בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
החיים הטובים

מחלת עצם שכיחה-אוסטופורוזיס

אוסטיאופורוזיס היא מחלת עצם שכיחה, שיש לה השלכות קשות על הסובלים ממנה, אבל חל שיפור גדול בשיטת הטיפול בשברים שגורמת המחלה,
אוסטיאופורוזיס - בתרגום לעברית: עצם מתפוררת - היא מחלת העצם השכיחה ביותר. היא מהווה גורם סיכון משמעותי לשברי עצמות, וכתוצאה מכך לתחלואה, תמותה ועומס כלכלי כבד על המערכת הרפואית. לפני כמה שנים תיקון שברים אוסטיאופורוטיים חייב ניתוח רציני, שהיה כרוך בסיכונים משמעותיים. כיום אפשר לטפל בשברים אלו ביעילות, באמצעות שיטת טיפול זעיר-פולשנית, שבמהלכה מוחדרת מחט לגוף החוליה ומוזרק לתוכה חומר מיוחד שנקרא מלט עצם.

למרות השיפור ביכולת לתקן שברים - מניעת המחלה היא הטיפול המועדף. אוסטיאופורוזיס מאופיינת בשני גורמים המתקיימים בו זמנית: ירידה במסת (כמות) העצם ושינויים במבנה העצם. התוצאה היא היחלשות העצם וסיכון גבוה לשברים.

אוסטיאופורוזיס יכול להיות ראשוני או משני. אוסטיאופורוזיס ראשוני, שהוא השכיח יותר, נגרם בגלל ליקוי ראשוני של הגוף. אוסטיאופורוזיס משני הוא תוצאה של גורמים חיצוניים כמו נטילה ממושכת של תרופות (כדוגמת סטרואידים, תרופות נוגדות פרכוס ועוד) ועישון.

אוסטיאופורוזיס ראשוני נפוץ יותר בקרב נשים. 30% מהנשים מעל גיל 50 סובלות ממסת עצם נמוכה. כ-40% מהנשים בעולם המערבי, אם יגיעו לגיל 90, יסבלו משבר בעצם כתוצאה מאוסטיאופורוזיס. שני הגורמים העיקריים לאוסטיאופורוזיס ראשוני הם ירידה ברמת הורמוני המין, בעיקר באסטרוגן, וגיל מבוגר. השילוב בין גורמים אלו מוביל לדלדול עצם מואץ. ירידה בהורמוני מין מסוג אסטרוגנים מתרחשת בקרב נשים בגיל המעבר, וכאן טמון ההסבר לשכיחות המחלה אצלן.

ואכן, מתן אסטרוגנים בגיל המעבר מפחית את הסיכון לאוסטיאופורוזיס. ואולם, טיפול זה אינו מקובל היום כטיפול סטנדרטי למניעת אוסטיאופורוזיס, מכיוון שכרוך בו סיכון מוגבר ללקות במחלות לב וסרטן שד. הירידה החדה בכמות העצם מתרחשת בעשר השנים הראשונות שלאחר הפסקת המחזור החודשי. לאחר מכן, קצב הירידה מתון יותר ומשתווה בין נשים לגברים.
הסכנה העיקרית באוסטיאופורוזיס היא שברים והשכיחים ביותר הם בשורש כף היד, בירך ובחוליות עמוד השדרה. מרבית שברי עמוד השדרה נגרמים כתוצאה מחבלה מינימלית או אפילו ללא כל חבלה מקדימה. כשהעצם סובלת מדלדול משמעותי, די בתנועה בלתי זהירה או בהרמת משא קל כדי לגרום לשבר של חוליה.

שברים בגוף החוליה גורמים לכמה בעיות: בשלב הסמוך להתרחשות השבר מתעוררים כאבים עזים בעמוד השדרה המגבילים משמעותית את כושר הניידות. בשלב זה, רוב החולים מתקשים לקום מהמיטה. שכיבה ממושכת, במיוחד בגיל מבוגר, עלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים כמו דלקות ריאה, פצעי לחץ ופקקת של הוורידים העמוקים ברגליים. זאת ועוד, שכיבה ממושכת והעדר פעילות גופנית גורמים לאיבוד עצם מואץ. כל הסיבוכים הללו מעלים את סיכויי התמותה של חולים הסובלים משבר אוסטיאופורוטי של חוליה בכ-30% לעומת אדם באותו גיל שאינו סובל משבר.

בשלב מאוחר יותר, נגרמים סיבוכים כתוצאה מבעיות מכאניות בעמוד השדרה, היינו, התפתחות של עקמת. העקמת מקטינה את נפח בית החזה וגורמת לירידה בנפחי הריאה וכתוצאה מכך - לבעיות נשימה. בנוסף, בית החזה אצל חולי עקמת, הנוטה קדימה, מסיט את מרכז הכובד של הגוף קדימה - דבר הגורם לנפילות חוזרות, ואלה מעלות מצדן פי חמישה את הסיכון לשבר נוסף בחולה שכבר סובל משבר אוסטיאופורוטי קודם.

אבחון אוסטיאופורוזיס נעשה על ידי מדידת צפיפות העצם. ירידה קלה של מסת העצם נקראת אוסטיאופניה, שהיא למעשה שלב מקדים לאוסטיאופורוזיס. בשלב האוסטיאופורוזיס מתחוללת ירידה משמעותית יותר של מסת העצם.

הטיפול באוסטיאופורוזיס מחולק לשלושה שלבים: השלב הראשון עיקרו טיפול מניעתי והוא מיועד לאנשים בעלי מסת עצם תקינה, במטרה למנוע דלדול עצם בעתיד. השלב השני מיועד לאנשים שכבר סובלים מירידה במסת העצם. עיקרו מניעה של דלדול נוסף ושברים. בשלב השלישי מטפלים בסיבוכי המחלה - בשברים.

אין עוררין על כך שהטיפול היעיל ביותר באוסטיאופורוזיס הוא הטיפול המניעתי. הגורם החשוב ביותר במניעת אוסטיאופורוזיס הוא מסת העצם בעת הכניסה לגיל המעבר אצל נשים, ובגילאים 55-60 אצל גברים. אנשים שיגיעו לגילאים אלה עם מסת עצם גבוהה יסבלו פחות מאוסטיאופורוזיס.

ניתן להשיג מסת עצם גבוהה על ידי הקפדה על שלושה עקרונות חשובים: תזונה עתירת סידן על פי מנה מומלצת המותאמת לגיל ומין, הימנעות מעישון או הפסקת עישון ופעילות גופנית במשך 30 דקות, שלוש פעמים בשבוע לפחות. שלושת העקרונות הללו הוכחו כמעלים את מסת העצם ומונעים התפתחות של אוסטיאופורוזיס.


אצל אנשים שכבר סובלים מאוסטיאופורוזיס משלבים מתן סידן עם חומרים המסייעים בהכנסת הסידן לעצמות, כגון ויטמין D ותרופות ממשפחת הביפוספונטים. שילוב זה הוכח כטיפול היעיל ביותר באוסטיאופורוזיס. הוא מונע החמרה נוספת בדלדול העצם ואף עשוי לגרום לבניית עצם חדשה ולשיפור במסת העצם.


הקבוצה הקשה ביותר לטיפול היא זו של חולות שכבר סובלות משברים אוסטיאופורוטיים. בשל הסיבוכים המשמעותיים שהשברים עלולים לגרום - בנוסף לכאבים העזים - הטיפול בשבר בחוליות עמוד השדרה חייב להיות מהיר ויעיל. הוא אמור לפתור שתי בעיות עיקריות: כאבים והתפתחות עקמת. הקלה מהירה בכאבים המלווים את השבר תקצר את תקופת הריתוק למיטה ואת הסיבוכים הנובעים מהשכיבה הממושכת ובכך תפחית תחלואה ותמותה משנית מזיהומים, פקקת וכדומה. מניעת העקמת תפתור התפתחות של שינויים מכאניים בבית החזה הפוגעים במכאניקת הנשימה וביציבות של עמוד השדרה מעבר לחשיבותה האסתטית.
עד לפני שנים ספורות, הטיפול המקובל בשברי עמוד שדרה כלל שכיבה ממושכת, תרופות נוגדות כאבים, כולל מורפיום ושימוש במחוך. לא רק שטיפול זה אינו מתקן את הבעיה המכאנית, אלא שהחולים מפתחים את הסיבוכים הנובעים מריתוק למיטה. השיטה הזעיר פולשנית שבה משתמשים כיום מהווה התקדמות דרמתית בתחום זה.

הטיפול מתבצע תחת הרדמה כללית או מקומית (תלוי במספר השברים ובמצבו הכללי של החולה). דרך הגב מוחדרת אל גוף החוליה השבור מחט, ולאחר מכן מוחדר בלון קטן דרך המחט, אל תוך גוף החוליה הממוטטת. ניפוח הבלון בתוך גוף החוליה השבור "מרים" אותה מחדש ומחזיר לה את גובהה וצורתה המקוריים. לאחר מכן מוצא הבלון החוצה, ולתוך החלל שיצר בגוף החוליה מוזרק חומר שנקרא מלט עצם. מלט העצם הופך ממרקם משחתי לחומר קשה מאוד בתוך מספר דקות.

הפעולה הזאת נקראת קיפופלסטיה. היא חד פעמית שאינה מצריכה הזרקות נוספות. שיעורי ההצלחה שלה הם יותר מ-90%. שיכוך הכאבים הוא מיידי והחולים מסוגלים לצאת מהמיטה וללכת הביתה מספר שעות לאחר התהליך. מכיוון שקיפופלסטיה היא פעולה זעיר פולשנית, היא מתאימה לאנשים מבוגרים ולכאלה הסובלים ממחלות כליליות, שכן ניתן לבצעה בהרדמה מקומית.

קיפופלסטיה מסייעת רק לחולים הסובלים משברים טריים בעמוד השדרה, בני כמה חודשים, שעדיין לא סיימו להתאחות. את גיל השבר ניתן לקבוע על ידי תשאול החולה ואם המועד אינו ברור אפשר לבצע MRI (הדמיה בתהודה מגנטית), או מיפוי עצמות. ככלל, ככל שהטיפול קרוב יותר להתרחשות השבר, סיכויי ההצלחה גבוהים יותר וכך נמנע מצב של שכיבה ממושכת עם הסיבוכים הנלווים.

 

קיפופלסטיה אינה מיועדת לחולים צעירים מכיוון שמלט העצם אינו תחליף מספק לעצם בריאה. מלט העצם יחזיק מעמד שנים רבות בקרב אנשים מבוגרים, כאשר העומס על עמוד שדרה אינו גבוה והפעילות אינה נמרצת. כיום מנסים לייצר מלט עצם הכולל חומרים מעודדי צמיחת עצם. הוא אמור להיספג באטיות, ובמקומו תצמח עצם חדשה. אם אכן ייוצר מלט עצם כזה, ייתכן שקיפופלסטיה תהפוך לטיפול המועדף גם בשברים בחולים צעירים שכיום עוברים ניתוחים גדולים ומסובכים לקיבוע חוליות. ניתן להשתמש בקיפופלסטיה גם לטיפול בשברים הנגרמים מגידולים בעמוד השדרה.


 

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות