בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
בריאות

כריתה רדיקלית של הערמונית

סרטן הערמונית הוא הנפוץ ביותר בקרב גברים, ושכיחותו גדלה עם הגיל. ניתוח לכריתה רדיקלית של הערמונית הוא הטיפול השכיח ביותר כשהשאת ממוקמת בערמונית.באדיבות:להיות בריא
מאת: פרופ' עופר נתיב, אורולוג מנהל המחלקה האורולוגית, מרכז רפואי בני-ציון
ד"ר גיא הידש, אורולוג, מחלקה אורולוגית, מרכז רפואי הדסה עין כרם סרטן הערמונית הוא הנפוץ ביותר בקרב גברים, ושכיחותו גדלה עם הגיל. ניתוח לכריתה רדיקלית של הערמונית הוא הטיפול השכיח ביותר כשהשאת ממוקמת בערמונית

בלוטת הערמונית נמצאת בתחתית אגן הגבר, בין כיס השתן לחלחולת ומסביב לשופכה. תפקיד הערמונית לייצר נוזל המספק את התזונה והתנאים המתאימים ביותר לתפקוד תאי הזרע. סרטן הערמונית נגרם מגדילת תאים ממאירים בבלוטת הערמונית. תאים אלו יש להם יכולת התרבות והתפשטות מעבר לערמונית.
סרטן הערמונית הוא הנפוץ ביותר בקרב גברים, ושכיחותו גדלה עם הגיל. בימינו, בזכות המודעות הגבוהה, רבים מהחולים נבדקים לאבחון מוקדם ולכן יותר ויותר מקרים מתגלים בשלב מוקדם, כשעדיין המחלה ממוקמת בערמונית.
אפשרויות הטיפול בסרטן הערמונית כוללות קרינה חיצונית או פנימית (ברכיתרפיה), הקפאת הערמונית וניתוח לכריתה רדיקלית של הערמונית, שהוא הטיפול השכיח ביותר כשהשאת (הגידול) ממוקמת בערמונית.
סוג הטיפול נקבע לפי גיל החולה, מצב בריאותו הכללי ומחלות הרקע שלו, דרגת ממאירות השאת ושלב התפשטות המחלה וכמובן העדפתו האישית.
כריתה רדיקלית של הערמונית מטרתה להסיר את כל התאים הממאירים ובכך למנוע את התפשטותם לחלקי הגוף האחרים. בדרך כלל האשפוז נמשך ימים אחדים. אחרי הכנה קצרה הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או באלחוש אזורי (חלק הגוף התחתון) וכל הערמונית ושלפוחיות הזרע נכרתות. לעתים, לפי מצב השאת והממצאים בעת הניתוח, מסירים גם את קשריות הלימפה האגניות. בהמשך נתפרת השופכה לצוואר השלפוחית מסביב לקטטר שנושא המנותח כשבועיים. בחלק מהמקרים ניתן לבצע ניתוח משמר-עצבים בניסיון לשמור על יכולת הזקפה של המנותח. המועמדים לניתוח הם גברים בעלי בריאות כללית טובה והערכת תוחלת חיים של למעלה מעשר שנים.
הגישה הקלסית לכריתת הערמונית נעשית בניתוח פתוח עם חתך אורכי במרכז הבטן מתחת לטבור. לאחרונה מתפתחות גישות חדשות זעיר פולשניות המיישמות טכנולוגיה לפרוסקופית או רובוטית לביצוע הכריתה. טכנולוגיות מבטיחות אלו עדיין נתונות בשלבי ההוכחה.
ההחלמה מהניתוח מהירה, וכעבור ימים אחדים המטופל יכול לחזור לפעילות שגרתית אם כי לא מאומצת.
תוצאות ארוכות טווח טובות נצפו במחקרים רבים שבדקו קבוצות חולים גדולות. שיעורי ההבראה המלאה אחרי הניתוח הם כ90- אחוזים, אם בבדיקה המיקרוסקופית לא נראית התפשטות.
אם נמצא שהשאת חרגה מגבולות הבלוטה, ניתן לשקול טיפול משלים לאחר הניתוח (קרינה, טיפול הורמוני או כימותרפיה).
נוסף על סיבוכי ניתוח כלליים כמו דימום וזיהום, בניתוח זה יש סיכוי לפגיעה בזקפה ובשליטה על השתן.
שיעור הסיבוכים הללו קטן, והמצב משתפר בהדרגה עד שנה לאחר הניתוח. ניתן לטפל בסיבוכים אלה בתרופות או בניתוח.

6 חולים חדשים בסרטן הערמונית מאובחנים בישראל מדי יום

פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה: "כל גבר מגיל 50 חייב להכיר את סימני המחלה".

בכל יום נפטר אדם בישראל מסרטן הערמונית ושישה גברים מאובחנים כלוקים במחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב גברים בישראל. כך עולה מנתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, שמפרסמת האגודה למלחמה בסרטן. על פי הנתונים, מתגלים בישראל כ-2,250 מקרים חדשים של סרטן הערמונית וכ-380 גברים מתים ממנה מדי שנה.

גיל מבוגר ומוצא מגבירים את אחוזי השכיחות. היסטוריה משפחתית הקובעת כי גברים שלהם אב שחלה - נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לחלות בסרטן מסוג זה. כמו כן, תזונה לא נכונה, שתיית אלכוהול ועישון חשודים כמגבירי שכיחות אפשריים, אולם דרושים עוד מחקרים נוספים על מנת לחזק קביעה זו.

יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, פרופ' אליעזר רובינזון, קורא לגברים מעל גיל 50 ולגברים בקבוצת סיכון, "לא למות מבושה", להכיר את המחלה ואת תסמיניה ולפנות לרופא שלהם לייעוץ. "סרטן הערמונית מתפתח בעיקר בקרב גברים מעל גיל 50", מסביר פרופ' רובינזון. "מדובר בסרטן שמתפתח במשך שנים. לכן, על כל גבר ישראלי להיות מודע למחלה ולסימניה. לשאול ולהתעניין אצל הרופא שלו ובמקרה הצורך, להבדק. אסור להתבייש, כי גילוי וטיפול נכון - מצילים חיים".

שיעורי התחלואה בסרטן הערמונית נמצאים בעלייה מתמדת בעשור האחרון. ככל שעולה הגיל – כך עולה גם הסיכון לחלות בו. סימני המחלה העיקריים מתבטאים בקשיים בהטלת שתן (כמו צורך דחוף בהטלת שתן, כאבים, וכדומה), אך ייתכן שיופיעו סימנים נוספים כגון דם בשתן, דם בנוזל הזרע וירידה חדה בתפקוד המיני.

כיום לא מומלצות בדיקות סקר לאיבחון מוקדם של סרטן הערמונית לכלל אוכלוסיית הגברים, כיוון שעד היום לא הוכח שהבדיקות הקיימות מקטינות את התמותה מהמחלה. אולם לגברים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה, מומלצות בדיקות לאבחון מוקדם מגיל 50, אחת לשנה. סיכון גבוה מוגדר כהופעת סרטן הערמונית אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אח, אב או בן) שחלו בסרטן הערמונית לפני גיל 70. לאוכלוסיה בסיכון גבוה מומלץ לערוך בדיקות PSA לגילוי חלבון המיוצר בתאים של בלוטת הערמונית ונמצא בדם, בדיקה רקטלית ואולטרסאונד. בהתאם לכך נקבעות למטופל בדיקות משלימות.

האגודה למלחמה בסרטן מקיימת יום עיון לחולי סרטן הערמונית שיתקיים ביום חמישי ה – 15.11.07 בכפר המכבייה.

האגודה למלחמה בסרטן מזמינה את הציבור הרחב להתקשר לטלמידע, מוקד המידע הטלפוני של האגודה למלחמה בסרטן לקבלת מידע וחומר הסברה בחיוג חינם: 1800-599-995.

שאלות ותשובות – סרטן הערמונית:

* מהם דרכי אבחון סרטן הערמונית?

בדיקה רקטלית - במהלכה מחדיר הרופא לפי הטבעת אצבע עטויה בכפפת גומי, כדי לחוש את גודלה ואת מוצקותה של בלוטת הערמונית, בדיקת PSA(Prostate Specific Antigen), בדיקת דם שנועדה לבדוק את רמת ה-PSA, שהוא חלבון המיוצר על ידי בלוטת הערמונית, סריקה על ידי אולטרא סאונד טרנס-רקטלי, במהלכה גליל קטן, אשר מכיל מתמר המשדר גלי קול, מוחדר דרך פי הטבעת. בדיקת האולטרסאונד נותנת תמונה של בלוטת הערמונית ומאפשרת לרופא לראות אם ישנם אזורים שאינם תקינים בבלוטה. הבדיקה אינה מכאיבה ונמשכת כחצי שעה. כמו כן, ייתכן ותבוצע ביופסיה, בדרך כלל, בהנחיית אולטראסאונד טרנס-רקטלי, על ידי החדרת מחט מיוחדת בעלת קוטר קטן, לכיוון הערמונית דרך פי הטבעת (רקטום). לרוב, נלקחות כשש ביופסיות באותה בדיקה. הביופסיה מבוצעת במהירות ורוב הגברים מדווחים על אי נוחות קלה בלבד. פיסות הרקמה נבחנות במיקרוסקופ על ידי פתולוג, והאבחנה לקיומו של סרטן הערמונית נקבעת אך ורק על סמך תוצאות בדיקת הרקמות שהוצאו בביופסיה.

* מתי יש לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?

המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל, התואמות להמלצות בארצות אחרות, אינן כוללות בדיקות סריקה לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית לכלל אוכלוסיית הגברים, פרט לגברים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה, להם מומלצות בדיקות לאבחון מוקדם מגיל 50, אחת לשנה. סיכון גבוה מוגדר כהופעת סרטן הערמונית אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח או בן), שחלו בסרטן הערמונית לפני גיל 70. לאוכלוסייה בסיכון גבוה מומלץ לערוך בדיקות PSA, בדיקה רקטלית ואולטרא סאונד טרנס-רקטלי. בדיקות משלימות נוספות נקבעות לפי תוצאות בדיקות אלו. איגוד האורולוגים בארה"ב ממליץ על בדיקת PSA ועל בדיקה רקטלית פעם בשנה לכל גבר מגיל 50, או לכל גבר מגיל 40 הנמצא בקבוצת סיכון גבוה. המלצה זו לא אומצה בישראל ובמדינות אירופה מאחר ומומחים רבים סבורים כי אין עדיין מספיק נתונים מדויקים כדי לתמוך בהמלצות אלו.

* מהו PSA?

PSA הינו חלבון הנמצא כמרכיב טבעי בנוזל הזרע, המיוצר בתאי בלוטת הערמונית. ה-PSA שומר שהזרע, על מרכיביו השונים, יישאר בצורה נוזלית. כמויות זעירות של PSA יוצאות גם אל מחזור הדם, ועל כן רמתו של חלבון זה ניתנת למדידה בבדיקת דם פשוטה.

* כיצד ומתי מבוצעת בדיקת דם ל- PSA?

בדיקה זו היא אמצעי חשוב העוזר באבחון סרטן הערמונית, בייחוד אם היא משולבת עם בדיקה רקטלית. ההחלטה על ביצוע בדיקת דם חייבת להיות מתוך שיקול דעת רפואי והתייעצות עם הגבר הנבדק. על הרופא להסביר לו מה משמעות הבדיקה ותוצאותיה האפשריות. דגימת דם נלקחת, בדרך כלל, מהזרוע ומועברת למעבדה בה נקבעת רמתו של ה-PSA בצורה מדויקת. עם קבלת התשובה ניתן לדון עם הרופא לגבי משמעות התוצאה.

* מהו PSA תקין?

ניתן לומר באופו כללי, כי ערך PSA הגבוה מהערך התקין של המעבדה, "מפריד" בין אלה שלהם סיכוי נמוך להימצאות גידול סרטני בבלוטת הערמונית, לבין אלה שצריכים לעבור בדיקה נוספת. עובדות אלו מקשות על השימוש ב- PSA כסמן לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית.

* מה גורם ל-PSA לעלות?

עם העלייה בגיל נצפית גם עלייה ברמת ה-PSA בדם. רמתו יכולה גם לעלות כתוצאה מכל תהליך הגורם לריבוי תאים המייצרים PSA, כמו למשל גידול של הערמונית. התהליך השכיח ביותר שגורם לעליית ערכי PSA הוא גידול שפיר של בלוטת הערמונית. דלקת של הערמונית, טיפולים מסוימים, כגון: ביופסיה של הערמונית, ציסטוסקופיה, ותרופות יכולים גם הם לגרום לעליית ערכי ה-PSA בדם. גם מגע מיני יכול להעלות את רמת ה-PSA, ולכן יש לבצע את הבדיקה 24 שעות לפחות לאחר קיום מגע מיני.

* למי מומלצת בדיקה ראשונית של PSA?

הרופא עשוי להמליץ על בדיקת PSA בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות: גבר בן 50 ומעלה שנמצא בקבוצת הסיכון הגבוה, גילוי ממצא חשוד בבדיקה הרקטלית, או במידה וישנן הפרעות בהטלת השתן העלולות להצביע על בעיה אפשרית בערמונית.

* האם אני, כאדם בריא, יכול לבצע בדיקת PSA?

חשוב להגיע לכלל החלטה כי אכן אתה מעוניין לבצע את הטיפול, במידה ויאובחן סרטן בערמונית. אם לאחר היוועצות ברופא וקבלת מידע מתאים הינך מחליט כי יתרונות האבחון והטיפול עולים על החסרונות ותופעות הלוואי שלו, אזי כדאי לעבור את הבדיקה. הואיל ועדיין קיים ויכוח בין הרופאים לגבי חשיבות בדיקה זו לנושא הגילוי המוקדם של סרטן הערמונית, ההחלטה נשארת למעשה בידיך.

* באיזו תדירות יש לבדוק את רמת ה-PSA?

אם הבדיקה הרקטלית וערך ה-PSA שניהם תקינים, מומלץ לבצע בדיקה חוזרת כעבור שנה. אם רמת ה-PSA גבוהה אך בדיקות נוספות הן תקינות, עשוי הרופא להמליץ על ביקורת PSA לעיתים תכופות יותר, או להמליץ על בדיקות PSA במתכונת מורחבת.
באדיבות:להיות בריא
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות