נטילת ארבעת המינים: לולב, אתרוג, הדס וערבה, היא אחת ממצוות חג הסוכות. פרט למשקלם הסמלי, חשוב להכיר בסגולות המרפא שלהם, המוכרות בכל רחבי העולם.

בנוסף לפרי התמר, המהווה מזון בעל חשיבות באזור מדברי, הרי שלדקל ולליבת הדקל ייחסו גם סגולות מרפא. בדקל הננסי, למשל, בוצעו במהלך השנים מחקרים שהסבירו כיצד הצמח פועל ומרפא. מסתבר שהצמח מאזן את פעילות ההורמונים הגבריים ומקובל לטפל בו במקרים של הגדלת הערמונית (פרוסטטה) והפרעות במתן שתן בקרב גברים, כל זאת ללא תופעות לוואי.

לערבה הבוכייה (salix alba) יש ערך רפואי רב וממנה מופק האספירין ( Acetylsalic Acid). צמח זה היה ידוע כיעיל כמשכך כאבים ונגד כאבי ראש ובשנים האחרונות התגלה גם כבעל סגולות אנטי דלקתיות, כמסייע במניעת שבץ מוחי והתקפי לב וכמדלל את הדם.

בהיסטוריית צמחי המרפא הייתה הערבה הבוכייה בשימוש בסין 2,000 שנה לפני שהחלו להשתמש בה באירופה. כידוע, באמצע המאה ה-18 ביקש הבריטי ד"ר אדמונד סטון למצוא את קליפת הכינין, אולם בסופו של דבר נתן למטופליו קליפה מעץ הערבה. לאחר שמצא שהיא יעילה, ייצרו והכינו הרוקחים באירופה את האספירין. הערבה עצמה עוזרת בריפוי כל אותן מחלות - ללא תופעות לוואי. די בהרתחת 10-5 גרם מקליפת העץ במשך 10 דקות לטיפול יומי. החומר הפעיל בעץ הוא גליקוזיד בשם סליצין, ממנו הגוף מפרק ויוצר את החומצה הסליצילית.

לפי המסורת, ההדס משמש לטיפול בדלקת הסמפונות, קשיי נשימה, התקררויות, סינוסיטיס, שיעול, דלקות אוזניים ולחיטוי פצעים ושפשופים בעור. יש לו גם משמעות מיסטית וברחבי העולם מייחסים לו תכונות של אהבה, אושר ותהילה.

הלימון המובחר, המשמש בעיקר לנוי, מייצג את משפחת ההדרים בכלל וויטמין c בפרט. הוויטמין חשוב לחידוש רקמת החיבור של הגוף, משתתף בסינתזה של הקולגן ובעל תפקיד חשוב כנוגד חמצון. ספורטאים שמאמצים מאוד את השרירים צורכים את הוויטמין, משום שהמאמץ הגופני הרב מגביר את קצב שחרור הרדיקלים החופשיים והוויטמין מנטרל אותו.למאגר המידע חינם לחצו