בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
נשים

בגידות באמריקה

יש דירה אחת בשדרה החמישית בניו יורק שמסתובבים בה שני אנשים שחיי הזוגיות שלהם.
כך אפשר להניח במידה גדולה של סבירות - דומים לגיהנום. השניים הם מושל ניו יורק לשעבר אליוט ספיצר ואשתו סילדה.
 

ייתכן שהם ירצו לקבל יעוץ זוגי ממחליפו של ספיצר, דייוויד פטרסון, שסיפר ביום שלישי שעבר, כי הרומנים שניהל מחוץ לנישואים הסתיימו לפני שנים אחדות, ונישואיו עלו בחזרה על המסלול. אבל אצל הספיצרים עברו רק שבועיים מאז "יום הדין". בז'רגון של הזוגות האמריקאיים ניצולי הבגידות, "יום הדין" הוא היום שבו מתגלה לך כי בן או בת הזוג בגדו בך. וכמו במקרה של הולדת ישו, הספירה מתחילה מחדש מאותו רגע.

אנו, האמריקאים, מתייחסים אל ימי הדין הללו כאל אסונות טבע. האגודה האמריקאית לטיפול זוגי ומשפחתי התריעה, כי "התגובות של בני הזוג הנבגדים דומות לתסמינים פוסט-טראומתיים אצל קורבנות של אסון".

שום השוואה אינה בומבסטית מדי. "זה מזכיר לי את 11.9", אמרה אשה בשנות ה-40 שלה, המתגוררת באזור סיאטל. "התחושה היא של קומה הקורסת על זו שמתחתיה". אשה אחרת השוותה, בצ'ט באינטרנט, את הרומן שניהל בעלה לצונאמי שפגע באסיה ב-2004, שבו ניספו כרבע מיליון בני אדם. שפתם של הניצולים מזכירה צופן מלחמתי. X0W זה Ex-other woman (האשה האחרת לשעבר). ONS פירושו "זיון חד פעמי" One night stand(). "איש עוגה" הוא בעל שרוצה להחזיק בו-בזמן באשתו ובמאהבת.

אנשים נשואים בכל רחבי העולם מרגישים שעולם חרב כשהם מגלים שבני או בנות זוגם "צובטים את החתול בלילה", כפי שקוראים לזה ההולנדים. רעיות צרפתיות היו המומות כשהעליתי את הרעיון שהפזילה הצדה היא מנהג בצרפת. מתברר שאפילו הגברות הראשונות בצרפת כבר לא עושות את זה. נשים מאזור תת-הסהרה שבאפריקה, שם שיעור הבעלים הבוגדים הוא מהגבוהים בעולם, סיפרו לי שהן רודפות אחר הבעלים ברחובות, מתחננות שיבואו לישון בבית.

ואולם, הבגידות באמריקה קשות יותר - בגלל הסטנדרטים הבלתי אפשריים המאפיינים את היחס אל מוסד הנישואים. אם אחד מבני הזוג בגד סימן שחייתם בשקר. אמריקאים תיארו את יום הדין שלהם לא רק כמשהו שגרם להם להלם, לקנאה ולאכזבה קשה, אלא כאירוע ששינה את זווית הראייה שלהם על העולם. "זה גוזל ממך את העבר", אמר אחד הבעלים. "מהי האמת? מהו שקר?"

אנחנו, האמריקאים, אובססיביים בכל הנוגע ליושר. רק אצלנו אומרים "זה לא הסקס, זה השקר". (בצרפת זה לא השקר, אלא הסקס). אמריקה היא המקום היחיד שבו אין כרטיס צהוב בתחום הבגידות: עבירה אחת - והנישואים נגמרו.

נכון שאנחנו לא תמיד נצמדים בעצמנו לכללים הללו, אבל אנחנו מצפים מהפוליטיקאים שלנו לעשות זאת. זו הסיבה שבעטיה אנשים הטילו ספק ביכולתם של ביל והילרי לנהל חיי נישואים "אמיתיים" אחרי פרשת לווינסקי. זו הסיבה שבשלה חש עיתונאי שיש לו זכות לצעוק לעבר גברת ספיצר, "סילדה, האם תעזבי אותו?" וזו הסיבה שבגללה ניסה דייוויד פטרסון לומר שהוא ואשתו עדיין מאוהבים, אף שהוא בילה עם "נשים אחדות" (וגם היא - עם גברים).

פטרסון אמר שהוא ואשתו פנו לייעוץ, נדבך נוסף בתרבות הבגידה. תעשיית הנישואים האמריקאית מציעה לציבור עשרות אלפי מטפלים זוגיים, קבוצות תמיכה לבני זוג נבגדים ולמכורים למין, מגשרים ואין ספור סדנאות וסופי שבוע שרבים מהם מנוהלים על ידי בני זוג שחזרו למוטב.

מכיוון שאמירת שקר היא בעיה, אמירת האמת נהפכה לתרופה הלאומית של האמריקאים. "אריקה" מספרת באחד מאתרי האינטרנט, שחקרה את בעלה על בגידתו במשך 20 חודשים, וכי "בעזרת לוח שנה ויותר מאלף דוא"לים, צילומים, קבלות מחברת האשראי וחשבונות הוצאות ישנים, הצלחנו לסדר שנתיים וחצי של חוסר נאמנות בסדר כרונולוגי". אין ספק, כל אלה הופכים את ההחלמה לתהליך ארוך, ולא בריא בדרך כלל.

העובדה היא שזוגות רבים נשארים בסופו של דבר ביחד. זה מה שעשו הפטרסונים, ואולי גם הספיצרים, אם ניתן להם סיכוי. יהיו אשר יהיו חטאיהם של אליוט ספיצר ודייוויד פטרסון, הישרדות לאחר בגידה באמריקה היא בגדר עונש מספיק.

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות