיגוע הייתה מטרה אחת, והיא הוצאת הכוחות של צבא ספרד מעיראק. "מפלגת העם", המפלגה השלטת המזוהה עם הימין, תמכה במלחמה האמריקנית בעיראק לאורך כל הדרך, תמיכה שנויה במחלוקת מבחינת הספרדים. לאחר מעשה, ניתן לקבוע שהפעילות הצבאית הספרדית בעיראק, זכתה לתמיכה הציבורית הרופפת ביותר מבין מדינות הקואליציה. בכך הפכה למטרה נוחה עבור הפיגוע.

למרות ההתנגדות שעוררה התמיכה במדיניות ארצות הברית לגבי עיראק, עדיין ניבאו התחזיות שהמפלגה השלטת, בראשות ראש הממשלה אסנר, תנצח בבחירות בדרך לעוד קדנציה. המרכיב המרכזי במצע של מפלגת האופוזיציה, "מפלגת העובדים", היה הוצאת הכוחות הספרדים מעיראק. אלא שאז, שלושה ימים בלבד לפני הבחירות, אירעו הפיגועים ברכבות.

די היה באירוע הזה כדי לשנות את דעתו של העם הספרדי מקצה לקצה. מפלגת "העובדים" ניצחה בבחירות ברוב גדול, והקדישה את החודשים שלאחר הבחירות להוצאת הכוחות מעיראק.

בכך חשיבותו של פיגוע זה. הוא היה מוכוון מטרה, והצליח להשיג אותה. המועד של הפיגוע והתוצאות שהשיג, מפגינות תמונה מזוקקת של מהו טרור ומהן מטרותיו.

מחד, ניכר שקשים ככל שהיו הפיגועים, הם לא פגעו בריבונותה של ספרד, וזו גם לא היתה מטרתם. מאידך, הם הגשימו את יעדם הרחב יותר לגבי עיראק, בהצלחה גדולה יותר ובמהירות. מותר לשער, שאפילו אלף התקפות בעיראק על חיילים ספרדים בעצמם לא היו משיגות תוצאות טובות יותר עבור המפגעים.

האלמנט הזה, של פגיעה אסטרטגית אך לא מוחלטת, מופיע ברובד נוסף: הטרוריסטים לא מוטטו לחלוטין את הקואליציה והובילו ליציאתה מעיראק. אבל במובן מסוים הם החלו פעולת דומינו, שסופה עשוי – ואף צפוי - להיות יציאת כל כוחות המערב מעיראק. כשבוחנים זאת מנקודת מבט זו, אין ספק שהמשבר הפוקד את הממשלה הבריטית, התוצאות של הבחירות האחרונות בארצות הברית ומסקנות ועדת בייקר-המילטון, הן חלק מאותה תגובת שרשרת שאל-קעידה החלה בספרד.

רבים מהמתנגדים ליציאה מעיראק בעת הזאת, מנמקים זאת בכך שאויבי החירות והשלום יראו בה ניצחון לצד שלהם. יש בכך לא מעט מן האמת. פיגועי הטרור בעורף האויב מחלישים את רוחו, וגורמים לו לאבד את האמונה בצדקת דרכו, כאמור, יותר מרצף של פעולות בחזית. להיכנע ללחצים הללו, זהו בדיוק הפסד לטרור.

בעיני ספרד, המהפך השלטוני הביא ביטחון. מאז יצאו כוחותיה מעיראק, הטרור האסלאמי הבינלאומי מניח לספרדים. הציבור בספרד וההנהגה הנוכחית יכולים לראות, אם כן, את המהלך כהצלחה. אולם הנסיגה הספרדית, כאמור, הייתה החוליה הראשונה בשרשרת של אירועים שהחלישו את הקואליציה. החוליה האחרונה עשויה להיות הפסד צורם של המערב במאבק נגד הטרור. את המחיר של הפסד שכזה, תצטרך גם ספרד לספוג, והוא יהיה כבד יותר משהיה הטרור יכול לגרום בלעדיו.

מלחמות שוורים

סוג אחר של טרור, איתו מתמודדת ממלכת ספרד, הוא הטרור הבסקי. הבסקים הם עם קטן, היושב בחבל ארץ בצפון המדינה, לחופו של הים הקנטברי, ובירתו סן סבסטיאן – פנינת יופי, על מפרץ משובב נפש ובליבו אי המכונה "לה קונצ'ה" (הקונכיה). מדובר באחד העממים העתיקים בעולם, ובפרט ביבשת אירופה. מחקרים ארכיאולוגיים וגנאולוגיים, זיהו בסקים בצפון חצי האי האיברי עוד באלף השלישי לפני הספירה.

חבל הבסקים הוא עוד אחד מבין 19 אזורים מסוגים שונים הנהנים מסמכות אוטונומית בממלכה הספרדית, אשר למעשה מתפקדת כקונפדרציה. אולם, חלק מהבסקים שואפים להתנתק מספרד ולהפוך למדינה עצמאית.

ראשיתן של השאיפות הלאומיות האלה בימיו של הרודן פרנקו – הפשיסט שפעל באכזריות נגד זכותם של כל המיעוטים בספרד להגדרה עצמית. הבסקים הקימו אז את המחתרת שלהם - ETA, אשר ניסתה להפיל את משטרו של פרנקו, ובשל כך זכתה לפופולריות רבה בקרב רבים מהעממים הספרדיים.

ב-1975, נפטר הרודן, וספרד עברה בהצלחה מעוררת קנאה מסלול חלק מדיקטטורה לדמוקרטיה. ב-1978 חידשה המדינה את שושלת המלוכה שהייתה נהוגה בה מאות שנים, וגם כוננה חוקה, אשר אחד הסעיפים המרכזיים בה הוא זכותם של המיעוטים הרבים להגדרה עצמית, תחת כנפיה של הממלכה הספרדית. החוקה הזו הביאה שקט יחסי לספרד, ורוב המיעוטים בה עברו לחיות בשלום אלו עם אלו. אך הבסקים לא שקטו.

המחתרת הבסקית המשיכה להפעיל טרור נגד השלטון במדריד, ולאורך ארבעים שנות פעילותו של הארגון (כולל בימיו של פרנקו), רצחו פעיליו למעלה מ-800 אזרחים, ובהם גם ראש ממשלה מכהן אחד. עם המעבר מהדיקטטורה לדמוקרטיה, הלכה והתמעטה התמיכה בארגון, והיום הוא מוקצה בעיני רבים מתושבי ספרד. אפילו בקרב העם הבסקי עצמו, זוכה ETA לשני אחוזי תמיכה בלבד.

לאורך השנים, הנפיקה המחתרת הבסקית מספר מסמכים המכילים דרישות לממשלה, בתמורה להפסקת הטרור. כמעט תמיד הופיעה בהם הדרישה למדינה עצמאית כמרכיב מרכזי. אולם ממשלת ספרד מעולם לא התקפלה מול הבסקים, ותמיד הציבה את העזיבה המוחלטת של דרך הטרור כתנאי מקדים לכל הידברות עימם. העם הספרדי, בכללותו, מאוחד נגד הבסקים, ואינו נכון לוותר להם על אף שעל מאדמות ספרד. הסיבה העקרונית שספרד כמדינה מסרבת להידבר עם הבסקים על עצמאות, היא מהחשש שויתור למיעוט אחד מרבים בגלל שבחר בדרך הטרור, עלול להוביל עממים נוספים מקרב המיעוטים הרבים החיים בה לפתח שאיפות דומות ולנסות להגשים אותן באותה הדרך.

בחודש מרץ האחרון, הייתה התחושה שהשלום נחת בחצי האי האיברי: מנהיגי המחתרת הבסקית כינסו מסיבת עיתונאים בה הכריזו כי בכוונתם לחדול לעד מהטרור, ובמקומו לפצוח במרתון הידברות עם הממשלה במדריד.

עם זאת, המשא ומתן עם הממשלה עלה על אינספור שרטונים, ובשבת האחרונה הוא התפוצץ – פשוטו כמשמעו: מכונית תופת פוצצה במגרש החנייה של נמל תעופה במדריד, והביאה לפציעתם של 23 אזרחים.
ה-ETA לקחו אחריות על ההתקפה. נכון למועד כתיבת שורות אלו, שני אזרחים שהיו באזור נעדרים מאז הפיצוץ, למרות שהמכונית התפוצצה בשטח פתוח ולא התמוטטו בניינים. קיים חשש לכך שהשניים נחטפו - הבסקים נהגו בעבר להשתמש בחטיפות ובבני ערובה כקלפי מיקוח.

זה לא דומה

אם כן, מהסקירה שערכנו עולה, שספרד בחרה בשתי דרכים שונות להתמודד עם תופעת הטרור.

מחד, הטרור האסלאמי נחל ניצחון בספרד, והעם הספרדי הפסיד לטרור. ההפסד הזה הביא לספרדים שקט, לפחות לטווח הקצר. בראייה רחבה, עם זאת, ייתכן שההפסד הספרדי גרם לעולם המערבי נזק רב, שעלול להתבטא בעלייה של הטרור העולמי לממדים מדאיגים, אולי גם תחת המטרייה של הגרעין האיראני. הטרוריסטים זיהו, נכון מבחינתם, כי ספרד מהווה נקודת תורפה, ומדינה בה יוכלו במאמץ לא גדול להטות את הכף לטובתם ולרתום את הרגשות האנטי-אמריקנים לקצור הישגים בזירה המזרח התיכונית. אבל מנקודת מבטם של הספרדים, יש סיבה טובה להרגיש מרוצים.

האם ישראל יכולה ליישם מדיניות דומה כלפי הטרור הפלסטיני? התשובה היא ככל הנראה - לא, שהרי אין גזירה שווה בין המקרים. הטרור שתקף את הספרדים מקורו מחוץ לתחום הגיאוגרפי שלה, והוא לא חייב התערבות מאסיבית של צבא ספרד כדי למנוע אותו (מה גם שרשויות המודיעין והשיטור הספרדיות מגלות ערנות רבה בהרבה כלפי סכנת הטרור האסלאמי מאז הפיגועים).

חשוב מכך, מושא הטרור איננה ספרד דווקא, אלא המערב בכללותו. משמשכה ספרד את כוחותיה מעיראק, חשיבותה ברשימת המטרות של הטרור האסלאמי, פחתה באופן משמעותי. בנוסף, כניעה של ספרד לטרור זה, בפירוש לא ערערה את יכולתה של ספרד להתקיים, לפחות לא בטווח הקצר.

כידוע, בישראל, לעומת זאת, הטרור הפלסטיני נרקם מתוך שטח המצוי באחריות ביטחונית ישראלית, ומיוצר סמוך מאוד לערים ישראליות. לרוב, תקופות של הפסקות אש או שקט יחסי מנוצלות על ידי ארגוני הטרור הפלסטינים לייזום פיגועים נוספים.

ישראל היא יעד מרכזי של הטרור האסלאמי, גם אם לא בלעדי, ולפחות הצהרתית הוא חותר להשמידה. אם ננטרל לרגע את הנתיב המדיני והשלכותיו, גם כניעה ישראלית לדרישותיו של הטרור הפלסטיני, ובפרט של הגורמים הקיצונים יותר בקרבו, דוגמת החמאס והג'יהאד האסלאמי, לא צפויה להפסיק את ההתקפות נגד ישראל. נהפוך הוא, גורמי טרור אלו עשויים לראות בויתורים סימן לחולשה הולכת וגדלה של ישראל ועילה נוספת לתקיפתה ביתר חריפות.

אלו ואחרים, הם דילמות שספרד כלל לא הייתה צריכה להתמודד איתן כאשר בחרה בתגובתה "המתקפלת" למתקפת אל קעידה. מה שטוב לספרד, לא בהכרח טוב לישראל. וכניעה לטרור בתנאים מסוימים, אינה שקולה לכניעה לו בתנאים אחרים.

על כך ספרד בעצמה יכולה להעיד. לטרור הבסקי היא איננה נכנעת. היא עומדת איתנה על האינטרסים הלאומיים שלה מולם, בלי להתגמש אפילו מעט.

נלחמים בתחנות רוח

אם כן, מה בעצם ההבדל בין הטרור המוסלמי לבין הטרור הבסקי? זהו ההבדל בין המלחמה הספרדית בטרור האסלאמי, לבין המלחמה הישראלית בטרור האסלאמי, בשינויים קלים:

אם ספרד תיכנע לטרור, כאמור, היא עלולה לקומם עליה מיעוטים נוספים מקרבה אשר עלולים לנקוט באותן אסטרטגיות לאותה מטרה. הקטלונים, שכניהם של הבסקים, כבר עומדים בתור לעצמאות, מיד לאחר הצלחת הבסקים. לכן, כשהספרדים בוחרים לספוג עוד טרור מבלי לוותר, זוהי החלטה מחושבת מבחינתם. קצת טרור עכשיו, עשוי לחסוך הרבה טרור אחר כך.

כשהחל ראש הממשלה המכהן, חוזה לואיס רודריגז ספארטו, את המשא ומתן עם הבסקים, הוא הכריז שתהליך השלום יהיה "ארוך, מייגע, וקשה". האמירה הזו מבטאת את אותה נחישות מכניעה לדרך הטרור. על הבסקים להוכיח לאורך זמן את נאמנותם לדרך הנכונה, לפני שיזכו להישגים מדיניים כלשהם. הם לא עמדו בכך, וביצעו פיגוע נוסף בשדה התעופה.

אם להשוות את הסיטואציה הבסקית למצב בישראל, אזי קווי הדמיון הם רבים. פרשת המחתרת הבסקית עולה בישראל לא אחת, בעיקר בעקבות גינויים נחרצים של ממשלת ספרד את ממשלת ישראל, אחרי פעולות צבאיות של צה"ל נגד הטרור הפלסטיני. באחד המקרים, ביקשו מספר חברי כנסת מן הימין במהלך מחאתי לפרסם הודעה רשמית מטעם הכנסת, על תמיכתה במיעוט הבסקי - בדיוק באותו אופן שבו הספרדים מביעים את תמיכתם בפלסטינים, למרות שיטות הטרור הדומות בהן נוקטים שני העמים.

גם אם נסכים לקביעה המפורסמת שאין הבדלים בין טרור והוא פסול בכל מקרה, הרי שלטרור הבסקי בכל זאת מאפיינים "אירופאים", מאופקים לכאורה, ושונים מהאופי הטוטאלי יותר של הטרור הפלסטיני. למשל,

הבסקים נוהגים לטלפן ליעד המתוכנן לפגיעה, ולהודיעה על הכוונה לבצע את הפיגוע מראש, כדי לצמצם את מספר הנפגעים. כאמור, הטרוריסטים הבסקים אינם נהנים מתמיכה רחבה של העם שאותו הם שואפים לייצג. הפלסטינים, לעומת זאת, תומכים בטרוריסטים המייצגים אותם בשיעורים רחבים למדי.

מחבלים פלסטינים, לעומתם, יעשו הכל כדי להגדיל את מספר הנפגעים מהפיגועים שלהם. וככל שמספר הנפגעים הישראלים גדול יותר, כך מתגברות יריות השמחה מעל הכפרים הפלסטיניים אחרי כל פיגוע.

השיעור שאפשר ללמוד מהספרדים בהתמודדותם מול טרור מבית מקרין תמונה שלילית, לגבי יעילות העימות של ישראל עם הטרור הפלסטיני. אם נתעלם לרגע מהסוגיה החשובה, אך הפוליטית, של טיפוח הלאומיות (והלאומנות) הפלסטינית, קודם לאינתיפאדה הראשונה, הטרור לא היה כל כך פופולארי גם בקרב הפלסטינים. העבודה בישראל עוד הייתה מקור פרנסה אידיאלי עבור פלסטינים רבים, והם שאפו לרגיעה ויציבות. גם היכולות של הטרור הפלסטיני עלתה פלאים מאז. כשמשווים זאת עם ארבעים שנות טרור בסקי בספרד, מסתבר שכגודל הוויתורים, וכגודל הכניעה לטרור, כך הוא מתעצם ביכולותיו, בתמיכה בו, והיעדים אותם הוא שואף להשיג הולכים ומתרחבים.
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2014, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות