בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
מיסטיקה

גרפולוגיה, אהבה לאוכל ומה שבניהם
02.06.08
כולנו אוהבים לאכול. הצורך לאכול הנו צורך מולד, איננו יכולים לשרוד ללא מזון,
שכן הוא משמש בסיסה של האנרגיה הפיזית שלנו לאורך היום, אלמנט מרגיע רגשי ומנחם לאומי. החיפוש אחרי האלמנט המרגיע והנעים הזה מלווה אותנו כל חיינו הבוגרים.

יחד עם זאת, ישנם אנשים שאהבתם לאכול היא יוצאת דופן ומיוחדת. הם אניני טעם, בעלי חוש ריח וטעם מפותחים, משקיעים מחשבה במה יכינו והיכן יקנו את הבשר, באילו תבלינים ישתמשו ואיך יקשטו את צלחות ההגשה ואת השולחן. אצל אנשים אלו האהבה לאכול היא שונה ואחרת, קיימת שם התעסקות משמעותית ומיוחדת באוכל.
 
 



כתב היד הוא כלי, המאפשר לנו באמצעות זיהוי מגוון רחב מאד של סימנים גראפיים, יחד עם שימוש בתיאוריות פסיכולוגיות תומכות, המקבלות ביטוי בסימנים גראפיים בכתב היד, להכיר את אישיותו של הכותב על מרכיביה השונים. כך ניתן גם לאבחן באמצעות כתב היד את אופן התייחסותו של אדם מסוים לאוכל, את חשיבות האוכל ומרכזיותו בחייו.

פרויד- אבי הפסיכואנליזה דיבר בתיאוריה ההתפתחותית שלו על קיומם של מספר שלבים הכרחיים בהתפתחות של האדם. הוא הבחין בין 5 שלבים שונים: השלב האוראלי, השלב האנאלי, השלב הפאלי, תקופת החביון והשלב הגניטלי.

בשלב הראשון, השלב האוראלי המתחיל בשנה הראשונה לחיים, מלידה ועד גיל 18 חודש לערך, יש התמקדות בהנאה בכל מה שקשור לעיסוק עם הפה, אכילה, יניקה וכד'.

פרויד דיבר על צמיחה משלב אחד לשני. הוא הקביל את האנרגיה לצבא היוצא לכבוש יעדים.
אם הצבא עובד נכון, הרי שבכל יעד אותו יכבוש, ישאיר כוח משמר קטן, ומשם ימשיך הלאה במסע הכיבוש. אם איננו עובד נכון, לאחר שכבש יעד, ישאיר כוחות גדולים במקום, ואז לא יישאר לו מספיק כוח, כדי לכבוש יעדים נוספים בכלל או לפחות לא בצורה יעילה.
 

 

מצב של השארת מירב אנרגיה בשלב מסוים יכול להיווצר כתוצאה משני גורמים עיקריים:
1. תחושה של חוסר סיפוק בשלב- למשל ילד, שרצה יותר אוכל ממה שניתן לו, או שהזדרזו להאכילו, החוויה של ההאכלה עבורו הייתה לא, נעימה ולכן לא מספקת- האדם מחפש דרך להשלים את החסר.

2. עודף סיפוק - ילד שחש שקיבל מספיק אוכל, החוויה הייתה נעימה מאד, ולכן הוא רוצה עוד ממנה. הסיפוק הרב שמפיק מאותו השלב "מאלץ" אותו להישאר באותו השלב.
כאשר האנרגיה תקועה וקיים קושי לעבור משלב התפתחותי אחד לשני, נוצר מצב בו האנרגיה, שנשארה בשלב מסוים מובילה את האדם בתקופות לחוצות או במצבים קונפליקטואליים ומורכבים בחייו, למצב בו הוא נוטה לסגת לשלב בו בוא השאיר את מירב האנרגיה.

אנשים שאוהבים לאכול יהיו, על פי רוב, כאלו שנשארה להם אנרגיה בשלב האוראלי כתוצאה מסיפוק יתר של הצורך, וכך מתינוקות שנהנו לאכול, הם גדלים למבוגרים שאוהבים לאכול, ונהנים מכל החוויה הסובבת את עניין האכילה: נהנים מהכנת האוכל, בדרך כלל גם נהנים להאכיל אחרים מתוך צורך גדול לחזור לשלב מהנה ונעים ומוכר, שחוו כתינוקות. הם יהיו אלו שאוהבים את האוכל באופן מיוחד, לא כמו האדם הממוצע הזקוק לאוכל כצורך קיומי. הם יגלו אנינות טעם, ישקיעו מחשבה באוכל, בהכנתו קישוטו והאווירה בארוחה. האוכל תופס מרכז כובד אחר, מקבל משנה תוקף ומשמעות, והופך לתחום שהאדם משקיע בו אנרגיה מחשבתית, פיזית ונפשית כאחד.

כיוון שאנשים אלו הם אנשים שצורכיהם תמיד סופקו, יש אצלם צפייה תמידית למצב בו אין תסכולים וקיים עונג מתמשך. כך נוצר טיפוס הנותן אמון בסביבה שתספק את צרכיו גם בעתיד, ( אולי בגלל זה אומרים על אנשים שמנים שהם שמחים ואופטימיים...), חברותי חם, אנושי, בדרך כלל פתוח ומוחצן.

את האהבה לאוכל של טיפוס זה אנו רואים בכתב בסימנים רבים, וחייבים להופיע מספר רב ככל האפשר של סימנים, על מנת שנוכל לטעון שזוהי אכן אהבה ייחודית לאוכל. להלן חלק מהסימנים:

בדרך כלל כתב גדול, בעל אזור אמצעי נפוח ולעיתים אף מוגזם צורות עגולות ורכות של האות, לעיתים ילדותיות כתב רחב ומשתרע עם תנודות קלות ברוחבו קישוטים ותוספות לכתב צורות דמויות שבלול ( עגולות ומתכנסות )
קו עבה ובצקי אזור תחתון של הכתב נפוח מלא ועגול סימני פיסוק עגולים- נקודות כעיגולים  ארגון לא תמיד מוצלח, עומס יתר או רווחים גדולים פתאומיים

תוך כדי תהליך של ירידה במשקל, כפי שנעשה בשיטות שונות כגון שומרי משקל ושיטות אחרות, אנחנו כאנשים בוגרים עושים סוויצי'ם בחשיבה, בהרגלים ובהתנהגות שלנו לגבי אוכל. האהבה הבסיסית לאוכל נשארת כפי שהייתה, אך נכנסת יותר מודעות, הכרות עם עצמנו ונקודות התורפה שלנו, שליטה ומיקוד.

לכן כתב היד אצל אנשים, שעוברים את השינוי הנ"ל לאורך זמן, ומפנימים את הסוויצי'ם, נוטה להשתנות. עיקר השינוי ניכר בסדר ובארגון בכתב, בהקטנת גודל הכתב ורוחבו, שכן סימנים אלו מעידים על הפנמה של תכנון, ארגון ושליטה באכילה.

הם ממשיכים לאהוב לאכול, ועל פי רוב ממשיכים להשקיע בחווית האכילה, אך שולטים באכילתם ומבקרים אותה.
כתבות נוספות:
 


 
  אתי בן- מיכאל חז'ז'- גרפולוגית.
בוגרת B.A. במדעי ההתנהגות -אוניברסיטת בן-גוריון.
בעלת מכון לגרפולוגיה המעניק שרותי ייעוץ, הכוונה סדנאות והרצאות.
http://www.etigrapho.co.il/

מקור המאמר: http://www.articles.co.il/


 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות