בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
בריאות

כאב בבטן התחתונה

כאב בבטן התחתונה לאחר האוכל, עלול לבשר על הופעתן של אבנים בכיס המרה. אבל במקרים רבים הן יתפתחו בתוך הגוף בלי שנדע זאת ,
מסתבר, כי כבר משחר ההיסטוריה, סבלו בני האדם מאבני המרה: למשל, המצרים הקדמונים, כך לפי ממצאים שהתגלו במומיות מאותה תקופה. כיום, שכיחות אבני כיס המרה גבוהה במיוחד במדינות מפותחות והיא ממשיכה לעלות בשל העלייה בתוחלת החיים. הימצאות אבני כיס המרה משתנה בהתאם למיקום הגיאוגרפי והמוצא האתני. בעוד שבמרבית המקרים אבני המרה אינן מפריעות כלל, בכ-25% הן סיבה לכאב או לסיבוכים. השכיחות גבוהה יותר בקרב נשים לעומת גברים, אך הפער הולך ומצטמצם עם הגיל.

נוזל המרה מופרש מהכבד למעי. בדרכו מהכבד, זורם הנוזל בצינורות המרה ונאגר בכיס המרה. בעקבות אכילה מתכווץ כיס המרה ותוכנו נשפך לחלל התריסריון (חלקו העליון של המעי הדק). תפקיד המרה לשפר את מסיסות השומן, שאותו אנו אוכלים ולאפשר לאנזימים המופרשים בלבלב לפרק את השומן כדי שנוכל לספוג אותו.
 
גיל: שכיחות אבני כיס המרה עולה עם הגיל.
מין, לידות מרובות והורמונים נשיים: אבני כיס המרה שכיחות יותר בקרב נשים פי 2-3 יותר מגברים (לפי בדיקה שנערכה באירופה). בהריון נוצרים לעתים משקעים בכיס המרה, שעל פי רוב נעלמים בסיומו. במקרים מעטים, מתפתחות אבנים ממש. הריונות מרובים מהווים גורם סיכון לאבנים. גם שימוש בהורמונים אסטרוגנים קשור לעליה בשכיחות אבני מרה. קיימת עליה מתונה גם לאור שימוש בגלולות נגד הריון ועליה משמעותית בשכיחות בעת שימוש בהורמונים בתקופת הבלות.

השמנת יתר, סוכרת, תסמונת מטבולית וירידה דרסטית במשקל:
השמנת יתר מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות אבני כיס מרה. נשים הסובלות מהשמנת יתר יפתחו אבני כיס מרה פי 7 יותר מנשים ללא השמנת יתר. הבעיה קשה עוד יותר בהשמנה שמתחילה בגיל צעיר. אצל גברים, גורמי הסיכון העיקרים הם השמנה באזור הבטן, סוכרת והתסמונת המטבולית ולאו דווקא השמנה כשלעצמה. למרות שמרבית האבנים מורכבות מכולסטרול, יתר כולסטרול בדם כשלעצמו אינו מהווה גורם סיכון להתפתחות אבנים. דווקא ירידה מהירה במשקל, במיוחד כשמדובר במעל ל- 1.5 ק"ג לשבוע, כרוכה בסיכון יתר להתפתחות אבני כיס מרה.

תזונה: נראה שלכלכלה המערבית יש חלק בעליה בשכיחות האבנים. מדובר בעיקר בסוכרים המעובדים שאנו צורכים ופחות בשומנים.


משפחה וגנטיקה: אבני כיס מרה שכיחות יותר בקרב בני משפחה של מי שסובל מכך. לא נמצאו עד כה גנים או צורת העברה גנטית אופיינית.


מחלות: אבני כיס מרה שכיחות יותר במספר מחלות, כמו מחלת קרוהן ושחמת הכבד.
מרבית אבני כיס המרה הן אבנים המורכבות ממיקרוקריסטלים של כולסטרול. אבני הכולסטרול נוצרות כאשר היחס בין ריכוז הכולסטרול, מלחי המרה והפוספוליפידים בכיס המרה הוא כזה שהכולסטרול אינו מסיס. רמת הכולסטרול בכיס המרה אינה תלויה ברמת הכולסטרול בדם. מיעוט האבנים נקראות אבני פיגמנט, שנוצרות במנגנון שונה.

ברוב המקרים, אבני המרה לא יביאו לסימפטום או לסיבוך כלשהו. במקרה שמתגלות אבנים באופן מקרי בחולים שאינם סובלים מהן, רק 10% יפתחו סימפטומים תוך חמש שנים וכ- 20% יפתחו סימפטומים תוך 20 שנה. הסימפטום העיקרי הוא כאב התקפי, בבטן הימנית העליונה, שמופיע בדרך כלל כשעה לאחר האוכל ונמשך על פי רוב כ-15 דקות עד יממה.

הכאב האופייני לאבני כיס המרה הוא תוצאה של תזוזת האבן לפתח הצינור המחבר את כיס המרה לצינורות המרה וסתימה זמנית שלו. במקרה שהסתימה הופכת להיות ממושכת, מתפתחת דלקת בכיס המרה. לעתים כשמדובר באבנים קטנות, יכולות האבנים לנדוד מכיס המרה לצינורות המרה ולגרום לחסימה בדרכי המרה. במקרה כזה, עלולים להתפתח צהבת, זיהום בדרכי המרה ודלקת

בדיקת אולטרה סאונד של הבטן העליונה: בדיקה זו היא פשוטה, זולה יחסית ובלתי חודרנית וניתן לאתר באמצעותה את אבני כיס המרה. בנוסף, ניתן להעריך את עובי דופן כיס המרה ואת רוחב דרכי המרה (התרחבות של דרכי המרה יכולה להעיד על אבן שחוסמת אותן). עם זאת, בבדיקה זו קשה לאתר אבנים שבדרכי המרה.

- בדיקת Magnetic resonance cholangio pancreatography – MRCP: בדיקת MRI מיוחדת (לא מדובר בבדיקת MRI רגילה של הבטן), שמאפשרת לזהות היטב את צינורות המרה והאבנים בתוכן. מדובר בבדיקה בטוחה יחסית, שיש לה יתרון על פני האולטרה סאונד בזיהוי אבנים בדרכי המרה.
- בדיקת אולטרה סאונד אנדוסקופי – EUS: בדיקה פולשנית, אך ברמת סיכון לא גבוהה, שבה מתבצע אולטרה סאונד פנימי בעזרת אנדוסקופ וכך ניתן לקבל תמונה קרובה של דרכי המרה ולאתר אבנים בדרכי המרה.
- בדיקת ERCP- Endoscopic retrograde cholangio pancreatography: בדיקה אנדוסקופית פולשנית. בבדיקה זו מגיעים בעזרת אנדוסקופ לאזור, שבו מתחברים דרכי המרה לתריסריון ומשם מזריקים חומר ניגוד לתוך דרכי המרה. בעזרת שיקוף רנטגן ניתן להדגים את דרכי המרה והאבנים בתוכן. שיטה זו אומנם מדויקת, אך רמת הסיכון גבוהה יחסית ולכן אינה משמשת בדרך כלל לצרכים אבחוניים. יתרונה העיקרי בכך, שהיא יכולה לשמש גם ככלי טיפולי במקרה שאכן יש אבנים בדרכי המרה (ולא בכיס המרה).
בקרב מי שהתגלו אצלו אבנים ולא סובל מכאב, אין צורך בטיפול - למעט במקרים מיוחדים. יש מקום לטיפול אצל אנשים הסובלים מכאבים שמיוחסים לאבני כיס המרה. כריתת כיס המרה מהווה כיום את הטיפול היעיל והמקובל ביותר במקרה של אבני כיס מרה הגורמות לתסמינים. ניתן לחיות ללא כל בעיה בלי כיס המרה. מרבית הניתוחים המתבצעים כיום הם ניתוחים לפרוסקופים. כלומר, הם אינם מצריכים את פתיחת הבטן ומאפשרים התאוששות מהירה. יעילות ופשטות הניתוח דחקה טיפולים אחרים, בהם תרופות הממיסות את האבנים, שנמצאו פחות יעילות וננטשו. למאגר המידע חינם  לחצו

במקרים של אבנים בצינורות המרה, טיפול הבחירה הוא ERCP. בפעולה זו ניתן להוציא אבנים מדרכי המרה אך לא מכיס המרה. הוצאת אבנים מדרכי המרה במהלך ניתוח של כיס המרה אפשרית, אך מורכבת ומעלה משמעותית את הסיכון לסיבוכים בניתוח. לפיכך ERCP היא פעולת הבחירה לפני ניתוח. כאמור, גם ל-ERCP יש סיבוכים, כמו דלקת בלבלב, דימום פנימי וזיהום, ולפיכך חשוב להשתמש בבדיקה זו רק כשיש צורך.

ד"ר אלון לנג הוא רופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז רפואי שיבא, תל השומר.
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2020, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות