בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
יהדות

יהדות ארצות הברית
-------
הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם נמצאת בארצות הברית. על אף שמשקלה היחסי באוכלוסיית ארצות הברית קטן,
מעמדה שם רם, והוא מעניק לה השפעה רבה הן על מדיניות ארצות הברית והן על העם היהודי בעולם. כיום חיים בארצות הברית כ-5,275,000 יהודים.
יהודים החלו להגר למושבות הקולוניאליות באמריקה כבר במאה ה-16עם התחלת ההתיישבות "הלבנה" באזור. במאה ה-17והמאה ה-18היגרו לארצות הברית צאצאי גולי ספרד ופורטוגל שבאו מברזיל, הולנד ואנגליה וכן מעט מיוצאי אשכנז
(גרמניה בעיקר) שבאו ישירות מארצם או דרך אנגליה. היישוב מנה בערך 2000 איש ב-1776 כשהוקמה ארצות הברית, והם היו מרוכזים בעיקר בניופורט, ניו יורק ופילדלפיה. מצבם הכלכלי היה טוב ואצל חלקם מצוין. הם עסקו במגוון תחומים - מסחר טבק ועד גידול קני סוכר.

מבחינה חוקית וחברתית לא התעוררו כמעט בעיות - מלבד מספר גילויים שליליים נגד היהודים מצד המהגרים הנוצרים שעתידים להפוך לאנטישמיות והסתגרות נוצרית מפני היהודים. היהודים קיבלו זכויות מלאות וקיימו קשרים חברתיים עם שכניהם. היהודים התערו בחיים הכלכליים והמדיניים ואיישו משרות אזרחיות וצבאיות (עוד במלחמת העצמאות חלקם השתתפו כקצינים וחיילים). ההשתלבות הביאה לנישואי תערובת רבים כך שילדי המהגרים חונכו ליהדות באופן מצומצם ביותר (רק בבית הכנסת ולא במוסדות חינוך). בנוסף לכך דלילות אוכלוסיית היישוב - הפיזור בשטח ומספר היהודים המועט - הביאו להיטמעות רבים מהיהודים.

בתקופת מלחמת האזרחים, תמכו יהודים רבים מטנסי, מיסיסיפי וקנטאקי, בהצטרפות לקונפדרציית המדינות של אמריקה. את מחיר ההזדהות עם מדינות הקונפדרציה שילמו היהודים עם כיבושה על ידי צבא האיחוד של מדינות הצפון, בראשות הגנרל יוליסס גרנט, בשנת 1862. מיד לאחר הכיבוש גרנט חתם על פקודת גירוש מיידי של כל יהודי טנסי, מיסיסיפי וקנטאקי, פקודת גירוש היהודים היחידה בתולדות ארצות הברית. למרבית המזל, מפקדו העליון של גרנט, הנשיא לינקולן ביטל חיש-מהר את הפקודה האנטישמית.

בזמן כהונתו כנשיא של יוליסס גרנט(שירת כנשיא שתי כהונות מ 1869 עד 1877), היה מעורב בעניינו של אדגרדו מורטארה, ילד יהודי שנחטף על ידי רשויות האפיפיור באיטליה במטרה לגדלו כקתולי, וכתב לאפיפיור פאיוס התשיעי בבקשה לשחררו, בקשה שזכתה להתעלמות מצידו של האפיפיור האנטישמי.

בתחילת המאה ה-19 הגיע לארצות הברית גל הגירה חדש מפולין, גרמניה ומדינות מרכז אירופה. הגל נמשך עד 1880 ובמהלך הזמן הגיעו לארצות הברית 300,000 יהודים שכבר באמצע המאה הפכו לרוב על פני היהודים הוותיקים, יוצאי ספרד. המהגרים הגיעו מכיוון שהתייאשו מ"אביב העמים" שלא הצליח (מבחינת היהודים לפחות) ומהמגבלות החדשות בארצות מוצאם. מהגרים אלו עסקו בעיקר ברוכלות אך גם במלאכה בעיקר בענף ההלבשה. חלקם נדדו מערב לצד החקלאים האמריקאים, וכך היישוב היהודי התפשט עד לסן פרנסיסקו- הוקמו קהילות בערים הגדולות שבארצות הברית, ובעיירות רבות התיישבה משפחה יהודית. עד מהרה הצטרפו למשפחה משפחות נוספות ונוצרו קהילות בכל רחבי ארצות הברית.

המהגרים החדשים השתלבו היטב הן בכלכלה - רבים היו סוחרים גדולים, בנקאים ותעשיינים - והן במדינה - במלחמת האזרחים, למשל, לחמו אלפי יהודים, רובם לצד הצפון. מבחינה דתית-פנימית המהגרים החדשים היו פחות אדוקים בדתם מהוותיקים וזאת בנוסף לפער החברתי-כלכלי ביניהם שהביא לקרע עמוק בין יהודי ארצות הברית. המהגרים החדשים הנהיגו רפורמות בדת, הקימו מוסדות שונים - בתי-חולים, מוסדות צדקה, "היכלות" לתפילה (כתחליף דמוי-נוצרי לבתי כנסת) ודאגו לחינוך יהודי ולשימור התרבות. הוקמו תנועות, ארגונים וכתבי-עת שמטרותיהם לאחד את היישוב ולקרבו לתרבות האמריקאית תוך שמירה על המסורת, או להדגיש את המוסר וההומניזם שביהדות.

גל ההגירה השלישי היה רחב ההיקף ביותר מבין שלושת גלי ההגירה. בין השנים 1881 1914,בעקבות חוקי מאי, היגרו לארצות הברית 2,000,000 יהודים (עשירית מכלל המהגרים לארצות הברית, שני שליש מהמהגרים היהודים בעולם) רובם ממזרח אירופה (האימפריה הרוסית, ראו גם: תחום המושב). המהגרים החדשים פנו לעבוד בחרושת ומלאכה וברוכלות ומסחר. רק מיעוט קטן פנה ל"מקצועות החופשיים" משום שדרישת השוק האמריקאי הייתה לעבודה פיזית בתעשייה. מעטים אף פנו לחקלאות ברוח הסוציאליסטית מרוסיה, אך רק חקלאות מעורבת במלאכה הצליחה לקיים מושבות.

מהגרים אלה הקימו ארגונים רבים: בתחום הסוציאלי הוקמו איגודים מקצועיים ותנועות פועלים ובתחום הכלכלי והתרבותי הוקמו איגודי מהגרים לפי מקום המוצא - הלאנדסמאנשפטים - שתמכו במהגרים כלכלית וחברתית (על ידי טיפוח הרגשת כלל-ישראל, מיזוג יהדות ואמריקניות, צדקה וכו') ובהם נשמרו מנהגים והליכות מארצות המוצא.
קשיים

הקושי העיקרי אצל המהגרים החדשים היה כלכלי. מכיוון שרוב המהגרים היו במקור זעיר-בורגנים ואילו המשק בארצות הברית היה זקוק, כאמור, לפועלים ובעלי-מלאכה, המהגרים היו צריכים להסתגל לעבודה פיזית קשה (אם צלחו את הקושי במציאת עבודה). שיטת העבודה המקובלת בתעשייה האמריקאית אז (ה-sweating system, הידועה לשמצה) הייתה כרוכה בעמל רב, תחת תנאים גרועים ותמורת שכר נמוך (כתוצאה מריבוי המהגרים וחמדנות המעבידים). נוסף על כך מהגרים רבים בגל זה התרכזו בניו יורק (שהייתה מרובת אוכלוסין וצפופה גם ככה) ובעקבות זאת נוצר שם לחץ כלכלי גדול, אליו התווספה בעיית הצפיפות ותנאי המחיה הנמוכים ברבעים בהם התרכזו היהודים.

מבחינה חברתית היהודים נקלטו בצורה די טובה, ולמרות זאת התרחשו מספר גילויי אנטישמיות כגון איסור על כניסת יהודים למועדונים ובתי מלון מסוימים, פעילות "ארגון העבודה האמריקאי" שפחד מ"השתלטות" היהודים חסרי הניסיון והארגון על מקורות הפרנסה ומהורדת השכר בעקבות "השתלטות" זאת וגורמים מצד "ותיקי" ארצות הברית שלא שמחו על "קיבוץ הגלויות" בארצות הברית (למרות שלשם כך אבותיהם הקימו אותה).

 

התבוללות בארצות הברית
ה"אמריקניזציה" התבטאה בעיקר בהתחזקות הזרם הרפורמי ביהדות ובהתנתקות טוטאלית מהדת. לאמריקניזציה היה גם ביטוי פוליטי - היהודים נעשו יותר ויותר מעורבים בקלחת הפוליטית והמדינית בארצות הברית בין אם מדובר בהרצאות שנשאו פוליטיקאים במסדרים היהודיים (="לוג'ות"), בין אם מדובר בהתערבות ארגונים יהודיים ("הוועד היהודי האמריקאי" במיוחד) במדיניות ארצות הברית הנוגעת ליהודים - לדוגמה איסור כניסת יהודים (גם אזרחי ארצות הברית) לרוסיה. בקרב צאצאי המהגרים, האמריקניזציה הייתה חזקה במיוחד מכיוון שגדלו באמריקה וחונכו בבי"ס כללי בדרך כלל, לצד לא יהודים והושפעו מהם. כשהתבגרו פנו לעתים למקצועות שונים מהוריהם, כמו מקצועות חופשיים. למרות תהליך האמריקניזציה, נשמר יחוד חברתי ותרבותי אצל המהגרים ובניהם. הגורמים לכך הם ההתרכזות הגאוגרפית של היהודים. ארגונים שונים - הלוג'ות הם הבולטים ביותר - קיימו פעילות חינוך וחברה, ערכו מפגשים ודיונים במטרה לתת למהגרים יהודים חיי חברה ייחודיים. זאת בנוסף לרגש הלאומי של היהודים הספיקו כדי לשמור על אחדותם, למרות השפעות האיגודים המקצועיים בהם חברו. אצל הדור השני, הפעילות החינוכית יהודית (לימוד בחדר, sunday schools) - שהייתה ברמה נמוכה - לא עמדה בפני השפעת החינוך הכללי והסביבה בה עבדו וחיו. ההשפעה בלטה אצל בעלי המקצועות החופשיים, אך הופיעה אפילו אצל העובדים בארגונים יהודיים (אלה היו נתונים גם להשפעת האמריקניזציה של היהודים הוותיקים יוצאי מרכז אירופה וספרד).
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות