בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
עסקים וכלכלה

אפקט הדומינו - הפיכת המשבר לגלובלי

באוסטרליה הפנסיה בסכנה, באפריקה מחפשים שווקים חלופיים, תם עידן השפע בדרום אמריקה, הסינים יפגעו מבחינת הייצוא אך יוכלו להישען על רזרבות, וברשות הפלסטינית חוששים מייבוש התרומות

משבר הסאב-פריים החל אמנם בארה"ב אך זלג במהרה למרחב הגלובלי. הקריסה הפיננסית ותוכנית החילוץ שנרקמה בעקבותיה עתידות להמשיך להשפיע על המתרחש בשווקים הגלובליים. באוסטרליה האזרחים חוששים לפנסיה שלהם, באפריקה הצמיחה מאטה ומחפשת שוקי ייצוא אלטרנטיבים, בדרום אמריקה כבר קשה להסתמך על עליית מחירי הסחורות ששינתה מגמה באחרונה, בדרום קוריאה המטבע בשפל, בארצות המפרץ מחפשים מציאות, וברשות הפלסטינית התרומות כבר אינן כה בטוחות.

אוסטרליה

המשכנתאות שורדות, הפנסיה בסכנה: זאת משום שהבנקים המקומיים אינם צפויים לאשר קיצוצים בריבית, והאזרחים המתקרבים לגיל פרישה ייאלצו להתמודד עם שחיקה בפנסיה. הפגיעות של השווקים הפיננסיים צפויות להפעיל לחצים על הבנק המרכזי של אוסטרליה לקצץ בשיעור הריבית, כאשר יתכנסו ראשי הבנק ביום שלישי.

דו"ח של פיץ' רייטינגז קבע בשבוע שעבר כי המשכנתאות באוסטרליה שורדות היטב את המשבר הגלובלי וכי בעליהן הצליחו להחזיק מעמד טוב יותר מעמיתיהם בארצות אחרות. זאת, בין היתר, בזכות קיצוץ הריבית הראשון זה שבע שנים, ב0.25%, ל־7% בתחילת ספטמבר בעקבות ריבוי הסימנים להאטה בכלכלת טריליון הדולר האוסטרלית.

אף כי המערכת הפיננסית האוסטרלית יציבה הרבה יותר מכלכלת ארה"ב ומכלכלות רבות באירופה, אין היא חסינה מפני לחצים שיופעלו עליה בעקבות המשבר. בנקים באוסטרליה לא הנהיגו מדיניות של חלוקת משכנתאות בלתי אחראית כמו בארה"ב, בגלל מנגנון פיקוח זהיר יותר וגם משום שלמערכת החוק המקומית יש יותר אמצעי הגנה כנגד התנהגות חסרת אחריות מצד הלווים והמלווים. נוסף על כך, אוסטרליה (והיא מהיחידות בקרב מדינות המערב מבחינה זו) לא חוותה תקופה ממושכת של שיעורי ריבית נמוכים באופן קיצוני בראשית העשור.

למערכת הבנקאות האוסטרלית נקודת תורפה אחת: העובדה שאוסטרלים אינם חוסכים די הצורך בפיקדונות בנקאיים כדי לממן את כל הלוואותיהם מחייבת את הבנקים להסתמך במידה רבה יותר על "מימון יציב" לעומת שאר הבנקים בעולם.

אפריקהמחפשים שווקים חלופיים:המשבר הכלכלי במדינות המערב צפוי להשפיע על הצמיחה באפריקה, אם היבשת לא תחפש שווקים אלטרנטיביים - כך אמר בשבוע שעבר שר האוצר של אוגנדה. סוכנות הידיעות הסינית שינחואה דיווחה כי השר עזרא סורומה אמר לעמיתיו, חברי השוק המשותף של מדינות מזרח ודרום יבשת אפריקה, כי הייצוא האפריקאי לארצות הברית ולאירופה צפוי להיות מושפע מהצמצום הצפוי בהוצאות הצרכנים. "עלינו למצוא שווקים חלופיים למוצרים שלנו", אמר השר. השר הוסיף כי אחת האפשרויות העומדות בפני מדינות אפריקה היא להגדיל את היצוא למדינות אסיה, שצפויות לספוג מכה כואבת פחות בעקבות המשבר העולמי. אפריקה, באמצעות חוק הזדמנות הצמיחה האפריקאי, מייצאת את מוצריה לארה"ב ולאיחוד האירופי, ונהנית מהקלות מיוחדות.

 

סורומה אמר לשרים שהשתתפו בכינוס שנתי של בנק אזורי כי המשבר הוכיח שהרעיון של הקפיטליזם צריך להישקל מחדש. "הקפיטליזם כנראה כבר לא יחזור להיות כפי שהיה. התפקיד של רגולציה באמצעות ממשלות הוא אולי בלתי נמנע. עלינו להיערך לסדר עולמי חדש".

דרום אמריקה תם עידן השפע: הצמיחה הכלכלית המהירה ביותר שנרשמה באמריקה הלטינית ב-30 השנים האחרונות מגיעה כנראה לסופה. זאת בעקבות המשבר הגלובלי שמצמצם את היקפי ההשקעות כמו גם את הדרישה לסחורות המגיעות מהאזור. "אנחנו נמצאים במשבר כלכלי חמור", אמר סגן נשיא קולומביה פרנצ'יסקו סנטוס בראיון ממשרדו בבוגוטה. "המימון ילך ויתדלדל, ופירושו של דבר הוא שיהיה קשה למשוך משקיעים", הוסיף.

שיעור הצמיחה באזור ב-2009 עלול להצטמצם לפחות מ-3.3%, זאת לעומת 4.6% ב-2008 - כך לפי כלכלנים בברקליס קפיטל. ההאטה תקשה על צמצום ממדי העוני, שירדו לרמות הנמוכות, הדומות לאלו בתקופה שקדמה ל"עשור האבוד" של שנות השמונים, שבמהלכו לוו מדינות בדרום אמריקה יותר מאשר יכלו להחזיר.

המשבר יעמיד למבחן את המחויבות בת העשור של אמריקה הלטינית לצמצום חובות ולשמירה על שווקים פתוחים. מקסיקו גנזה בשבוע שעבר תוכניות להפרטת שדה תעופה, ותלתה את האשמה במשבר בארצות הברית. "זו היתה תקופה טובה", אמר גריי ניומן כלכלן בכיר לאמריקה הלטינית במורגן סטנלי ניו יורק, "אבל עידן השפע הסתיים".

מחירי סחורות כמו סויה, זהב, נחושת ונפט, שעזרו לממן את השגשוג באזור, ירדו ב-28% מאז השיא שרשמו ב-2 ביולי. אם מחירי הסחורות יחזרו לממוצע של העשור האחרון, המאזנים של אמריקה הלטינית ייצאו מאיזון ויחזרו לגירעון של 4.1% מהתמ"ג - כך דיווח מורגן סטנלי בסוף החודש שעבר. נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס, שהסתמך על נפט למימון תוכנית "הסוציאליזם של המאה ה־21" שלו, אמר כי המשבר בארצות הברית יפגע באזור בעוצמה של "מאה הוריקנים" וכי "אין מדינה שיכולה לומר שלא תיפגע". דרום קוריאהפיקוח חזק וסיכון גדול לאי-יציבות:הכלכלה הדרום קוריאנית היא ה-13 בגודלה בעולם, והיא תלויית ייצואובשל כך רבה חשיפתה למשבר. עוד לפני ההתמוטטות של ליהמן ברדרס נראו סימני האטה במדינה: שיעור הצמיחה ירד מ-5% בשנה שעברה לכ-4% ברבעונים האחרונים, ומחירי הנפט הגבוהים פגעו קשות במדינה מעוטת המשאבים הטבעיים.

השווקים בקוריאה הגיבו באופן מהיר ואלים לנפילות בוול סטריט. משקיעים זרים בורחים מהמדינה מאז תחילת השנה, בעיקר בגלל צורך במזומנים ולא בגלל חשש מבעיות בכלכלה הריאלית. הוון, המטבע הקוריאני, איבד השנה 29% מערכו מול הדולר.

הבנקים הקוריאניים אינם חשופים באופן משמעותי למשכנתאות סאב-פריים אמריקאיות, ורזרבות המזומנים שלהם יציבות הרבה יותר משהיו לפני המשבר הפיננסי שפגע בקוריאה ב-1997. מנגנוני הפיקוח במדינה חזקים גם הם, אך כלכלנים רואים סיכון בשיעור החוב הגדול שלהם. הקוריאנים מסתמכים על היצוא לסין שישמש איזון כנגד היחלשות היצוא לארה"ב. עם זאת, הבעיה היא ש-50% בערך מהייצוא לסין הוא של רכיבים למפעלים סיניים. היעד הסופי של המוצרים הוא ארה"ב, כך שמיתון אמריקאי עדיין ישפיע באופן קשה על הכלכלה הקוריאנית. הודו

הצמיחה והייצוא ייפגעו: כלכלנים בהודו צופים האטה בצמיחה במדינה לשיעור של 5%–7% בשנתיים הקרובות בגלל המשבר בארצות הברית. התחזיות לכלכלה ההודית נעשו קודרות יותר בשבוע שעבר, כשהתברר שגם המגזר הפיננסי באירופה נפגע קשות.

ממשלת הודו התעקשה לאורך השנה שהצמיחה בתוצר תישאר יציבה, בין 8% ל-9%. בשבוע שעבר אמר ראש ממשלת הודו מנמוהן סינג כי יש סיכויים טובים שארצו לא תיפגע קשה מהמיתון העולמי. "איננו מחוסנים, אבל איננו פגיעים כמו מדינות אחרות", אמר סינג, "הצמיחה בתוצר אולי לא תגיע ל-9% אבל אני מקווה מאוד שהיא תעמוד על 7.5%-8%. זה שיעור מכובד למדי".

הייצוא של הודו צפוי כמובן לרדת, מה שישפיע לרעה על הגידול בתוצר. אך בגלל הירידה בערך הרופי, התוצרת ההודית תמשיך להיות תחרותית והיצואנים עדיין יוכלו להרוויח. עם זאת, המשבר מבריח משקיעים משוק המניות ההודי, וגיוס ההון של חברות בו ירד השנה לעשירית מהסכום שגויס בהנפקות ב-2007. "אם חברות אינן גדלות או מתרחבות, איך תוכל הכלכלה הריאלית לצמוח?" שואל הכלכלן ג'גנדם טונוגונטלה, ראש חטיבת שוקי ההון בחברת הברוקרים SMC בדלהי.

נסיכויות המפרץ

מוכנות להזרים כספים לשווקים החנוקים: הבנקים בנסיכויות המפרץ חסינים לחלוטין מפני המשבר הפיננסי העולמי, כך טוען פורום בנקאים אזורי. עדנאן אחמד יוסיף, יו"ר איגוד הבנקים הערביים, אמר בהודעה רשמית כי בנקים באזור צפויים לדווח על עלייה של 20% בתקציביהן המצטברים שיגיעו ל-2 טריליון דולר. לדבריו, הבנקים הערביים אינם עומדים לפני בעיה כלשהי בעקבות המשבר בשווקים העולמיים, והוסיף כי כמה בנקים מרכזיים במפרץ מוכנים להזרים כספים לשווקים החנוקים בשעת הצורך.

שיעור הריבית בבנקים הערביים ירד ב-50% בשבוע שעבר, דבר שמעיד על נזילות ללא קשיים ועודף במזומנים בתקופה של משבר חמור, לפי יו"ר איגוד הבנקים הערביים. יוסיף התייחס לתוכנית החילוץ האמריקאית ותיאר אותה כ"כדור הרגעה, לא יותר". הוא הוסיף כי "המשבר לא מראה על כישלון הקפיטליזם אלא על שימוש לא נכון בפערים בכל הנוגע להלוואות שניתנו על ידי בנקים זרים". סין

נפרדים מההתנתקות: לפני כמה חודשים פרחה בסין "תיאוריית ההתנתקות". במצב של האטה בארצות הברית, טענה התיאוריה, כלכלות בעולם ישתחררו מהתלות בייצוא לארה"ב ויסתמכו על מקורות הכנסה אחרים. כך הן לא ייפגעו מהמשבר בכלכלה הגדולה בעולם.

כעת כבר ברור שאי אפשר לבודד את המשבר לתחומי ארה"ב בלבד, וגם סין תהיה בין הנפגעות. עם זאת, במקרה שלה היא יכולה לסמוך על כרית אוויר בדמות רזרבות של 1.7 טריליון דולר שימנעו גלישה למיתון, כמו גם היבטים קשים יותר של משבר כלכלי.

דירוג המניות של הבנקים הסיניים הגדולים הורד בחודש שעבר על ידי מריל לינץ' וג'יי.פי מורגן צ'ייס בגלל הערכות שהם יסבלו מיותר חובות רעים משציפו להם. מניות הבנקים צנחו בעשרות אחוזים מתחילת השנה. מגזר הייצוא בסין ייפגע בצורה הקשה ביותר מההאטה הצפויה בצריכה בארה"ב.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, כלכלת סין פחות תלויה בייצוא מהכלכלות של שכנותיה באסיה, אבל סגירת מפעלים עתירי עבודה עלולה להביא לפיטורים המוניים במדינה ובהמשך לתסיסה בקרב שכבות באוכלוסייה הסינית שעדיין אינן נהנות מהשגשוג הכלכלי במדינה. זהו החשש הגדול של המשטר בסין, וממשלתו של חו ג'ינטאו תהיה מוכנה להוציא סכומים גדולים ולנקוט צעדים אגרסיביים כדי למנוע תרחיש כזה.

הרשות הפלסטינית כספי התרומות בסכנה: הסכנה הגדולה האורבת לכלכלה הפלסטינית כתוצאה מהמשבר היא הפגיעה בכספי התרומות המגיעים אליה. רק לפני שבועיים התקיים בניו יורק כינוס המדינות התורמות שבו הובטח לראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד סיוע של 1.5 מיליארד דולר לתקציב השנה הנוכחית. כבר עכשיו יודעים ברמאללה שאין הרבה סיכויים שההבטחה תקוים. ללא כספי התרומות אין כסף לשלם משכורות ל-165 אלף עובדי הרשות בגדה ובעזה או להפעיל את מערכות החינוך והבריאות ואת מנגנוני הביטחון. לראשי הרשות, שעלולה לקרוס, יש עכשיו את כל הסיבות לדאגה.

על רקע זה מעניין לגלות שישנה שורה של אישים פלסטינים ואחרים שדעתם הפוכה. הם חושבים שהתרומות הפכו את העם הפלסטיני לעם של מקבצי נדבות, והן מחזקות את הסטטוס קוו - שהוא לטובת ישראל. סרי נוסייבה, נשיא אוניברסיטת אל־קודס, קרא לפני כמה שבועות למדינות התורמות להפסיק להעביר כספים לרשות מפני שכספים אלה "פוגעים בפלסטינים, מהווים תמיכה בכיבוש הישראלי, משמרים את התלות הפלסטינית בישראל ומעודדים שחיתות בחוגי השלטון ברמאללה".

עוד דוברים כמו אלכסנדר קוסבי, לשעבר מתאם במזרח התיכון מטעם האו"ם, הצביעו על העובדה שהפלסטינים קיבלו 12 מיליארד דולר ב-15 השנים האחרונות והכלכלה שלהם לא השתפרה. יתרה מזאת, הסקטור הציבורי הפלסטיני התפורר והסיכוי להקמת שתי מדינות לשני העמים רחוק מאי פעם. הפסקת התרומות, מנקודת ראות זו, תזעזע את הפלסטינים ואת ישראל - ותחיש אולי מציאת פתרון.

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2019, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות