בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
קולנוע סרטים

צ'ארלי צ'אפלין והמעבר מקולנוע אילם

צ'ארלי צ'אפלין שר בסופו של הסרט "זמנים מודרנים" בג'יבריש וזו אמירה נוספת על חוסר חשיבות המילים כשלעצמן, אך צ'אפלין נאלץ לשיר בלחץ הקהל. (שילוב הקול הוא בלתי נמנע- הקהל דורש).מאת אלעד פיכמן
א.הגדרות:
סלפסטיק- (פירוש מילולי- מקל, סטירה). סוג קומדיה שמבוסס על תוקפנות, למשל החלקה על בננה, עוגה מוטחת לפנים, מישהו מכה מישהו אחר במקל ומאחורי הקלעים מישהו נותן מכה במקל שמשמיע את רעש החבטות.

גאג - יחידת הצחקה בקומדיה, תעלול, בדיחה חזותית או מילולית.

צ'אפלין היה מגדולי הבמאים של הקומדיות האילמות, בנוסף אליו יש לציין את באסטר קיטון וכן את הרולד לוייד.

ב. צ'אפלין מאפיינים עיקריים:

1. תרומתו של צ'אפלין היא שהוא שיכלל את קומדית-הסלפסטיק מבחינה אמנותית ושמעבר לצחוק יש גם רבדים נוספים. הרבדים העיקריים בסרטיו:

א. רובד חברתי: קשור לדרך התנהלות החיים בחברה. למשל, פער בין עשירים ועניים, טכנולוגיה/אידיאולוגיה שפועלת נגד האדם במקום לטובתו. לדוגמה, עוגה לפרצוף היא קלישאת סלפסטיק וב"זמנים מודרניים" בסצינת מכונת-ההאכלה יש סאטירה חברתית, שהמכונות משתלטות על העולם המודרני ושיטת פס-הייצור מנסה להפוך גם את האדם למכונה.

ב. רובד ביוגרפי: למשל, צ'אפלין הכיר רעב ועוני בילדותו.

ג. רובד רפלקסיבי: דיון, עיסוק או אמירה על קולנוע: בייחוד בנושא של הכנסת הקול לקולנוע, אך גם בנושא של תפקיד האמנות והשפעתה, טוטליות של היוצר ועוד(למשל, כשנבלע בתוך המכונה הדומה למצלמה ב"זמנים מודרניים", כשמביט בפסל ב"אורות הכרך" וזה כל כך מעניין אותו עד שאינו שם לב לסכנה או דוגמאות נוספות שיפורטו לגבי המעבר מקולנוע אילם למדבר).

2. דמותו של הנווד: עני, אמיץ, מסורבל, לא מודע לתמונה המלאה, טוב-לב.

3. משחק וירטואוזי בדגש על שפת גוף והבעות פנים (שילוב פנטומימה, מחול, וליצנות).

4. דקויות בתיאור מערכות יחסים. הסרטים אינם רק רצף של גאגים אלא יש מבנה דרמתי וסצינות של רגשות טעונים (פרידה, התאהבות, תקווה ועוד).

5. עבודה עם אביזרים (פרופס), כולל האנשת חפצים. הנווד רואה אחרת אובייקטים, יש ניגוד בין מה שאנו רואים כצופים למה שהנווד רואה או רוצה לראות. למשל, "הבהלה לזהב" נעל שהיא ארוחה, או לחמניות שהן רגלי בלרינה.

. המעבר מסרט אילם למדבר-

המעבר לסרט מדבר היה משהו שהיוצרים נאלצו להסתגל אליו בגלל דרישת הקהל.

1930 סטנדרטים בינלאומיים לציוד קול, סיום הראינוע באופן רשמי.

תוספת הקול שינתה את המדיום, מעטים שרדו את המעבר הזה.

סרטים מומלצים המבטאים את הקשיים במעבר בין ראינוע לקולנוע-

"שדרות סנסט" 1950 בילי ווילדר (גלוריה סוונסון בתפקיד עצמה).

"שיר אשיר בגשם" בבימוי סטנלי דונן וג'ין קלי.

משמעויות:

 1 סגנון משחק ומיומנויות משחק- בראינוע השחקן היה צריך לפצות על העדר קול על ידי הבעות פנים ושפת גוף. בעקבות הכנסת הקול חלק מהבעות הפנים והמחוות של שפת הגוף נעשו לא רלבנטיות ואף מוגזמות. נדרשו מיומנויות וכישורים נוספים כגון: דיקציה (=חיתוך הדיבור, ביטוי האותיות והתנועות), מבטא (רבים מהשחקנים היו בעלי מבטא זר), יכולת עבודה על טקסט (לזכור בעל-פה, ליצוק משמעות על-ידי סאב-טקסט ועוד).

2. בימוי ותסריט- מחשבה אחרת איך לספר סיפור. בבימוי נדרשו מיומנויות של הדרכת שחקנים בעבודה על טקסט, יכולת לשלב דיאלוגים באופן שלא ייפגע בהיבטים הויזואליים של הסרט. בתסריט יכולת כתיבת דיאלוגים.

3. בתחילה היתה מגמה של נסיגה באיכויות האמנותיות ונטייה לתאטרון מצולם ("ראשים מדברים"), אך לאט לאט השימוש בקול נעשה גם לצרכים אמנותיים ונוצר תחביר חדש ואיכותי.

ד. המעבר של צ'אפלין מקולנוע אילם למדבר:

 המעבר של צ'אפלין מראינוע לקולנוע היה איטי ושימש כמוטיב בסרטיו. למשל:

* "אורות הכרך" 1931 - דיבורו של הנואם מואץ עד כדי קשקוש וזו גם דעתו של צ'אפלין על השימוש בדיבור בקולנוע.

*"זמנים מודרניים" 1936- הנושא: פחד מפני טכנולוגיה, גם מפני הטכנולוגיה שהכניסה את הקול לסרטים ואיימה על צ'אפלין ועל אמנותו, בדומה למנהל המפעל שמדבר דרך רמקול מאיים. קולות צורמים המושמעים ממכונות, דגש על כך שהמכונות מתקלקלות ופועלות נגד האדם. המכונה שאינה מייצרת דבר (עבודה והשתעבדות לחינם).

* צ'ארלי צ'אפלין שר בסופו של הסרט "זמנים מודרנים" בג'יבריש וזו אמירה נוספת על חוסר חשיבות המילים כשלעצמן, אך צ'אפלין נאלץ לשיר בלחץ הקהל. (שילוב הקול הוא בלתי נמנע- הקהל דורש).

* המונולוג של דמות הנווד בסיום ה"דיקטטור הגדול" אשר נואם דברי תוכחה אל מול משטרי-עריצים ומלחמה שמה שמוליך אותם הוא כמות מלל אדירה ולא מובנת (כאן מירב החשיבות היא לתוכן המילולי של המונולוג והרובד הרפלקסיבי הוא משני בחשיבותו אבל מעשיר את היצירה ומחזק את האמירה החברתית).

מקורות:

מסך קסם, ענר פרמינגר ,האחים דארדן על זמנים מודרניים, מתוך תוספות הדי.וי.די

מאת אלעד פיכמן 
באדיבות אתר מאמרים
 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2021, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות