בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
נשים

תחשוב טוב יהיה טוב

שם: אביבה שטיינמץ
גיל: 53 וחצי
ילדים: 8 בגלאי2-30 +5 נכדים.
מקצוע: יועצת משפחתית ונישואין, מדריכת כלות ומרצה בנושאי הבית היהודי.
תעסוקה: פועלת בתחומים הנ"ל, מעבירה סדנאות מודעות בשיטת "אהוב את עצמך רפא את חייך" בדרך התורה.
מבט אישי -
איחרתי. במקום להתקשר לאביבה בשעה שסיכמנו התקשרתי רק שלשת רבעי שעה לאחר מכן. פשוט התינוק שלי לא נרדם בשעה הרגילה. כשהתחלתי להתנצל, אביבה עצרה אותי, רגועה לגמרי: "זה בסדר, אל תתנצלי, אמרי לעצמך "עשיתי כמיטב יכולתי", וזה הכל. אני בטוחה שאת לא אשמה". זה היה המוטו העיקרי של השיחה. קבלה עצמית וקבלה של הזולת.
אביבה היא אשה שופעת שמחה. איכשהו השיחה איתה הותירה אותי מרוצה מכל העולם שמסביבי, ההודעה שהיא השאירה בתא הקולי שלי, פתחה בסדרה של איחולים קולחים שרק כדי להקליט אותם היה שווה לא להרים את השפופרת. אני בטוחה שמי שאכן נמנעת מביקורת לחלוטין, גם כלפי עצמה נהנה מחיים רגועים יותר.
 
ספרי לי קצת על עצמך:
עבדתי כיועצת חינוכית 26 שנים, ומתוכן 20 שנה בתיכון דתי בלוד. התמחתי בלקויי למידה והיפראקטיביות כמענה לצרכי ביה"ס (אני מאבחנת דידקטית) ופעלתי רבות לקידומם של התלמידים ליקויי הלמידה.
המסר שאני רוצה להעביר מקטע זה של חיי הוא, שבכל בעיית התנהגות (שניתן לראותה כבר בגן) לפני שפונים לפסיכולוג, כדאי לבדוק קודם כל אם אין בעיה של לקות למידה על כל גווניה - חד משמעית. אני מצאתי מניסיון של שנים, שכל אותם ילדים שתויגו כ"מופרעים" "עצלנים" ו"טרבל-מייקרים", "יכולים ולא רוצים" (משפט מפתח אצל המורים) שאין דבר כזה בעולם - כי מי לא רוצה להצליח הם ליקויי למידה בדרך זו או אחרת. היום גילו שגם בעיות חברתיות הם סוג של ליקויי למידה.
היום עזבתי את עבודתי כיועצת חינוכית ואני מתמקדת בהדרכות כלות, בייעוץ לנישואין ובהעברת סדנאות בשיטת "אהוב את עצמך רפא את חייך" - בדרך התורה.
 
למה עזבת את עבודתך?
בעקבות חילוקי דעות מהותיים ביני לבין מנהל בית הספר והמפקחת הבכירה של היועצים - בעניין הגדרת תפקיד היועצת הוזמנתי לשיחה עם המפקחת והוצע לי לפרוש לפנסיה מוקדמת.
איך הרגשת:
זו לא הרגשה נעימה להיות מפוטרת. בתחילה הרגשתי אכזבה גדולה, כעס ומרמור על חוסר הפרגון וההערכה על ההשקעה המרובה שהשקעתי בבי"ס. לא ידעתי מה אני הולכת לעשות עם עצמי, אמנם אני מדריכת כלות ולמדתי המון תחומים אבל הייתי מוטרדת מאד. התקשרנו לרב שלנו והוא אמר: "מה קרה לך, תשמחי, תצאי מזה, עם היכולות שלך והכישרונות שלך תלמדי מה שאת רוצה בשנת השבתון ותשני את חייך".
אני רוצה לומר שהיום אני רואה את ידו הברוכה של בורא עולם בבחינת "מקדים רפואה למכה", בפיטורין אני רואה מתנה גדולה. אני מקבלת משכורת אך נהנית מהחופש. שנת השבתון - השנה שעברה הייתה אחת השנים המדהימות בחיי, למדתי המון השתנתי לטובה, פתחתי עסק פרטי שנקרא מעו"ף - מודעות עצמית וזוגיות פורייה, ואני מתמקדת בהדרכת כלות, בייעוץ לנישואין ובהעברת סדנאות מודעות (בכל הארץ) בשיטת "אהוב את עצמך רפא את חייך" וב"ה רואה ברכה והצלחה היכן שאני פונה. אני מרגישה איך הקב"ה תומך בי לאורך כל הדרך.
איך אפשר להדריך כלות ולייעץ לנישואין במודעות?
הגעתי להדרכת כלות ולייעוץ נישואין מתוך הזוגיות שלי. ראיתי שצריך ללמוד הרבה ולעבוד הרבה על הזוגיות כדי שהיא תהיה פורייה וצומחת (ולא חלילה להיפך), ואין אפשרות להסתפק רק במה שאני יודעת על נישואיןעברתי דרך לא קלה בנישואי מלאת חתחתים (שלא תמיד היו מחייבי המציאות) ואז אמרתי לעצמי אלך ללמוד הדרכת כלות בצורה מסודרת ואעביר את הדברים לאחרים בתוספת הידע שלי בייעוץ. למדתי אצל הרבנית אסתר גרינברג ע"ה, ריבה לפידות ושושנה נגר וב"ה ההדרכה שאני נותנת נושאת את פירותיה. יש כלות (ואני קשורה עם רובן גם אחרי הרבה שנים ) שאומרות לי אחרי הרבה זמן: "הרבה פעמים אנחנו אומרים בבית: "אביבה אמרה"...
המוטו שלי בהדרכת כלות הוא ידיעה מונעת אסון שפירושה: אם אני יודעת שלפני בור (ויש הרבה כאלו בחיים הזוגיים) אני יכולה לבחור הרבה דברים כדי לא ליפול בתוכו, ואם בכל אופן אני בוחרת ליפול לתוכו, הנפילה היא בביקורת, בלי לחץ של הבהלה והפתאומיות שמוציאים מאתנו את שיקול הדעת. ידיעה היא מודעות.
 
מה זו בכלל מודעות?
מודעות פירושה - הסתכלות לתוכי פנימה. לדעת מה טוב לי, מהו רצוני האמיתי, מהם צרכי, רגשותיי, מחשבותיי, צפיותיי וחלומותיי לגבי כל נושא בעולם. ממה נובעים התסכולים שלי; מהו הדימוי העצמי שלי; מה נותן לי כח ומעצים אותי ומה מחליש אותי וגורם לי רפיון וחוסר אונים.
 
מודעות מאפשרת בחירה - כי כשאני יודעת מהן האפשרויות העומדות בפני אני "לא בפינה" ויכולה לבחור דרכים רבות להתמודדות. אנחנו מספיק יצירתיים כדי לבחור מה לעשות אם רק ניתן לנו לראות את זה - ואנו מאמינים בכך.
 
מתי נעשת מודעת למודעות עצמית?
את התנופה בתחום זה קבלתי רק בשנים האחרונות, הסיפור של המודעות הוא סיפור הצמיחה בחיי. לפני ארבע שנים הסתבר לי שהמגרנות שלי הן ביטוי ללחץ דם גבוה. הייתי המומה. אחר כך התחלתי לקחת כדורים כיד להוריד אותי לרמות סבירות, אבל זה לא הועיל ורמות הלחץ דם שלי עמדו על 165/95 וכל פיפס קטן הקפיץ אותן ללמעלה מ-100. הרופא אמר לי: גב' לאן את רצה? אבל מי בכלל שמע אותו? היה לי מונו (מחלת הנשיקה) שלא גמרתי איתו ולפני שנה וחצי קבלתי את מתנת חיי: פריצת דיסק.
 
עד כדי כך?
אכן. מתנת חיי. זה היה לפני פורים. כל תזוזה הייתה כרוכה בייסורים נוראיים, התחלתי לגרור רגל עד שהיא כמעט השתתקה.. לרפואה הקונבציואלית אין פתרונות לזה. מלבד כדורים הגורמים נזק לקיבה וניתוח שכרוך בסיכוני רבים.
 
שלחו אותי למטפלת הוליסטית מיוחדת שהייתה מגיעה לביתי שלוש פעמים בשבוע וטפלה בשיטות שונות, טווינה, רפלקסולוגיה וכו' שב"ה עזרו מאד. דרך אגב שיטת המודעות שאותה אני מלמדת טוענת שכל כאב או מחלה שאנו חשים בגופנו נובעים ממחשבה שלילית שאינה תורמת לנו– פירוש של דבר, הכאב או המחלה מאותתים לנו באיתות ברור - יש לך מחשבה לא טובה והיא מתבטאת בכאב ראש או במחלה. פריצת דיסק מגיעה כאשר המחשבות שלנו הן של אי בטחון כלכלי ודאגות בכוון - ברגע שאנו משחררים את המחשבות שאינן תורמות (ואת זה אנחנו מזהים בעזרת המודעות) הכאב והמחלה עוברים. היום כשיש לי כאב ראש, אני לא הולכת אוטומטית לארון התרופות ולוקחת זוג כדורי אקמול פורטה (כן, אני לא טועה במינון). אלא מבררת לעצמי בעזרת המודעות מהי המחשבה שהביאה את כאב הראש, אני משחררת אותה ואין כאב ראש, בדוק ומנוסה, וכך בשאר מרעין בישין אם הם באים עלי...
 
תוך כדי טיפול שמתי לב שאני מתחילה לדבר על דברים כואבים. המטפלת הסבירה לי שהדברים מועלים מכיוון שכל חוויה שהאדם עובר בימי חייו נרשמת על השרירים וכשמרפים אותם - החוויות מתחילות להשתחרר ולעלות.
 
פתאום גילתי את הפלונטר של חיי: חשבתי שעבודה תביא לי אהבה - עבדתי כמשוגעת מתוך המחשבה שאם אתן את כולי יאהבו אותי, תמיד הרגשתי צורך לעבוד ולהספיק לעזור להכין להביא עוגה, לארגן, ולהציע את עצמי לכל מטלה גם כשהרגשתי שאין לי כבר כח יותר, פשוט לא יכולתי לומר לא.
הבעיה הייתה שאף פעם לא קבלתי את התמורה שאותה רציתי באמת. מי בכלל מעלה על דעתו שזו התמורה שלה ציפיתי? הפלונטר הזה בין אהבה לעבודה שייך כמעט לכל האנשים, אבל לא הרבה מודעים אליו, ולכן אנחנו רואים מסביבנו כל כך הרבה אנשים ממורמרים, כועסים "קורבנות", וכו'.

כשניתקתי את הפלונטר הזה, זה היה שחרור אדיר, אני וכולנו ראויים לאהבה כי אנחנו יצירי כפיו של בורא עולם והוא אוהב אותנו ללא תנאי: "אהבת עולם אהבה רבה אהבתנו" - זה כמו אויר לנשימה שניתן לנו ללא תנאי.
בהמשך גלגלה ההשגחה את השליחים הבאים והגעתי ללמוד את שיטת "אהוב את עצמך רפא את חייך" - של לואיז היי ודרך שיטה זו שאני מלמדת אותה בדרך התורה אני מרגישה שאפשר להגיע לחיים טובים, מאושרים, בריאים ושמחים מבחינה פנימית ומלאי אמונה.
 
מה המיוחד בשיטה:
יוצרת השיטה אומרת שהחיים הם מאד פשוטים (הם לא קלים) כי יש להם כללים וחוקים. הם מסתבכים כשאדם מחוקק לו חוקים משלו (שהם בד"כ נוקשים ביותר) ורוצה שאחרים יפעלו על פי חוקיואבל גם לאחרים יש חוקים משלהם ואז נגרמות התנגשויות שמובילות לכעסים, למחלוקות לשנאה ולמלחמה. כשאנו הולכים לפי חוקי התורה הקדושה חיינו פשוטים (הם לא קלים כי לא קל להיות יהודי) אך אנו יודעים מה עלינו לעשות ולאן זה מוביל.
העיקרון המרכזי של השיטה אומר: במקום שהמחשבה של האדם נמצאת שם הוא נמצא(רבי נחמן מברסלב)מחשבה יוצרת תחושה ותחושה גורמת להתנהגות
מחשבה ניתנת לשינוי (זה תלוי בבחירה שלנו אם אנו רוצים לשנות אותה) אם נשנה את דפוס המחשבה הדברים ישתנו.
 
כי לא המציאות קובעת איךנרגיש ואיך נתנהג אלא מה אנו חושבים על המציאות.
 
אם נחשוב טוב (כדברי הצמח צדק) יהיה טוב, ובידנו הבחירה לעשות טוב או חלילה רע.
 
למה אמרת לי לחשוב "שעשיתי כמיטב יכולתי" כאשר התקשרתי אליך באיחור? מה פירוש של מושג זה? זה לא להוריד אחריות למעשי - הרי אני יודעת שמה שעשית היה לא טוב?
 
אמרתי זאת כדי להרחיק אותך מרגשי אשמה כלפי עצמך. אנחנו אלופים בזה, בהאשמות עצמנו או בהאשמת זולתנו. השיטה של "אהוב את עצמך רפא את חייך" בדרך התורה אומרת שרגשי אשמה או האשמת הזולת משדרים אלינו (או לזולת) "לא בסדר" זה מכניס אותנו למעגל האשמה µ לא בסדר µ הענשה µ כאב µ תסכול µ בריחה µ האשמה. מהמעגל הזה לעולם אין צמיחה. רק כאשר נעצור וננתק את המעגל הזה נוכל לצמוח.
 
המשפט "עשיתי כמיטב יכולתי" או "הוא עשה כמיטב יכולתו" - פירושו אין לנו מה להאשים את עצמו או את השני ולומר אם !, אם הייתי עושה כך וכך זה היה נראה אחרת. כי האם שייך לעבר, ובעבר עשינו את המטיב שידענו באותו רגע. כי אם באותו רגע היינו יודעים לעשות משהו אחר בודאי היינו עושים אותו ולא את מה שעשינו (אנחנו ברי דעת, נכון?) (זה לא אומר שאנו מצדיקים את הפעולה או את המעשה שעשינו או שהזולת עשה ומתנערים מאחריות עליה). המשפט הזה אומר למח ולגוף, הייתי בסדר, זה היה המיטב שלך. עכשיו ברגע הנתון הזה בא תבדוק מה אתה יכול לעשות יותר טוב. מהמקום הזה ישנה צמיחה. ובפעם הבאה כשאגיע למקום זה אם עברתי את השלבים נכון, מובטחני שלא "אחטא".
 
מה עושים בסדנאות?
בסדנאות אנו לומדים להתבונן בחיינו פנימה.
להתרכז בהווה.
לזהות אמונות שליליות שמעכבות אותנו מלקבל את מה שאנחנו רוצים באמת. לשחרר אותן.
אנחנו לומדים לסלוחלעבר.
לאהוב את עצמנו ולקבל את עצמו כמו שאנחנו.
להעלות הדימוי העצמי שלנו (שזה המפתח לאהבת עצמי ולקבלת השני).
להיות בהודיה ושמחה תמיד.
להיפתח לשפע גשמי ורוחני.
לרפא את עצמנו ובעקבות כך גם את סביבתנו.
 
החיים שלך השתנו בעקבות השיטה?
ניתן לומר שהשתנו לחלוטין. בראש חודש אלול תשס"ג התחלתי ללמוד מודעות עצמית, ומאז אין לי לחץ דם, לא מגרנות, לא פריצת דיסק, וכשיש כאב ראש אני שואלת את עצמי במה אני לא אוהבת ומקבלת את עצמי, עושה שחרור וחוזרת לחיים טובים, התחלתי לראות ניסים גלויים.
מערכות יחסים שהיו משובשות הפכו לנפלאות ושפע גשמי ורוחני זורם אלי כל הזמן. והעיקר התפילה, התפילה שלי נעשית היום מתוך מודעות וקשר עמוק עם הבורא יתברך.
לדעתי , היום לכל אחד כדאי לעבור סדנת מודעות כי בשום מקום בתורה בנביאים ובחז"ל לא כתוב שצריך לסבול. ויש מסביבנו הרבה סבל.
 
אנחנו ראויים לכל הטוב שבעולם ובורא עולם רוצה לתת לנו את כל הטוב כמו שכתוב בתהילים: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" ומסביר הרד"ק מה שאנחנו רוצים כי הוא כל יכול. במה זה תלוי אומר דוד המלך ע"ה ברצון. זה מסר מאד חזק שאני רוצה להעביר - הקב"ה רוצה שנרצה. זה מחבר אותנו חזק מאד אליו - איך אנחנו מבטאים את הרצון, בתפילה, בבקשה, זו היא ההשתדלות.
הבעיה של כולנו שאנחנו רוצים "להדריך" את הקב"ה מתי ואיך הוא יתן לנו את מה שאנחנו רוצים - זה להיות בתוצאות ולא בתהליך - ככל שנרצה ונבקש אנחנו דבקים בו יתברך יותר.
 
מה היה היום המאושר בחייך?
היום בו השאתי את ביתי הגדולה.
 
מה התחביבים שלך?
ללמוד. אני מאד אוהבת ללמוד: תורה אומנות, מודעות וכל תחום שהוא.
 
תארי תכונה בולטת שלך.
נתינה וחסד, לעזור לזולת בלי שום חשבון. הרצון להיות טובה יותר כל הזמן. היכולת להשתנות.
 
מה נותן לך כוח.
הידיעה שעזרתי והבאתי טוב לעולם.
 
איך נראה סדר היום שלך?
אני קמה בשש וחצי וחושבת על היום הנפלא, השמח והמאושר שנותן לי הקב"ה. עד שמונה וחצי אני גומרת להתארגן ולבצע את עבודות הבית הרגילות. עד תשע אני מתפללת, ואז אני פונה לחדר העבודה שלי. אני מקבלת כלות, מכינה הרצאות ומייעצת לזוגות. בשעה שתים אני פורשת לארוחת הצהרים ולמנוחה קלה (לא תמיד זה מתאפשר). בארבע וחצי אני הולכת לומר "תהילים המחולק", אנחנו בקבוצה גומרת בכל יום שלשה ספרי תהילים ועוד 8 פרקים כמניין חתן. שעות אחר הצהרים מוקדשות לשני הילדים שנשארו בבית, והערב מוקדש להרצאות ולסדנאות מודעות. אני הולכת לישון בערך בשעה אחת. היום עובר עלי בטוב ובנעימים.
 
מהו המסר שאת רוצה להעביר לקוראות:
כפי שהכותרת אומרת: ככל שנחשוב טוב יהיה טוב ואם נוציא את הטוב החוצה כל הזמן, כל הזמן יהיה טוב.
 
אנחנו רוצים משיח עכשיו. אמן.
היום אני מנחת סדנאות שונות ( מצור"ב רשימה) בשיטת "אהוב את עצמך רפא את חייך" – בדרך התורה, מטפלת בשחרור מטראומות, אלרגיות, פחדים ועוד בשיטת: T.A.T , ומתמחה בשילוב של גוף ונפש (תחום תוספי התזונה)
מאת:אביבה שטיינמץ
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2021, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות