כמה דמעות זלגו מעינייך מאז שבאת לעולמינו ועד לעצם היום הזה? וואו בלתי ניתן לספירה אצל רוב האנשים אפילו השאלה מתי בפעם האחרונה בכית ? זו שאלה שרוב האנשים מסוגלים לא רק לזכור אלא גם בדיוק לתאר גם למה זה קרה.
דמעות לרוב מגיעות מתחושה של חוסר אונים שלרוב נובעת מסוג מסויים של " כישלון " בעיניי עצמנו .
היית אישה שתיארה את הפרידה שלה מאדם אהוב שניפטר ככישלון שלה וכששאלתי אותה:" איך בדיוק את רואה בזה כישלון שלך?" היא ענתה שהיא בטוח יכלה לעשות משהו להציל אותו :
או להעביר אות לביה"ח אחר או לחפש רופא מומחה או בכלל לא לתת לו ללכת ...
אולי אתה אומר שזו מחשבה מוטעת או שאולי אתה מצדיק אותה אבל בשני המקרים אתה בטח יודע הייטב שזו ממש לא הדרך הנכונה , עבורה!
כמובן שהכל עיניין של נקודת מבט אבל האם לא עדיף להיסתכל על התמונה בצורה הכי נכונה עבורך ?
אז עכשיו אתה בטח שואל את עצמך -מהי הצורה הנכונה עבורי?
ובכן יש לי שלושה שאלות שיעזרו לך לוודא שזו אכן הדרך הנכונה להביט על הסיטואציה שאתה נימצא בה כרגע ושלא בדיוק מביאה לך אושר רב...
והן:
1. האם המצב שאתה נימצא בו אכן מה שאתה חושב שהוא או שאולי זו רק מחשבה שיצרת במוחך?
2. האם המחשבה הזו תוכל לעזור לך בעתיד?
3. האם טוב לך עם המחשבה הזו? אם לא עבור לשאלה הבאה:
4. מה תוכל לעשות כדי לשפר\לשנות את אותה סיטואציה?
מקווה שהגעת לתובנה חדשה על המצב שבו אתה נימצא.
לאותה אישה זה עזר לראות את המצב בצורה הנכונה עבורה ואתה?
בהצלחה וזכור כי תומאס אדיסון אמר פעם ש:" לא נכשלתי. רק מצאתי עשרת אלפים דרכים שלא עובדות."
בת אל אוקרטמאמנת אישית מנהלת מפתחות לחיים