בס''ד
 
עברית | English                              
חבר קיים התחבר | חבר חדש הרשם
דף הבית | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | הפוך לדף הבית | צור קשר | פרסמו אצלנו
תרבות

יהונתן גפן

ב-1960 יצא ישראלי במופע היחיד הראשון בארץ השרה בציבור שלנו, עם מונולוגים של פועל במה שמדבר על חיי היום יום בגובה שווה.
בת דודתי יעל דיין קנתה לי את התקליט הזה "סתם יום של חול", וכשבנהלל שמעו את להקת הנח"ל ומקהלת הצבא האדום, בעיקר בחגי הכפר, הקשבתי לגבר הגדול הזה שהיה המורה הראשון שלי ונתן לי רישיון לדבר על ימי חול ועניינים אישיים שלא שייכים לציונות ולמלחמות. וקול הבס שלו הדהד בראשי כשהתחלתי להופיע על הבמה בצוותא ולדבר אל אחי בני האדם.
אל ז'אק ברל התוודעתי בערב של שיריו במועדון התיאטרון בהפקתו האבהית של יענקלה אגמון. השאנסונים של הטרובדור הבלגי הזה ובעיקר השירים החברתיים האמיצים שלו הרטיטו אותי, ממש כמו הפרפורמינג המיוזע שלו. אני תרגמתי לערב הזה שיר שנקרא "השור", שאני ממש לא יודע אם נשמר באיזה מקום. השיר הזה מספר על קורידה, עם כל הגבירות עם המניפות שמריעות לטרובדור ששוחט את החיה, אבל "השור הצונח מביט אלינו וסולח כי הוא יודע מה שאנחנו עשינו בהירושימה , בויאטנם..." ואני הוספתי כמובן גם את "בקיביה, בדיר יאסין ..." השיר הזה הבהיר לי יותר מכל שההיסטוריה תמיד נכתבת על ידי המנצחים ומשוררים אמורים לספר על המפסידים.

גם אם הוא לא היה בן שלי עדיין הייתי חושב שאביב הוא הזמר של הדור שלו, ואין עוד אחד כמוהו שמדייק במילים, חרוץ וסקרן ונדיב, ומושלם בהרמוניות שלו.

השיר שלו שהכי השפיע עלי היה כמובן "עכשיו מעונן." שבו נחשפה דמותי האמיתית כ"האיש המוזר והשיכור שקוראים לו אבי" השיר תפס יפה ברדיו, ופתאום כולם הסתכלו עלי ברחוב ואמרו: "הנה, זה האיש המוזר והשיכור. זה בהחלט הוא". השיר הזה ממש השפיע על חיי. הפסקתי להופיע לכמה שנים, נתתי לבן שלי את כל הבמה, נסעתי ללונדון בתור כתב מעריב וחיכיתי שנה בסבלנות לרגע שבו השיר הזה יפסיק להשפיע עלי.

 

 
תגובה לכתבה   |   שלח לחבר
 
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
 
  תגובות  
 




 
 
 
 

ראשי | אודותינו | החשבון שלי | תקנון | צור קשר|פרסמו אצלנו|כתבו לנו


חנות וירטואלית | בניית אתרים
סיקום - חנות וירטואלית
© 2021, לוס אנג'לס ישראל . כל הזכויות שמורות