בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
ילדים וחינוך

חרדת בית ספר
---------------------

חרדה שכיחה אצל ילדים, היא חרדה מבית הספר. הגנת יתר של ההורים והקושי בהתמודדות עם שינויים, מחזקים את החרדה כהתנהגות של בריחה \ הימנעות.

מבוא

העבודה מתייחסת לשני נושאים : תיאוריות בייעוץ וייעוץ בית ספרי. במסגרת העבודה הצטרפתי לריטה אירבאוך, פסיכולוגית שפעלה במסגרת המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים רמב"ם, על מנת להשתתף בתהליך אימון הורים בתהליך הכחדה להפחתת תגובות חרדת בית ספר, והגברת התנהגות מתמודדת על ידי מתן חיזוק דיפרנציאלי להתנהגות אלטרנטיבית (D.R.A) של תקשורת פונקציונלית (F.C), אצל ביתם בת ה 11, תלמידת כיתה ה' בבית ספר יסודי של אחד מקיבוצי העמק.

ההתניה הקורלטיבית של ההתניה הקלאסית של פחד, אינה מביאה מודל מתאים לחרדה, לכן נכון יותר להתייחס, בהקשר לחרדה, לאינטרפטרציה של התנהגות של הימנעות המבוססת על ניתוח קורלטיבי של היחסים בין התנהגות ותוצאותיה ( HERRNSTEIN 1969 ).

בהתייחס לחרדת בית ספר כסוג של התניה , הרחבתי בעבודה זו על משמעויות המושג חרדה, ועל האספקטים השונים שלו, בהקשר לתיאוריות הייעוץ השונות. ההכחדה של החרדה, היא למעשה התניה אופרנטית, תוך מתן חיזוק דיפרנציאלי לתגובות הרצויות. ההתייחסות היא להתנהגויות סומטיות וורבליות.

במהלך המחקר, תגובות חרדה של הילדה הופחתו לאחר יישום של הליך הכחדה הדרגתי. לאחר קביעת רמת בסיס , ההורים אומנו להפסיק מתן חיזוק לתופעות של בחילות, לחץ בחזה וחנק אשר הופיעו אצל הילדה בעת נסיעה לבית הספר או בזמן ההשכבה בערב והקימה בבוקר, ולחזק את ההתנהגויות האלטרנטיביות הורבליות של בקשת עזרה והתמודדות . נתוני המעקב מעידים על כך שתגובות החרדה לא חזרו עד לסיום מחקר זה.

חרדה מבית ספר

חרדה שכיחה אצל ילדים, היא חרדה מבית הספר. האטיולוגיה של חרדה מבית ספר אינה ידועה בוודאות. מספר מחקרים מראים על נטייה של ילדים עם אימהות המעודדות תלות, לפתח חרדה מבית ספר. הגנת יתר של ההורים והקושי בהתמודדות עם שינויים, מחזקים את החרדה כהתנהגות של בריחה \ הימנעות.

חשוב לזהות את דפוסי ההתנהגות של ההורים, ולאתר את אלה המחזקים את חרדת הילד

( WEINER 1992 ).

הרסו, (1960) מצא שילדים בעלי חרדה מבית ספר, בהשוואה לילדים המשתמטים מבית ספר, אופיינו על ידי אמהות המגינות יתר על המידה, הפרעות אכילה, כאבי בטן, בחילות ובעיות שינה. ג'ונסון ומלמד (1979), מדווחים על תופעה קיימת של הורים לילדים בעלי חרדה מבית ספר, המאפשרים לילדיהם להישאר בבית ולצפות בטלוויזיה, לעשוק בפעילויות של שעות פנאי וכדומה, במקום לבקר בבית הספר, דבר המהווה לטענתם חיזוק חיובי ליצירתה התניה של חרדה.

ייטס (1970) מציע הסבר אינטגרטיבי לחרדת בית ספר. כמעט כל האמהות הופכות למחזק חיובי לילדים הצעירים בשנים של טרום בית ספר. הן מהוות "חוף מבטחים" לברוח אליו במצבי לחץ. לדבריו, פיתוח פחדים מבית ספר, תלוי בתגובות האם לפחדים אלה. גם ווילסון וטרנס, (1987) , טוענים שהתפתחות פחד אינטנסיבי מבית הספר תלוי בתגובת האם לפחדי הילד. בחקר מקרה על ילד שהופנה לטיפול בחרדת בית ספר, דווח שהילד היה רשאי להישאר בבית בהתאם לרצונו. האם העירה שאין ביכולתה למנוע ממנו לשחק במשחק האהוב עליו גם כשהוא נעדר מבית ספר. במהות , ילד זה קיבל פיצוי וחיזוק על הימנעותו מבית הספר. חרדת בית הספר שכיחה באותה מידה בין בנים ובנות, אין הבדלים ברמות אינטליגנציה, מיומנויות או רמת תפקוד, ביחס לאוכלוסייה הכללית. חרדת בית ספר מלווה בדרך כלל, בביטויים סומטיים של אי רצון לבקר בבית ספר, כאבי ראש , כאבי בטן, בחילות, כאבי חזה, שלשולים, הקאות וחום ( WEINER & IRVING 1992 ).

הכחדה של הגירוי והתגובה

הפחד אינו התניה הכרחית ללמידת התנהגות הימנעותית ואינו הכרחי לשימורה. הדרך היעילה ביותר להכחיד התנהגות של בריחה/הימנעות , היא להתמקד ישירות בהתנהגות. ההתנהגות של בריחה/הימנעות מוסברת היטב על ידי ניתוח היחסים הנצפים בין האורגניזם/הילד והסביבה / הורים, במקרים רבים ללא צורך בהתייחסות למצב נפשי מתווך, כגון פחד .

על מנת להעריך ולאבחן את המשתנים המחזקים את התגובה של חרדה בשכיחותה נדרש ניתוח פונקציונלי. אך היות והתנהגות של חרדה הינה למעשה התנהגות רספונדנטית

Girls reading
שחוזקה על ידי הסביבה והפכה להתנהגות אופרנטית, יש להקדים שלב ולערוך ניתוח מקדים ולזהות את מהות שליטת הגירוי על ההתנהגות .לאחר איסוף נתונים אלה ,ניתן לבנות תכנית התערבות המבוססת על שינוי הגירוי השולט ותמרון התנאים המקדימים של ההתנהגות (ROLIDER & VAN HOUTEN; 1993; KENNEDY 1994).

גירויים מקדימים וגירויים החלים בו זמנית עם ההתנהגות ,משפיעים עליה בהיותם מבחינים של תוצאה רצויה לתוצאה לא רצויה הבאה לאחר תגובה ספציפית .

התרחשות ההתנהגות קשורה ישירות להשפעה של התנהגות זו על הסביבה , כאשר ההתנהגות הנלמדת נמצאת תחת שליטת הגירוי להופעתה (רולידר, שוהם, ולנברג, 1997) . על מנת לזהות גירוי מקדים חשוב לקבל תאור מדויק של המצבים בהם מתרחשת ההתנהגות. כך ניתן לזהות את סוג החיזוק שהוא מהווה - חיזוק חיובי או חיזוק שלילי במקרה של תגובת בריחה/ הימנעות

( ROLIDER & VAN HOUTEN; 1993 ) . זיהוי הגירוי המקדים מאפשר שימוש בטכניקות לשינוי הדרגת: על ידי אימון בתגובות אלטרנטיביות אפקטיביות יותר.

במקרה של התנהגות של חרדה, סמית ואיוואטה, (1997) , מדגישים את ההשפעה של שליטה הגירוי והאירועים המקדימים.

על מנת להעריך נכונה חרדה , יש להתחשב בשלושה גורמים :

1. הגירוי המפיק מרכיבים תגובתיים של חרדה.

2. תגובות חרדה הספציפיות לאדם .

3.התוצאות המתקבלות מתגובות אלו.

אספקטים שונים של חרדה יכולים להיות תחת שליטה של הגירוי. דוגמא : חיזוק חברתי הבא אחרי היגד של חרדה או גילוי הימנעותי , כמו למשל : "כל הכבוד שלא נגעת בכלב", שיכול להיאמר על ידי החברה \ מבוגר לילד שנמנע מללטף כלב משום שפחד . כל אלה ועוד, משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות , בהגברה או הפחתה של מרכיבי התגובה .

כמו-כן , נוכחות אנשים מסוימים מהווה שליטת גירוי להתרחשות ההתנהגות הלא נאותה , ילד משתף פעולה יותר עם הורה אחד מאשר עם השני , או התנהגות לא נאותה מתרחשת בנוכחות אחד מהם בלבד , קיום סוג זה של שליטת גירוי אישית ניתנת לניצול יעיל על ידי בניית הליך התערבות באמצעות המתווך שקיבל מראש את רמת שיתוף הפעולה הגבוה ביותר או תדירות נמוכה ביותר של התנהגות לא נאותה.

נחקרים עם פגיעה מוחית הראו בעיות התנהגות וחבלה ברכישת מיומנויות מוגברת יותר בנוכחות אנשי סגל מסוימים. נוכחות אותם האנשים הפעילה שליטת גירוי על התרחשות בעיית ההתנהגות. בעיות התנהגות מסוימות ניתנות לטיפול באמצעות מודל התערבותי השם את הדגש במיסוד שליטת הגירוי הפרסונלי בנוכחות אותם גירויים שהתקשרו לפני כן לבעיה ההתנהגותית (AXELROD 1987; IWATA at all 1982; ROLIDER & VAN HOUTEN 1993) .

במחקרים רבים שחקרו תופעה של חרדת זרים אצל תינוקות, נמצא כי נוכחותם של האם או אדם מוכר אחר והקרבה הפיזית אליהם, משפיעים על הדרך שבה הילד נותן ביטוי לחרדות. מכאן מסקנתו של בויילבי (1985) שיש קשר בין המצב שהילד נמצא בו ביחס לדמות העדיפה בעניו להתקשרות ובין צורת התגובה, ובין צורת התגובה של הילד על אירועים שונים שמעירים אצלו חרדה.

ניתוח פונקציונלי של המודל התקשורתי מבוסס על ההנחה שהפרעות התנהגות כגון חרדה הינם ניסיון לתקשר צרכים כלליים או ספציפיים ,בטיפול בתקשורת פונקציונלית , בעיות ההתנהגות יכולות להיות מתורגמות לתגובות ורבליות - של היגדים - מקובלות, כמו למשל : "אני לא יודעת", במקום תגובה פיסיולוגית של בחילה (DONNELLAN; MIRENDA ; MESAROS ; FASSBENDA; 1984 ) . בהתחשב בכל האמור לעייל, נכון להתייחס לתגובות של חרדה (לפחות ברמות הנמוכות שלה ,כמו במקרה המטופל בעבודה זו) כאל התנהגות נלמדת של הימנעות / בריחה המחוזקת על ידי ההורים ו/ או חסכים במיומנויות תקשורתיות. התערבות טיפולית נכונה תקנה מיומנויות תקשורת פונקציונלית שיאפשרו תגובות אלטרנטיביות מתמודדות.

במחקרם שלLalli ; Casey ; Kates (1985), ילד שנטה לברוח ממילוי משימות באמצעות התנהגות חריגה , טופל בהצלחה על ידי אימון בתקשורת פונקציונלית.באימון הוורבלי התנהגות הבריחה תורגמה למילים "קשה לי , אני זקיק לעזרה" , האימון הביא להפחתה ניכרת בתגובות הבריחה כפי שבאו לידי ביטוי בהתנהגות החריגה .

חוקרים רבים אחרים משתמשים בשילוב של תקשורת פונקציונלית והכחדה כחלק מחבילת התערבות של שני שלבים :

1. - הכחדה - זיהוי ההתנהגות האופרנטית והפסקת מתן חיזוקים להתנהגות זו .

2. - חיזוק של התנהגות אלטרנטיבית של תקשורת פונקציונלית.

ילדים אומנו לבקש תשומת לב חברתית או עזרה ממבוגרים על ידי ורבליזציה שהפחיתה התנהגות חריגה אך לא מנעה בריחה (CARR ; DURAND ; 1985; 1991 ; LALLI 1993; BIRD 1989) .

למרות ההצלחה שיש לאימון בתקשורת פונקציונלית , קשה לעודד התנהגות אלטרנטיבית אם ההתנהגות הלא נאותה ממשיכה לקבל חיזוק. לכן יש צורך בבניית חבילה התערבותית שתכלול הליך של הכחדה (SHIRLY 1997) . במחקר של לאלי (1995), התגלו יחסים הפוכים בין תגובה ורבלית נאותה והתנהגות חריגה . לאחר השימוש בהכחדה ואימון בתקשורת פונקציונלית , הוגבר השימוש בתגובות מילוליות והופחתו תופעות ההתנהגות החריגה , אך שיפור זה לא מנע את תופעת ההימנעות ממילוי משימות , דבר המוכיח את הצורך להוסיף לחבילה הטיפולית חיזוק דיפרנציאלי של התנהגות אלטרנטיבית לתגובת ההימנעות.

בשימוש המודל התקשורתי כבסיס לטיפול, הפוקוס להתערבות נעשה בחיזוק דיפרנציאלי של ההתנהגות האלטרנטיבית הרצויה. שיפור ניכר ביחס לגישות האחרות - היות שההתערבות נובעת ממאפיינים פונקציונלים של ההפרעה והן לוקחות בחשבון את מקורות החיזוק . מחזק ההתנהגות האלטרנטיבית חייב להיבחר בקפדנות על מנת להתגבר על החיזוק השלילי שמשיגה ההתנהגות של בריחה/הימנעות .

במחקר שנערך על 21 מבוגרים בעלי פיגור שכלי , חבילת התערבות שכללה הכחדה

וחיזוק דיפרנציאלי של התנהגות אלטרנטיבית של תקשורת פונקציונלית , הופחתו בעיות ההתנהגות ב - 90 אחוז בכל המטופלים ( HAGOPIAN 1998 ) .

בטיפול בתגובות סומטיות של חרדה, התומכות בהתנהגות של בריחה וחוסר התמודדות יש יתרון בהתערבות מקיפה מהסוג הזה, הכוללת הכחדה של ההתנהגויות הסומטיות ,וחיזוק של ההתנהגויות הורבליות האלטרנטיביות המתמודדות, כמו לדוגמא :במקום ללטף כשהילדה מקיאה בלילה ,לחזק את התגובה הורבלית "יש לי מבחן ,תעזרו לי להתכונן".
 
באדיבות: מיסT
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות
 
  תגובות  
  הימנעות מבית הספר
ליז   - ‏12/‏02/‏2010 09:02 
1.
  גם אצלי זה ככה
תלמיד   - ‏11/‏04/‏2010 07:58 
2.
  חרדה בבית ספר
איציק   - ‏06/‏09/‏2010 02:29 
3.
  כמו ליז
רותם   - ‏06/‏01/‏2012 17:15 
4.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות