לָצֵאת מִדִּירַת קֶבַע לְדִירַת עֲרַאי


הָעֲרָאִיּוּת שֶׁל חַיַּי מוֹסִיפָה מַסְוֶה וּמַסֵּכָה
בְּשֶׁל מָה לְעָרוֹת אֲשֶׁר אֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר...


פְּעָמִים אֲנִי מִתְחַנֵּן לְהִכָּנֵס לְסֻכָּה לְגַלּוֹת עַצְמִי
לְהַתִּיר כֹּל הַמָּסָכִים וְהַמִּכְסִים, נְטוּל סוּת מִילָה וּמִלָּה
לִקְטֹם עָרְלָה, לְעַרְטֵל פִּטָּם הַמְּסַפֵּר מֵאַיִן בָּאתִי

אֶתְבַּסֵּם בְּדָם בְּרִיתִי עִם אֲנִי
עַתָּה אֶבְכֶּה לָשׁוּב לְרַחֲמִי

אֵצֵא מָשׁוּחַ מֵי שָׁפִיר וְדָם בְּרִית
פָּנַי יֵרָאוּ לֹא אֲנִיחֵךְ

תֵּדְעִינִי