בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
אקטואליה

פורסמו בטרם עת
30.11.07
חשיפת 'המחתרת הכחולה' של משטרת נהריה עוררה ביקורת לצד אהדה והזדהות.

מזמין המודעה ביקש לרשום את החשבונית על שם מיכאל מור, העבריין שנגדו התארגנה חבורת השוטרים. מסתבר שיש גם סוג של חוש הומור לחבר'ה הללו.

"אני משרת 30 שנה במשטרה, ומעולם לא נתקלתי בשוטרים שבכזו בוטות נטלו את החוק לידיהם", אמר השבוע מפכ"ל המשטרה, דודי כהן. "יש במשטרה שוטרים שמאוימים, אבל הם לא לוקחים את החוק לידיהם. צריך לראות את האירוע בראייה ארגונית כוללת. מחובתי להעלות את סוגיית כושר ההרתעה של מערכת אכיפת החוק ברמה לאומית. יש כוונה לטפל בכוח ההרתעה של המשטרה - לא תהיה אצלי עצימת עיניים בנושא זה".

'המחתרת הכחולה' שנחשפה בשבוע שעבר הפכה לשיחת היום והצליחה לגנוב את תשומת הלב אפילו מוועידת אנאפוליס המתקושרת. המגמה הכללית היא אומנם גינוי מקיר לקיר של השוטרים ששינו את כללי המשחק, חצו את הקווים והפכו לעבריינים, אבל מרבית הדוברים הדגישו לצד ההסתייגות שהם מבינים לליבם של השוטרים.

האיש שברחוב אומר את הדברים בקול רם. אנשי הממסד אומרים את אותם הדברים 'אוף דה-רקורד'. הסיפור כולו הוא מעין מהדורה חוזרת של פרשת החקלאי שי דרומי, שהניס לפני כשנה בדויים שגנבו ממשקו באופן סדרתי, והרג אחד מהם. הז'אנר של שוטרים הנוקמים בעבריינים הפך בשנים האחרונות ללוהט במיוחד גם בהוליווד, ולא בכדי מופקים מדי שנה עשרות סרטים מסוג זה.

הפרשה נחשפה בעקבות עסקת טיעון שנחתמה עם רכז המודיעין בימ"ר גליל, חי משה, לאחר שהועמד לדין על מכירת אמצעי חבלה לעבריינים לפני כחמישה חודשים. בעסקת הטיעון מסר משה פרטים על רכז מודיעין בתחנת עכו, וטען שזה סיפר לו שהניח שני מטעני חבלה נגד העבריין מיכאל מור, יחד עם שוטרים נוספים מימ"ר הגליל.

בעקבות המידע שנמסר, פתחה מח"ש בחקירה סמויה נגד הרכז מעכו, בשיתוף המחוז הצפוני. לפני כשבועיים נעצרו ארבעה שוטרים מתחנת נהרייה, והחקירה הפכה לגלויה. לאחר המעצר וחתימת הסכם עד מדינה עם אחד מהם, נעצר גם קצין בדרגת רב-פקד ששירת גם הוא כקצין מודיעין ובילוש בתחנה.

מתוך חקירת המשטרה עולה כי בליל ה-22 באוקטובר 2006 נפגשו השוטרים החשודים ביער יחיעם והסוו את מספרי כלי הרכב שלהם. הם חימשו את המטענים והתחלקו לשתי חוליות. חוליה אחת פנתה לכיוון ביתו של העבריין מיכאל מור והניחה את המטען מתחת למכוניתו. החוליה השנייה, שכללה את הקצין ושוטר נוסף, הניחה את המטען על אדן החלון של אחיינו. בתום המעשה מיהרו החשודים לביתם. המטען בחלון בית האחיין התפוצץ, אך גרם לנזק ברכוש בלבד.

בעקבות הפיצוץ אצל האחיין, בדק מור את מכוניתו וגילה את המטען השני, וזה פורק בהצלחה על ידי חבלני המשטרה. המטענים היו מאולתרים וכללו מנגנון הפעלה באמצעות שעון הסופר לאחור. חלק מהשוטרים שהטמינו את המטענים הוזעקו לזירת האירוע לאחר הפיצוץ.

הבנה מגנה

מכתב האישום נגד השוטרים, שהוגש בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בחיפה, עולה כי הרקע למעשים הוא רימון רסס שהשליכו גורמים עבריינים לעבר ביתו של אחד מהם, בליווי איומים ממוקדים על חייהם. בעקבות כך, החליטו הנאשמים לפגוע בעבריינים, או לפחות לאיים עליהם. החבורה החליטה להשתמש במטעני צינור, וכתב האישום מתאר ארוכות כיצד נרכשו חומרי החבלה.

זמן קצר לאחר פרסום הפרשה כינס מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן, מסיבת עיתונאים טעונה. "אני רואה בחומרה רבה את האירועים בנהרייה", אמר המפכ"ל. "זה לא יכול להיראות אלא כמעשים חמורים ביותר. השוטרים הנאשמים הם שוטרים ותיקים, ללא רקע משמעתי. זו תופעה בודדת וחריגה. מדובר בהתארגנות עצמית של שוטרים, ולא מעבר לכך, ואני בטוח שימוצה עמם הדין והם לא ישרתו במשטרה".

כהן סיפר על האיומים בהם שרויים שוטרי ישראל, ואמר כי לא יעלה על הדעת ששוטר יחשוש לשלוח את ילדו לגן. "כמפכ"ל אני חייב לעצור ולחשוב איך מגבירים את הביטחון האישי של האזרחים והשוטרים", אמר. המפכ"ל ציין כי בעבר, עוד לפני שמונה לתפקידו הנוכחי, איימו עליו עבריינים ואף שרפו את רכבו.

רק לפני שנה חלה רעידת אדמה בצמרת המשטרה עם פרסום דו"ח ועדת זיילר, שבסופו של דבר הוביל להתפטרותו של המפכ"ל, רב-ניצב משה קראדי. הוועדה, שמונתה כדי לבחון את התנהלות המשטרה בנוגע לחקירת הפרשיות שנקשרו בשמם של האחים פריניאן, חשפה ליקויים רבים בעבודתם של חלק מהקצינים הבכירים במשטרה. הפרשה עסקה בשחיתות שהגיעה לדרגים הגבוהים ביותר במשטרה, שעל פי החשד שיתפו פעולה עם ארגון הפשע של האחים.

בימים האחרונים, מאז היוודע דבר מעצרם של השוטרים, שוררת אווירה לא פשוטה בתחנת המשטרה בנהרייה ובתחנות נוספות במרחב הגליל. מדובר בחברים לעבודה משותפת ורבת שנים, שהמשיכה גם מחוץ לשעות העבודה בתחנה. כלפי חוץ מנסים במשטרה לשדר עסקים כרגיל, אבל מתחת לפני השטח רבים חשים בושה וכעס ומגנים את התנהגות חבריהם.

"בשבוע האחרון, אחרי שהפרשה התפוצצה, צפה ועלתה תחושה קשה שנמצאת אצל השוטרים כבר הרבה זמן", תיאר את המתרחש א', שוטר מתחנת נהרייה.

"אם אנחנו לא מצליחים להכניס את אלה שפוגעים בנו לכלא ולא תופסים אותם בכלל - אז יש כאן בעיה, שלא לומר מלכוד. המשפחות שלנו מאוימות, והידיים שלנו כבולות. כל חשיפת המקרה הזה לא מפתיעה. היה ברור שאדם אנושי לא יוכל לסבול זאת". רמיזות ואיומים כלפי שוטרים, לדברי א', הם דבר שבשגרה. "אנחנו עומדים מולם חסרי אונים. אנו מתצפתים עליהם במסעדות ובבארים ורואים אותם מפזרים בלילה חצי מהסכום שאנו עושים בחודש. הם צוחקים עלינו".

אחד העצורים בפרשה נחשב לשוטר מוערך במיוחד, שהתפרסם לפני עשור כקצין צעיר במשמר הגבול, לאחר פיגוע שאירע בשוק מחנה יהודה ב-1997 בירושלים. בידיו המגואלות בדם הוא ניגש אל חנה אריאלי, כיום בת 64, פינה אותה לבית החולים ולמעשה הציל את חייה. השוטר, אב לילדה בת שנתיים ובעל תואר ראשון במנהל עסקים, עבר למשטרה ממג"ב בשנת 2001, ומאז שימש כקצין בילוש ומודיעין בכמה יחידות במרחב הגליל. בתיק האישי שלו אפשר למצוא תעודות הוקרה רבות, וגם מכתב הערכה מהמפכ"ל. מאז שהגיע למשטרה, נחשב לקצין עם עתיד מזהיר.

"לא מדובר בשוטרים מועדים לפורענות או אלימים במיוחד", אומר הקולגה א'. "בהחלט הפתיע אותנו לראות שהאיש המדובר נמצא ברשימת החשודים. מצד שני, הפעולה התקבלה בהסתייגות כמובן, אך היא גם מעורבת בסוג של הבנה. הבנה מגנה אומנם, אבל הבנה מוחלטת".

נקמה עקרה וחסרת בסיס

"הרבה פעמים ביקשתי מבעלי שיעזוב את המשטרה, אבל הוא הסביר לי שזו עבודה ושאין לו ברירה", אומרת ע', אשתו של אחד החשודים.

"נקלענו לסיטואציה נוראית שאי אפשר לחיות בה. אנו נמצאים תחת איומים, אני והילדים. בהתחלה בכלל לא ידעתי שמאיימים עליו, אבל הייתי בודקת את הבית והמכונית בכל זאת, כי הרגשתי שהוא מתוח. חרדה היא תחושה איומה. מי שלא חווה את זה לא יוכל לתאר אותה לעצמו לעולם. בעלי לא התייעץ איתי, אבל אני לא כועסת עליו. כמו לביאה הוא הגן עלינו, והוא עשה זאת למעננו. אם המשטרה היתה מסוגלת להגן עלינו כראוי ולתת לנו הרגשה בטוחה, זה לא היה קורה. הפעולה היתה כהגנה ולא כנקמה. אנחנו הולכים לשלם מחיר, אבל החקירות והבדיקות שעשויות להיפתח עכשיו בצמרת המשטרה יקדמו לפחות תוכניות להגנת שוטרים ויזרזו את המערכות לטפל בעבריינים ולא בשוטרים".

ניצב מיקי לוי, עד לאחרונה נספח משטרת ישראל בוושינגטון ולשעבר מפקד מחוז ירושלים במשטרה, טוען שאין שום בעיה בסל ההגנה אותו מספקת משטרת ישראל לשוטרים הנתונים לאיומים. "אמירת השוטרים שלקחו לעצמם את החוק לידיים כיוון שלא עמדה בפניהם ברירה לא מקובלת עלי כלל וכלל", הוא אומר.

"משטרת ישראל מספקת לשוטר מאוים את כל האמצעים כדי להגן עליו. נכון שניתנת לשוטרים הגנה בבית במקום מעצר של החשודים, אבל צריך להבין שזה לא יכול לעבוד אחרת. אין אפשרות להגביל תנועת אדם באופן ממושך כל עוד אין נגדו ראיות מוצקות וחותכות. מעשה נקמה שכזה, אסור לו להתקיים במדינת מתוקנת. שוטרים לא יכולים לעשות לעצמם דין".

עוד אומר ניצב לוי שהשוטרים לא נהגו בתבונה, שכן לדבריו הם לא קידמו שום מטרה. "המטענים שהם הניחו לא הצליחו להפחיד את הצד השני, ובוודאי שלא לבלום אותו. זו היתה נקמה עקרה וחסרת תכלית. הדרך היחידה שעומדת בפנינו היא להפעיל יחידות מיוחדות, ולהביא את העבריינים לדין מאחורי סורג ובריח".

לוי מודע היטב לאהדה ולהבנה כלפי השוטרים. "הם אכן זוכים לפופולריות רבה מצד חבריהם ומצד הרחוב, אבל שווה בנפשך מה היה קורה אילו המטען שהתפוצץ היה הורג ילד. אז כולם היו מבינים עד כמה האקט הזה בעייתי", הוא אומר.

"משטרת ישראל יודעת להגן על שוטריה. מדובר בשמירה צמודה למשפחות, העברתן למקום מגורים אחר, התקנת מצלמות מעקב בבית ועוד דרכים שאי אפשר לפרסם. אין ספק שמשפחה מאוימת נמצאת תחת טראומה נוראית, אבל זה חלק מסיכוני המקצוע, ומי שנכנס לשורות המשטרה צריך לקחת זאת בחשבון. אין שוטר שהיה מאוים ולא זכה לסל הגנה. סל ההגנה מותאם לסוג האיום, והרמה שלו עולה שלב אחרי שלב בהתאם לאיום".

יוסי סדבון, לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה ובתפקידו האחרון מפקד מחוז תל-אביב, לא מסכים עם לוי. "המערכת כולה צריכה להפיק לקחים מהמקרים", הוא אומר. "אין לי ספק שהשוטרים פעלו כתוצאה מכך שהם חשו חסרי הגנה לאחר שסל ההגנה שסיפקה להם משטרת ישראל לא היה מספק. לכן הם עשו דין לעצמם, ופעלו בצורה בלתי חוקית".

סדבון, ששימש בעבר גם כיועץ המשפטי של המשטרה, אומר ש"משטרת ישראל תצטרך לבחון כעת מה היא עשתה כדי להגן על שוטריה, וכיצד נוצר מצב בו שוטרים פועלים בצורה בלתי חוקית, תוך שהם מודעים לשימוש בכלים ובאמצעי החבלה בפעולה שלהם כנגד עבריינים.

"אובדן הביטחון העצמי של השוטרים באשר ליכולת המשטרה להגן עליהם הוא בעייתי ביותר. יכולות להיות לזה השלכות על התנהגותם של אזרחים פשוטים שעשויים לנקוט באופן דומה. כפועל יוצא יש לפעול לחיזוק מערכת אכיפת החוק - לא רק בתחום המשטרתי אלא גם בתחום התביעה ובתי המשפט.

תגבור מערך אחד ללא תגבור המערכים הנוספים האמורים לטפל בתוצרים של המשטרה או של התביעה יגרום בהכרח לקריסת כלל המערכות. אם משטרת ישראל תתפוס עבריינים ולא יהיה מי שיכין כתבי אישום וישפוט אותם - מערכת אכיפת החוק לא תעשה את פעולתה.

"במסדרונות המשטרה יש חשש שאנשים ברחוב יגלו הזדהות עם השוטרים העצורים ויחליטו לנקוט אותו אופן פעולה", מוסיף סדבון, "אבל מצד שני צריך לשים לב שעצם ההרשעה הצפויה של השוטרים, שתכלול מן הסתם גם מאסר, תרתיע אזרחים לפני ביצוע נקמות פרטיות. לכן לא כדאי להפריז בדרמה של חששות מפעולות הגנה ונקם".

חוששים מיוזמות דומות של אנשים פרטיים, אבל גם מבינים בדיוק מה הביא את השוטרים החשודים להשתמש בשיטות המאפיה נגד העבריינים שאיימו על חייהם שמות השוטרים ממחוז הצפון שחשודים בהטמנת המטענים עדיין חסויים באופן רשמי, אבל ביום שלישי השבוע היה מי שדאג להדפיס את שמותיהם הגלויים בתפוצה של מאות אלפי עותקים. במודעת אבל באחד העיתונים היומיים נשלחה "השתתפות בצער לאברהם אזולאי, בן 60 במותו", מ"החברים לעבודה" – ובתחתיתה נרשמו שמותם של שבעת השוטריםשנעצרו בפרשה.
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות