בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
נשים

סיפור הצלחה

היה צפוי שלבני יהיו קשיים בהיכנסו למערכת החינוך הנורמטיבית, שיהיה קשה ביותר ללמדו משימות פשוטות כמו לשבת בכיתה חמש שעות ולהקשיב לדברי החוכמה שמניבה המורה.
בעבר, כתבתי מאמר על חווית הפגישה עם נציגת בית הספר, בהמייעצים לנו ההורים לגשת באופן בהול לנטילת תרופה כדי לרכז את הילד, כדי להיטיב עמו, שהרי המטרה העיקרית בבית הספר היא לחוות הצלחה כתוצאה מלימודים. הרצון של המערכת לשלב את הילד יכול להיות רצון אמיתי וכן, אך את הפתרונות העיקריים המערכת אינה יכולה לספק. כל שאכתוב במאמר הנוכחי הוא פרי ניסיוני האישי. אני כאם דאגתי למצוא תחליפים למצוקות ולמהמורות שבהן נתקל בני הקטן. יכול להיות שהצלחתי למצוא את שביל הזהב, שביל שבו אצטרך לתמרן לאורך שנים, לנייד את הנקודות שעליהן יוכל בני להישען כל אימת שתופענה המהמורות הללו לאורך שנותיו במערכת החינוך.

ראשית אני חייבת להודות - בראשית דרכו של בני בבית הספר לא מצאתי לנכון לרוץ באופן מיידי בכיתה א` לאבחון לליקויי למידה. חשבתי שהאבחונים המוקדמים שערכנו בתקופת ילדותו יספיקו לעת עתה. בכיתה ב` כאשר גילינו שאין פתרון וחייבים למצוא מהן הסיבות לאי יכולתו לתפקד בקבוצה הלומדת ניגשנו לאבחון. ואני משנה את הגוף לרבים כי טיפול בילד בעל לקות למידה הוא טיפול מערכתי של שני ההורים כולל הילד, ואף המשפחה כולה צריכה להירתם לעזרת הילד המתקשה
בלימודים. כאשר גאו דיווחים מבית הספר על התנהגות בלתי נורמטיבית, התנהגויות שאפיינו מצוקה וחרדה של ילד קטן אשר אינו מסוגל להשתלב במשימות הפשוטות בבית הספר כמו: כתיבה, העתקת משימות מן הלוח, קריאה בקצב המתאים לשאר ילדי הכיתה ופתרון של בעיות מתמטיות. הוא היה נכנס למצבי הלם - כך אקרא לזאת - על פי הדיווחים מבית הספר היה נשכב על הרצפה והתופעה
של גמגום החמירה. קשה היה לנו כהורים לשמוע על המצוקות שהלכו והחמירו, חשבנו לעצמנו שאולי צודקים במערכת החינוכית כאשר מדרבנים אותנו לתת טיפול תרופתי. ניסינו לבדוק בקרב המומחים עד אשר הגענו למאבחנים הנכונים, לתומכים המתאימים - עד אשר באה ההצלה לנו ולבננו הקטן. היום אני אומרת לעצמי שלעת עתה אני יכולה להיות רגועה. מידת ההצלחה של בני הולכת ומשתפרת והיא הולכת ומשתפרת בזכות התמיכות שהענקנו לו. כיצד הגענו לתמיכות הללו? אי
 
אפשר להתעלם מהכוחות המקצועיים שמלווים אותנו מחוץ לבית הספר, וכן גם בבית הספר. הטיפול הנכון בילד לקוי למידה, כפי שכתבתי קודם לכן, הוא טיפול מערכתי המקיף מעגלים שונים. אין ביכולתי לפרט את כל התהליכים שעברנו עם בננו, אבל אני יכולה לומר דבר אחד - מה לא רצינו שיהיה. לא רצינו שירגיש חריג, ולא רצינו שירגיש דחוי, ולכן שאפנו להביאו למצב שבו הוא משתלב בסביבה הלימודית ומשתלב מבחינה חברתית עם ילדי כיתתו. אני לא אלאה אתכם באבחון המקיף שערכה לו ד``ר נויה ספקטור, מומחית לליקויי למידה, ולא אלאה אתכם בהגדרות המשונות שהיא הגדירה את בננו. האמת, שכאשר קיבלנו את תוצאות האבחון שקענו במרה כל כך שחורה שגרמה לי לבכות עד כמה יכול הטבע להתעלל בילד שנראה כל כך יפה, וכל כך רוצה ללמוד ואף על פי כן יש לו קשיים בלתי מתקבלים על הדעת לגילו. כדי לא לטעות לא ארשום את התחומים שבהם נערך האבחון, אולם הוא כלל סדרה של מבדקים שהתמקדו בבעיות הלמידה הספציפיות של בננו. לא הלכנו למערכות התומכות המקובלות, ויש מערכות שלא אנקוב בשמן. המאבחנות שם הן לא תמיד מאבחנות שיכולות לתת את כל ההקלות להן זקוק הילד, ולאחר מכן צריך לפנות לפסיכולוג כדי לקבל אישור על ההקלות אותן הם נותנים. מצאנו שלנויה יש את הכישורים המתאימים בשל היותה גם פסיכולוגית וגם מאבחנת ליקויי למידה.
 
ד``ר ספקטור רצתה להמשיך לטפל בבננו באמצעות שיטת הקריאה הייחודית שלה. החלטנו לנהוג על פי המלצותיה ובתנאים שאנו הצלחנו למצוא הצלחה. לנויה הייתה המלצה שהאירה את עינינו, היא הפנתה אותנו למכון המטפל בקריאה בשיטה אודיו פונטית, כך נדמה לי שקוראים לה. הילד יושב ומקשיב לצלילים עד אשר הוא מתחיל לקרוא בכוחות עצמו. וכך הגענו לד``ר שרי שניידר. את שרי הכרנו מראשית דרכה, וטוב שניתן לחזור אליה ולמצוא פתרונות בדרך שהיא מעניקה למטופליה. גם שרי מאמינה בטיפול המערכתי, שרי מגיעה בעצמה לבית הספר ומעניקה עצות והדרכה לצוות החינוכי. בקצרה על שיטתה של ד``ר שרי שניידר מתוך אתר מרכז קורן: ``התהליך מתבצע ב``מרכז קשב`` שהינו תא עבודה אישי בו נשמרת האינטימיות של הלומד. לכל תלמיד מיכשור אלקטרוני שהוא ``מכשיר הלקסיפון`` הפועל עם ``קלטות שמע`` ו\או ``תקליטורים``, ``אוזניות ראש`` ו``מיקרופון`` במתכונת מעבדה לשונית. בשלבים הראשונים לא עוסקים בפעילות קריאה או כתיבה. הילד יושב נינוח בתא הקשב, ללא לחץ ומתח, אין שעורי בית. בשלבים הללו ישמע התלמיד באוזניות מילים, צמדי מילים ולאחר מכן משפטים מתוך סיפור, עליהם יחזור בקול למיקרופון, כאשר הוא שומע את עצמו ומקבל משוב מיידי. בשלבים הבאים יעבור התלמיד ל``קריאה מודרכת`` זהו השלב שבו חוזרים על משפטים בעקבות קריין בעת שקוראים ועוקבים בספר. בכל מפגש מתבצעות שתי פעילויות שונות. מרגש לראות כיצד ילדים שהקריאה איימה עליהם והם נמנעו ממנה, מחכים לשלב שבו יוכלו לקרוא בתיווך קריין. רכישת הקריאה מתפתחת בהדרגה ובנועם ללא ``מאמצים גוזלי קשב``.``
 
מדוע אני כותבת את המאמר הזה? ראשית, איני יועצת או פסיכולוגית, האמת שאני מורה, איך אומרים, נו, אז מה? אני כותבת את המאמר בשל האנשים שתמכו בגישתי גם בלא שחשו בכך, למשל ד``ר מירי כץ מתל השומר אשר כל כמה חודשים ביקרנו אצלה במרפאת המעקב לקשב וריכוז והיא לא מצאה לנכון לרשום לבננו טיפול תרופתי. היא העלתה כל מיני השערות ושלחה אותנו לכל מיני מומחים. היא נתנה המלצות לבית הספר כיצד לסייע לילד, ליידד עליו את המערכת ולחבב עליו את השהייה בבית הספר, הכול כדי לחוות הצלחה. אני בכוונה לא מפרטת מהן ההמלצות כיוון שלכל ילד יש בעיות ספציפיות וייחודיות לו ואין לי ``רשיון`` לייעץ, אלא לספר את חוויותיי המייגעות כאם. מדוע אני כותבת היום? היום יש לי מעט פנאי, בדרך כלל אני עסוקה מאוד בענייני עבודה, ובשאר הזמן אני משתדלת להיות אימא. השנה אני מצליחה להבחין בשיפור עצום בתחומים רבים. הקריאה השתפרה בצורה משמעותית והפכה לחוויה נעימה בכיתה ג`. ואם קצת קשה לקרוא מותר להיעזר ומישהו אחר יכול לעזור ולהקריא את מה שלא מצליחים לקרוא. עם הקריאה שהשתפרה השתפרו ההישגים במקצועות רבי מלל כמו תורה או עברית, יש שיפור בפתרון בעיות מילוליות. ואם הכול השתפר והילד רואה בציון 75 ציון נמוך, אם הוא רואה בציון טוב ציון נמוך - אין מאושרת ממני. סימן שהוא מבין למה הוא מסוגל ויודע שיש עדיין למה לשאוף.
אך כל זה אינו העיקר עבורי, אלא חשוב לי שבני שהיה ילד רגיש ופגיע ואף בכיין וילדותי לגילו, שילדים בכיתה הציקו לו, רואה כיצד הוא הופך להיות הברבור שבחבורה. כיצד ילדי הקטן הופך להיות מומחה למשחקי אסטרטגיה ומצליח לשחק במשחקים שגדולים ממנו אינם מנצחים בהם. ילד שעומד על שלו וכאשר תופסים לו את מקומו במסיבת יום ההולדת יודע להזיז באסרטיביות את מי שתפס את מקומו. ילד שמוצא חברים והולך לחוג אמנות במסגרת בית הספר עם חברו הטוב.
ילד שמאמץ ילדים חדשים בכיתה בשל רגישותו ויודע למצוא את החברים המתאימים לו גם לאחר הלימודים. ההצלחה היא כאשר הוא יודע שצריך לשמור על הופעה מסודרת, להקפיד להכין מערכת ליום הלימודים שלמחרת בכוחות עצמו ולדאוג להשתלב במסגרת הנורמטיבית עד כמה שאפשר. ואנו כל העת לא מפסיקים לעקוב, לדאוג, לפקח וכן, אפילו לתת הוראות למערכת החינוכית שהפכה להיות תומכת ומבינה ומצמצמת את המשימות למשימות קטנות כדי לחוות הצלחה. היום אני יכולה לומר שיש תוצאות. והיום אני רוצה לומר תודה לכל מי שהושיט לילדנו עזרה ולמחנכות בבית הספר שאף שיש להן 36 תלמידים מוצאות את הכוחות להקדיש גם לתלמידים כמו בני.
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות
 
  תגובות  
  הצלחה
יסמין   - ‏12/‏01/‏2014 23:32 
1.
  הצלחה
נילי   - ‏12/‏01/‏2014 23:37 
2.
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2017, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות